פסוק ב:לאה וילדיה אחרונים. מכאן שדרך הכתוב לקרוא אחרונים גם לאמצעים, שהרי בתר לאה וילדיה כתיב ואת יוסף ואת רחל [תוס' יו"ט מס' דמאי פ"ז מ"ג]
פסוק ג:עבר לפניהם. אמר רב יהודה אמר שמואל, כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן, מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא, אמר אביי, דכתיב והוא עבר לפניהם .
(פסחים ז' ב')
פסוק י:כראות פני אלהים. דרש רבי שמעון בן לקיש, מותר להחניף לרשעים בעוה"ז, שנאמר כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים .
(סוטה מלכים א ב׳:כ׳)
פסוק י:כראות פני אלהים. מאי כראות פני אלהים, א"ר לוי, משל לאדם שזימן את הבית והכיר בו שמבקש להרגו, אמר לו, טעם תבשיל זה שאני טועם הוא כתבשיל שטעמתי בבית המלך, אמר, ידע לי' מלכא, מסתפי ולא קטל לי' .
(שם שם)
פסוק יא:וכי יש לי כל. ת"ר, יעקב הטעימו הקב"ה מעין עולם הבא ולא שלט בי' יצר הרע ומלאך המות ורמה ותולעה, שנאמר בו וכי יש לי כל .
(ב"ב י"ז י')
פסוק יב:ואלכה לנגדך כי נח נפשי' דר' יהושע בן חנניא, אמרו לי' רבנן, מאי תהוי עלן מצדוקים , אמר להו, כיון שאבדה עצה מישראל אבדה חכמה מעובדי כוכבים, דכתיב ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך .
(חגיגה ה' ב')
פסוק יב:ואלכה לנגדך. תניא, עשרין ושית שנין קיימו רומאי בהמנותייהו לישראל ולבסוף אשתעבדו בהון, מעיקרא דרשי נסעה ונלכה ואלכה לנגדך, ולבסוף דרשי יעבר נא אדני לפני עבדו .
(ע"ז ח' ב')
פסוק יד:אל אדני שעירה. ת"ר, ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך ושאלו להיכן הולך, ירחיב לו הדרך, כמו שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע, דכתיב עד אשר אבא אל אדוני שעירה, וכתיב (פ' י"ז) ויעקב נסע סכותה .
(ע"ז כ"ה ב')
פסוק יד:אל אדני שעירה. אמר רב הונא, לא מצינו שהלך יעקב אבינו לשעיר, אלא כדרב יודן אמר רב, דאמר, רמז רמז לו לעתיד לבא, דכתיב (עובדי' פ' כ"א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו .
(ירושלמי ע"ז פ"ב ה"א)
פסוק יז:ויעקב נסע וגו'. תניא, יצא מארם נהרים ובא לו לסכות ועשה שם שמונה עשר חודש, שנאמר ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות .
(מגילה י"ז א')
פסוק יח:ויבא יעקב שלם. אמר רב, שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו .
(שבת ל"ג א')
פסוק יח:ויחן וגו'. מהו ויחן, רב אמר, מטבע תקן להם, שמואל אמר שווקים תקן להם, ור' יוחנן אמר מרחצאות תקן להם .
(שם שם)
פסוק יח:ויחן וגו'. מה היה עושה, עושה אטלזין ומוכרין בשוק , מכאן שצריכין אנו לעשות תקנה כמו שעשו אבותינו הראשונים .
(ירושלמי שביעית פ"ט ה"א)
פסוק יט:במאה קשיטה. א"ר עקיבא, כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה, למאי נ"מ, לפרושי מאה קשיטה דאורייתא – מאה דנקי .
(ר"ה כ"ו א')
פסוק כ:אל אלהי ישראל. אמר רבי אלעזר, מנין שהקב"ה קראי ליעקב אל, שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל, דאי ס"ד יעקב קרא למזבח אל, א"כ ויקרא לו יעקב מבעי ליה, אלא ויקרא לו ליעקב אל, ומי קראו אל – אלהי ישראל .
(מגילה י"ח א')