פסוק ט:יש לי רב. הנה אלה רשעים יש להם ג' מדות רעות אסורות אחת אשר דימו כי בכחם ועוצם ידיהם עשו חיל. וזאת שנית מתגאים בעושרם. עוד בה שלישיה כי עדיין מתאוים עוד עושר גדול ועינם לא תשבע וכל ג' מדות רעות קרי בחיל עשו ההוא אמר יש לי רב כאלו בכחו עשאו ועוד מתגאה בעושרו יש לי רב אמנם לא רמז במלאת ספקו. וכלפי זה יעקב אע"ה אמר חנני אלהים תלה הכל ברחמיו יתברך אשר חנן אלהים ולא נתגאה בעושר אך אמר וכי יש לי כל הצורך ויפצר בו שתמיד אתאוה תאוה ויקח והוי"ו הנה נדרש יקח ויקח על דרך שדרשו רז"ל ויתן לך יתן ויחזיר ויתן:
פסוק י:כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני. פירש הרב מהר"ר יונתן דכוונת יעקב אבינו ע"ה להשוות ראיתו לראיית פני אלהים דאסור להסתכל בקשת ולבנה ובעת נשיאות כפים לכהנים וזה מחמת הקדושה וכן אסור להסתכל בפני אדם רשע מצד סט"א ובזה השוה אותם עכ"ד. ואפשר לישב הדרך הזה על מתכונתו דיקשה דמעיקרא למה אמר יעקב אע"ה לשון זה וצריך לעשות בו פירוש אחר מהפשט. ותו כיצד ראה פניו. אמנם ידוע דיש הפרש בין ראיה להסתכלות ומאי דאסור היינו להסתכל שהוא יותר מראיה אבל ראיה בעלמא לא אסור. אמנם ודאי יעקב אבינו ע"ה לא נסתכל בפניו אלא ראיה בעלמא דאסור להסתכל בפני אדם רשע ולכן חש שעשו נקיט בלביה ויחשוב כי זה בזיון לכן התנצל ואמר כי על כן ראיתי פניך ראיה קלה כראות פני אלהים בקשת ולבנה וכיוצא דאין להסתכל אלא לראות ואני מחשיבך הרבה לעשות יקר וכבוד. ולפי האמת הוא כיוון השואה לענין הסתכלות הא כדאיתיה שלא יסתכל באיסור. והא כדאיתיה שלא יהנה מהקדושה ודוק:
פסוק יז:ויבן לו בית וגו'. יש לדקדק תיבת לו יתר. ועוד שאינו צודק כל כך שהבית לו ולנשיו ובניו ובעצם אינו לו לבד הגם כי הוא העיקר והכל כל יעקב ותו על כן קרא שם המקום סוכות היל"ל קרא שם המקום בית יעקב שהוא העיקר. ועוד דסוכות זה מלא אך ולמקנהו עשה סכת חסר. ואפשר לומר דידוע דכל קניני העה"ז הבל המה וחסידים הראשונים כל עצמם ודעתם ומגמתם שבתם וקימתם לעוה"ב ושם היו בונים בית ע"י תורתם ומצותם ודבקותם. ועניני העה"ז היו להם עראי כאהל רועים. והיותר מופלגים בדבקותו ית' ובתורתו ובמצותיו עוד יוסיפו למעט מאד בעניני הגוף עראי דעראי. והנה כי כן יעקב בחיר שבאבות כל חשקו בבית העוה"ב הקיים. וז"ש ויבן לו דייקא לעצמו כי העושר המדומה לא יתיחס לו כי לא במותו יקחנו ולכן ויבן לו בית עיקרי וקיים. ולמקנהו כלומר כל קנינו עשה סכת חסר עראי דעראי. על כן קרא שם המקום סוכות להודיע כי כל עניני העה"ז עראי. ומי שהוא בחוץ תכף לא יוכל לעשותם עראי דעראי כמותו על כן קרא שם המקום סוכות מלא למען ידעו כי העולם הזה עראי. ואחר שכבר זכה לבחינה זו ולהודיע לרבים כתיב ויבא יעקב שלם כי קנה שלימות השלימות. וקצת מזה פירשו הראשונים ז"ל: