פסוק ד:כֵּיוָן שֶׁפָּגַע בְּעֵשָׂו מַה כְּתִיב בּוֹ, וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, בִּקֵּשׁ עֵשָׂו לְנַשְּׁכוֹ וְנַעֲשֶׂה צַוָּארוֹ שֶׁל שַׁיִשׁ. לְכָךְ נָקוּד וַיִּשָּׁקֵהוּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה נְשִׁיקָה שֶׁל אֱמֶת.
פסוק ד:וַיִּבְכּוּ, לָמָּה בָכוּ. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִזְאֵב שֶׁבָּא לַחֲטֹף אֶת הָאַיִל, הִתְחִיל הָאַיִל לְנַגְּחוֹ, נִכְנְסוּ שִׁנֵּי הַזְּאֵב בְּקַרְנֵי הָאַיִל, זֶה בוֹכֶה וְזֶה בוֹכֶה. הַזְּאֵב בּוֹכֶה, שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּלוּם. וְהָאַיִל בּוֹכֶה, שֶׁלֹּא יַחֲזֹר וְיַהְרְגֶנּוּ. אַף כָּךְ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב. עֵשָׂו בּוֹכֶה, עַל שֶׁנַּעֲשָׂה צַוַּאר יַעֲקֹב כַּשַּׁיִשׁ. וְיַעֲקֹב בּוֹכֶה, שֶׁמָּא יַחֲזֹר עֵשָׂו וִינַשְּׁכֶנּוּ. עַל יַעֲקֹב הַכָּתוּב אוֹמֵר, צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן (שה״ש ז, ה). וְעַל עֵשָׂו נֶאֱמַר, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ (תהלים ג, ח). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה הִפַּלְתִּי שׂוֹנְאֵיכֶם, וְלֶעָתִיד אֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ (ישעיה מג, ד).