פסוק ה:מִי אֵלֶּה לָּךְ שָׁאַל עַל הַנָּשִׁים וְעַל הַיְלָדִים, וְעָנָה "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ" דֶּרֶךְ מוּסָר, כִּי לֹא רָצָה לוֹמַר שֶׁהֵם נָשָׁיו, וְהֵבִין עֵשָׂו שֶׁהֵן אִמּוֹת הַיְּלָדִים:
פסוק ח:מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי הִנֵּה עַבְדֵי יַעֲקֹב עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם, וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל מֵהֶם, אוֹ שֶׁהוּא בְּגַאֲוָתוֹ וְעֶבְרָתוֹ לֹא דִּבֵּר עִמָּם וְלֹא שְׁאָלָם לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ, וְהֵם יָרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וְאָמַר עַתָּה "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה", כִּי חָשַׁב שֶׁהֵם לְיַעֲקֹב מִדִּבְרֵי הַמַּלְאָכִים הָרִאשׁוֹנִים, אוֹ שֶׁאֵלֶּה הַשְּׁלוּחִים הִגִּידוּ כֵן בְּמַחֲנֶה עֵשָׂו, אוֹ שֶׁאֵין אָדָם אֶחָד בַּדֶּרֶךְ הַהוּא לִהְיוֹת לוֹ כֵּן. וְטַעַם "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה", כְּלוֹמַר מִי זֶה לְךָ שֶׁתְּשַׁלַּח לוֹ כָּל אֵלֶּה, כְּלוֹמַר מִי הוּא הַגָּדוֹל אֶצְלְךָ שֶׁתְּשַׁלַּח לוֹ כָּל אֵלֶּה, וְהוּא עָנָהוּ "לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי", כִּי אַתָּה הַגָּדוֹל וְהָאָדוֹן בְּעֵינַי:
פסוק י:כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ אָמַר לוֹ תִּקַּח מִנְחָתִי מִיָּדִי בַּעֲבוּר שֶׁרָאִיתִי פָּנֶיךָ שֶׁהֵם לִי כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, וְתִרְצֵנִי בְּקַבָּלַת הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים רוֹצֶה אֶת יְרֵאָיו בְּקַבָּלַת מִנְחָתָם וְקָרְבָּנָם, כְּעִנְיַן "וְנִרְצָה לוֹ" (ויקרא א ד), "עוֹלוֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי" (ישעיהו נו ז), מִלְּשׁוֹן "יְהִי רְצוּי אֶחָיו" (דברים לג כד), "וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם" (תהלים מד ד), "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ" (שם קב טו), כֻּלָּם עִנְיַן חֵפֶץ וְחֵשֶׁק בְּדָבָר. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית ל"ג:י'), עַל שֶׁנִּתְרַצֵּיתָ לִמְחֹל לִי עַל סֻרְחָנִי, "וַתִּרְצֵנִי", נִתְפַּיַּסְתָּ לִי. וּכְבָר אָמַרְתִּי (רמב"ן על בראשית ל"ב:כ"א) שֶׁאֵינֶנּוּ טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַזְכִּיר עָוֹן:
פסוק יא:קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי הַמִּנְחָה וְכֵן עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה (מלכים ב יח לא) הָשִׁיבוּ לִי מִנְחָה וְכֵן קַח נָא בְרָכָה מֵאֵת עַבְדֶּךָ (שם ה טו) וְיִקְרְאוּ הַמִּנְחָה שֶׁיִּשְׁלַח הָאָדָם לִרְצוֹנוֹ בְּרָכָה כִּי הוּא שׁוֹלֵחַ מֵאֲשֶׁר בֵּרֵךְ אוֹתוֹ הַשֵּׁם כְּעִנְיַן אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ (דברים טו יד) כַּאֲשֶׁר אָמַר לְמַעְלָה (לב יד) מִן הַבָּא בְּיָדוֹ וְהַמִּנְחָה אֲשֶׁר הִתְנוּ בָּהּ לַמֶּלֶךְ בְּדָבָר יָדוּעַ תִּקָּרֵא מַס:
פסוק יג:וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן דֶּרֶךְ חֶמְלָה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר "וּמֵתוּ כֻּלָּם", אֲבָל לֹא יֹאמַר כֵּן עַל הַיְלָדִים, וְגַם לֹא רָצָה לוֹמַר "וָמֵתוּ" סְתָם עַל הַבָּקָר וְעַל הַצֹּאן, כִּי יַחְמֹל עַל הַיְלָדִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּמַּשְׁמָע, וְלֹא רָצָה לְהַאֲרִיךְ "וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן וְהַבָּקָר". אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים, וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִיגָעוּ וְלֹא יִרְצוּ לָלֶכֶת, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת, וְאִם יִדְחָקוּם יָמוּתוּ הַצֹּאן שֶׁהֵם בְּהֵמָה דַּקָּה, כִּי הַבָּקָר לֹא יָמוּת אֲבָל יַזִּיק לָהֶם:
פסוק יד:עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה הָיָה לְיַעֲקֹב בְּשׁוּבוֹ אֶל אַרְצוֹ דֶּרֶךְ בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר, וְהִנֵּה אָמַר לוֹ עֵשָׂו "וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ", שֶׁלֹּא יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ עַד שׁוּבוּ אֶל אָבִיו, לַעֲשׂוֹת לוֹ כָּבוֹד בְּבוֹאוֹ אֶל אַרְצוֹ, וְיַעֲקֹב אָמַר אֲנִי אֵלֵךְ לְאִטִּי וַאֲדֹנִי יָשׁוּב אֶל עִיר מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְאִם אָשׁוּב דֶּרֶךְ עִירוֹ יְכַבְּדֵנִי וְיֵלֵךְ עִמִּי כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְלֹא הָיָה זֶה נֶדֶר מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו, שֶׁאֵין עֵשָׂו צָרִיךְ לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ע"ז כה) עוֹד, שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעַת יַעֲקֹב לָשׁוּב דֶּרֶךְ שֵׂעִיר, וּרְצוֹנוֹ הָיָה לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יוּכַל, אֲבָל הִרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְגַם זוֹ עֲצַת חָכְמָה. וְעוֹד לָהֶם מִדְרָשׁ אַחֵר (ב"ר עח יד), שֶׁיְּקַיֵּם דְּבָרוֹ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א כא) "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו", יֹאמַר כִּי הַמּוֹשִׁיעִים אֲשֶׁר בְּהַר צִיּוֹן יַעֲלוּ לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו:
פסוק טו:לָמָּה זֶּה אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי לָמָּה זֶה תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לָהּ, אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלֹא תְּשַׁלֵּם עַתָּה שׁוּם גְּמוּל, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ג:ט"ו). וְהַכַּוָּנָה בְּיַעֲקֹב כִּי לֹא הָיָה חָפֵץ בָּהֶם וּבַחֲבוּרָתָם כְּלָל, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לָלֶכֶת דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. וְרַבּוֹתֵינוּ רָאוּ עוֹד בָּזֶה עֵצָה, אָמְרוּ (ב"ר עח טו), רַבִּי יַנַּאי כַּד הֲוָה סָלֵיק לְמַלְכוּתָא הֲוָה מִסְתַּכֵּל בַּהֲדָא פָּרַשְׁתָּא וְלָא הֲוָה נָסֵב עִמֵּהּ רוֹמָאִין. חַד זְמַן לָא אִסְתַּכַּל בָּהּ וּנְסִיב עִמֵּהּ רוֹמָאִין, וְלֹא הִגִּיעוּ לְעַכּוֹ עַד שֶׁמָּכַר פֵּנַס שֶׁלּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה קַבָּלָה בְּיָדָם שֶׁזּוֹ פָּרָשַׁת גָּלוּת, כְּשֶׁהָיָה בָּא בְּרוֹמָה בַּחֲצַר מַלְכֵי אֱדוֹם עַל עִסְקֵי הַצִּבּוּר הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּפָרָשָׁה זוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי עֲצַת הַזָּקֵן הֶחָכָם, כִּי מִמֶּנּוּ יִרְאוּ הַדּוֹרוֹת וְכֵן יַעֲשׂוּ, וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל חֶבְרַת אַנְשֵׁי רוֹמִי לְלַוּוֹתוֹ, שֶׁאֵין מְקָרְבִין אֶלָּא לַהֲנָאַת עַצְמָן וּמַפְקִירִין מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם:
פסוק יז:וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת יִתָּכֵן כִּי הָיָה הַמָּקוֹם מָקוֹם אֵין שָׁם עִיר, וְהֻצְרַךְ לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת וְלַעֲשׂוֹת סֻכּוֹת, אוֹ "וַיִּבֶן לוֹ בַּיִת", שֶׁבָּנָה לוֹ בַּיִת גָּדוֹל וּבוֹ מִגְדַּל עֹז לְהִשָּׂגֵב מִפְּנֵי עֵשָׂו:
פסוק יח:וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם מִפַּדַּן אֲרָם כְּאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ יָצָא פְּלוֹנִי מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת וּבָא שָׁלֵם, אַף כָּאן וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם מִלָּבָן וּמֵעֵשָׂו, זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ג:י"ח). אֲבָל רַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ שֶׁבָּא בְּשָׁלוֹם וְלֹא אֵרַע לוֹ שׁוּם מְאֹרָע, כִּי עַתָּה יַחֵל לְסַפֵּר מְאֹרַע דִּינָהּ. וּלְפִי דַּעְתִּי אָמַר הַכָּתוּב כֵּן כִּי בְּסֻכּוֹת הָיָה מִתְפַּחֵד מֵעֵשָׂו, כִּי סֻכּוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָח בְּמַלְכוּת סִיחוֹן, אִם הוּא הַמֻּזְכָּר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יג כז), וְאִם הוּא אַחֵר הִנֵּה הוּא יוֹתֵר קָרוֹב לְשֵׂעִיר, וְעַד הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא שָׁקַט לִבּוֹ, כִּי אָז יָדַע שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ, כִּי אָבִיו קָרוֹב מִשָּׁם, אוֹ שֶׁיַּעַזְרוּהוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ כִּי אָבִיו נְשִׂיא אֱלֹהִים בְּתוֹכָם, אוֹ שֶׁזְּכוּת הָאָרֶץ תַּצִּילֵהוּ. וְלָכֵן אָמַר עַתָּה שֶׁבָּא שָׁלֵם אֶל אֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, כִּי הִצִּילוֹ אֱלֹהִים בַּדֶּרֶךְ מִכַּף כָּל אוֹיְבָיו. וְאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ח:ט"ז), כָּל אוֹתָן הֶחֳדָשִׁים שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּסֻכּוֹת הָיָה מְכַבֵּד אֶת עֵשָׂו בְּאוֹתוֹ הַדּוֹרוֹן, כִּי הָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ שָׁם, וּמְשַׁלֵּחַ לוֹ כְּאוֹתוֹ הַדּוֹרוֹן בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ אוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה:
פסוק יח:וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר לֹא רָצָה לִהְיוֹת אַכְסְנַאי בָּעִיר אֲבָל רָצָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִלַּת בִּיאָתוֹ בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְלָכֵן חָנָה בַּשָּׂדֶה וְקָנָה הַמָּקוֹם, וְזֶה לְהַחֲזִיק בָּאָרֶץ. וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה רֶמֶז כִּי הַמָּקוֹם הַהוּא יִכָּבֵשׁ לְפָנָיו תְּחִלָּה טֶרֶם הוֹרִישׁוֹ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵי זַרְעוֹ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּאַבְרָהָם (רמב"ן על בראשית י"ב:ו'). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ר עט ו) נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה וְקָבַע לוֹ תְּחוּמִין. וְעַל דַּעְתָּם לֹא הָיָה בְּכַוָּנָה מִמֶּנּוּ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הָיָה הַמְּאֹרָע לִרְמֹז עַל הֶעָתִיד שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל רַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל"ג:י"ט), כִּי הִזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה לְהוֹדִיעַ כִּי מַעֲלָה גְּדוֹלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ חָשׁוּב הוּא כְּחֵלֶק הָעוֹלָם הַבָּא:
פסוק כ:וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל שֵׁם שֶׁהָיָה הַקָּבָּ"ה עִמּוֹ לְהַצִּילוֹ קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ עַל שֵׁם הַנֵּס, לִהְיוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה נִזְכָּר בִּקְרִיאַת הַמִּזְבֵּחַ, כְּלוֹמַר מִי שֶׁהוּא אֵל הוּא אֱלֹהִים לִי שֶׁשְּׁמִי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי" (שמות יז טו), לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי ה' אֶלָּא עַל שֵׁם הַנֵּס קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ לְהַזְכִּיר שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה, ה' הוּא נִסִּי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (מגילה יח) שֶׁהַקָּבָּ"ה קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב אֵל. וְדִבְרֵי תּוֹרָה כְּפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע, מִתְחַלְּקִין לְכַמָּה טְעָמִים, וַאֲנִי לְיַשֵּׁב פְּשׁוּטוֹ בָּאתִי. כָּל זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ג:כ'). וְהִנֵּה צָדְקוּ דִּבְרֵי הָרַב בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וְיִהְיֶה טַעַם "לוֹ" כְּטַעַם "קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" (בראשית ל"ה:י"ח), "וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ" (ישעיהו נח יב). וְדַע כִּי הַמִּנְהָג הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל כֵּן שֶׁיִּקְרְאוּ הַשֵּׁמוֹת בְּשִׁבְחֵי הָאֵל, כְּמוֹ צוּרִיאֵל (במדבר ג לה), צוּרִישַׁדָּי (שם א ו), כִּי יַגִּיד הַקּוֹרֵא שֶׁהָאֵל הוּא צוּרוֹ וְשַׁדַּי הוּא צוּרוֹ, וְכֵן עִמָּנוּ אֵל (ישעיהו ז יד), וְכֵן שֵׁם הַמָּשִׁיחַ ה' צִדְקֵנוּ (ירמיהו לג טז), וְשֵׁם יְרוּשָׁלַיִם ה' שָׁמָּה (יחזקאל מח לה), וְכֵן יַעֲשׂוּ בִּשְׁמוֹת מַלְאָכִים, גַּבְרִיאֵל (דניאל ח טז), מִיכָאֵל (שם ו כא), כִּי בַּעֲבוּר גְּדֻלַּת כֹּחָם יַגִּידוּ בִּשְׁמָם כִּי הַגְּבוּרָה לָאֵל וּמִי כָּמוֹהוּ. אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ג:כ') אָמַר "וּפְלַח עֲלוֹהִי קֳדָם אֵל אֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל", וְיִהְיֶה טַעַם "לוֹ" כְּטַעַם בּוֹ, כְּדֶרֶךְ "כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי" (שמואל א כ ל), "וְהֶחֱזִיק לוֹ" (שמואל ב טו ה), "לְמֵי מְרִיבָה" (במדבר כ כד). אוֹ יֹאמַר, וַיִּקְרָא אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְטַעַם "לוֹ" כְּטַעַם "אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים" (ירמיהו ה ה), "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (בראשית י"ב:א'). וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הוּא כְּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת מְגַלֶּה (יח), מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הקב"ה לְיַעֲקֹב אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", וְיֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה סוֹד גָּדוֹל, הִזְכִּירוּהוּ עוֹד בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ט:ח') בְּלָשׁוֹן אַחֵר, אָמַר לוֹ, אַתָּה אֱלוֹהַּ בָּעֶלְיוֹנִים וַאֲנִי אֱלוֹהַּ בַּתַּחְתּוֹנִים. יִרְמְזוּ לְמָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים תָּמִיד שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁל יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וְהַכַּוָּנָה שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
