פסוק ב:וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ב:ב') מַלְאֲכֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ. "מַחֲנָיִם", שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ בָּאוּ עִמּוֹ עַד כָּאן וְשֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ. וַאֲנִי תָּמֵהַּ בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ יַעֲקֹב לָאָרֶץ וְרָחוֹק הָיָה מִשָּׁם, וְשָׁלַח מַלְאָכִים אֶל עֵשָׂו מֵרָחוֹק, וְשָׁם (בראשית ל"ב:כ"ג) נֶאֱמַר "וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק", שֶׁהוּא "יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן" (דברים ג טז), שֶׁהוּא דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ לַעֲבֹר גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְאַחֲרֵי כָּךְ אֶרֶץ אֱדוֹם, וּתְחִלַּת בִּיאָתוֹ בָּאָרֶץ בִּשְׁכֶם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל"ג:י"ח) "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן". אֲבָל הָיְתָה הַמַּרְאָה הַזֹּאת לְיַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר בָּא בִּגְבוּל אוֹיְבָיו, לְהוֹדִיעוֹ כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵאֲשֶׁר אִתָּם, וְנִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַחֲנָיִם כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ בַּשֵּׁמוֹת, אוֹ מַחֲנָיִם – מַחֲנֵהוּ וּמַחֲנֵה הָעֶלְיוֹנִים, לוֹמַר כִּי מַחֲנֵהוּ בָּאָרֶץ כְּמַחֲנֵה הַמַּלְאָכִים, כֻּלָּם מַחֲנוֹת אֱלֹהִים מְבָרְכִים לוֹ וּמוֹדִים בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָמִים:
פסוק ד:נִכְתְּבָה הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ כִּי הִצִּיל הקב"ה אֶת עַבְדּוֹ וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיַּצִּילֵהוּ. וּלְלַמְּדֵנוּ עוֹד שֶׁהוּא לֹא בָּטַח בְּצִדְקָתוֹ, וְהִשְׁתַּדֵּל בַּהַצָּלָה בְּכָל יְכָלְתּוֹ. וְיֵשׁ בָּהּ עוֹד רֶמֶז לְדוֹרוֹת, כִּי כָּל אֲשֶׁר אֵרַע לְאָבִינוּ עִם עֵשָׂו אָחִיו יֶאֱרַע לָנוּ תָּמִיד עִם בְּנֵי עֵשָׂו, וְרָאוּי לָנוּ לֶאֱחֹז בְּדַרְכּוֹ שֶׁל צַדִּיק, שֶׁנַּזְמִין עַצְמֵנוּ לִשְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים שֶׁהִזְמִין הוּא אֶת עַצְמוֹ, לִתְפִלָּה וּלְדוֹרוֹן וּלְהַצָּלָה בְּדֶרֶךְ מִלְחָמָה לִבְרֹחַ וּלְהִנָּצֵל. וּכְבָר רָאוּ רַבּוֹתֵינוּ הָרֶמֶז הַזֶּה מִן הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר אַזְכִּיר (להלן לב ט לג טו):
פסוק ד:אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר בַּעֲבוּר הֱיוֹת נֶגֶב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי אֱדוֹם וְאָבִיו יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, יֵשׁ לוֹ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֱדוֹם אוֹ קָרוֹב מִשָּׁם, עַל כֵּן פָּחַד אוּלַי יִשְׁמַע עֵשָׂו וְהִקְדִּים לִשְׁלֹחַ אֵלָיו מַלְאָכִים לְאַרְצוֹ. וּכְבָר תְּפָסוּהוּ הַחֲכָמִים עַל זֶה, אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ה:ג'), "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב" וְגוֹ' (משלי כו יז), אָמַר לוֹ הקב"ה, לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְהָיִיתָ מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ "כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב". וְעַל דַּעְתִּי גַּם זֶה יִרְמֹז כִּי אֲנַחְנוּ הִתְחַלְנוּ נְפִילָתֵנוּ בְּיַד אֱדוֹם, כִּי מַלְכֵי בַּיִת שֵׁנִי בָּאוּ בִּבְרִית עִם הָרוֹמִיִּים (ספר החשמונאים א ח), וּמֵהֶם שֶׁבָּאוּ בְּרוֹמָה (כך כותב רבינו בויקרא כו טז), וְהִיא הָיְתָה סִבַּת נְפִילָתָם בְּיָדָם. וְזֶה מֻזְכָּר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וּמְפֻרְסָם בַּסְּפָרִים (יוסיפון פרק סה):
פסוק ה:כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב צִוָּה אוֹתָם שֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲדֹנִי לְעֵשָׂו אֲנַחְנוּ, כְּלוֹמַר אֲנַחְנוּ שֶׁלּוֹ אוֹ שְׁלוּחִים אֵלָיו, וְלֵאמֹר לוֹ "כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי", וְדוֹמֶה לוֹ בַּפָּרָשָׁה (בראשית ל"ב:י"ח) "לְמִי אַתָּה", אוֹ שֶׁקְּרָאוֹ יַעֲקֹב בִּפְנֵיהֶם "אֲדֹנִי עֵשָׂו", לְהַזְהִירָם שֶׁלֹּא יַזְכִּירוּהוּ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו רַק דֶּרֶךְ כָּבוֹד, בִּרְאוֹתָם כִּי אֲדוֹנָם קוֹרֵא אוֹתוֹ "אֲדֹנִי". וְדַע כִּי הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב עוֹשֶׂה לְאָחִיו בְּפַחְדָּתוֹ לֵאמֹר אֲדֹנִי וְעַבְדְּךָ, בַּעֲבוּר כִּי הַמִּנְהָג בַּצָּעִיר לָתֵת מַעֲלָה וְכָבוֹד אֶל הַבְּכוֹר כְּאִלּוּ הוּא אָבִיו, כַּאֲשֶׁר רָמְזָה לָנוּ גַּם הַתּוֹרָה, לְרַבּוֹת אָחִיךָ הַגָּדוֹל. וְהִנֵּה יַעֲקֹב לָקַח בְּכוֹרָתוֹ וְאֶת בִּרְכָתוֹ, וְעֵשָׂו שׂוֹטֵם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, וְעַתָּה הָיָה מַרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַמְּכִירָה הַהִיא אֶצְלוֹ כְּלוּם, וְכִי הוּא נוֹהֵג בּוֹ כִּבְכוֹר וְאָב, לְהוֹצִיא אֶת הַמַּשְׂטֵמָה מִלִּבּוֹ:
פסוק ו:וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָּא אֵלֶיךָ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאֲנִי שָׁלֵם עִמְּךָ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתְךָ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ב:ו'). רָצָה לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מוּסָב לְמַעְלָה, אֲבָל יֹאמַר וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי כִּי אֲנִי בָּא לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֲדֹנִי. וְיוֹתֵר נָכוֹן שֶׁיּוּסַב לְמַעְלָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי שֶׁיֵּשׁ לִי עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד לַעֲשׂוֹת בּוֹ חֶפְצְךָ וּרְצוֹנְךָ, יִרְמֹז שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן מֵהֶם אוֹ שֶׁיִּקַּח הוּא מִשֶּׁלּוֹ מָה שֶׁיַּחְפֹּץ. וְכֵן אָמַר (בראשית ל"ג:ח') "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי וַיֹּאמֶר לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי":
פסוק ז:וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר הַשְּׁלוּחִים הָאֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָם אֲבָל לֹא סִפֵּר הַכָּתוּב זֶה, כִּי אֵין צֹרֶךְ. וְטַעַם "וְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ" לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ כֵּן הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתֶךָ, וּמַהֵר תִּפָּגְשׁוּ זֶה בָּזֶה:
פסוק ח:וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד בַּעֲבוּר שֶׁאָמְרוּ לוֹ כִּי יָצָא עֵשָׂו מֵעִירוֹ וְהוּא בָּא לִקְרַאת יַעֲקֹב, וְעוֹד שֶׁלָּקַח עִמּוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים אַרְבַּע מֵאוֹת הָיָה יָרֵא לְנַפְשׁוֹ מְאֹד, כִּי אָמַר לֹא לָקַח כָּל אֵלֶּה רַק לְהִלָּחֵם בִּי. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי בָּעִנְיָן הַזֶּה כִּי עֵשָׂו לֹא קִבֵּל הַשְּׁלוּחִים כַּהֹגֶן וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, וְאוּלַי לֹא הָיוּ לְפָנָיו כִּי לֹא נָתַן רְשׁוּת שֶׁיָּבֹאוּ לְפָנָיו וִידַבְּרוּ עִמּוֹ כְּלָל, כִּי הָיָה הַכָּתוּב מְסַפֵּר שֶׁשָּׁאַל לָהֶם מָה שְׁלוֹם אָחִי וּמָה עִנְיָנוֹ וְעִנְיְנֵי בֵּיתוֹ וּבָנָיו, וְקִרְאוּ לוֹ בִּשְׁלוֹמִי וְאִמְרוּ לוֹ כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ לִרְאוֹתוֹ, וְהֵם הָיוּ מַגִּידִים כֵּן לְיַעֲקֹב. וְהַכָּתוּב לֹא סִפֵּר שֶׁיֹּאמְרוּ הַשְּׁלִיחִים דָּבָר בְּשֵׁם עֵשָׂו, אֲבָל עֶבְרָתוֹ שְׁמוּרָה בְּלִבּוֹ וְלַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה הָיָה הוֹלֵךְ בַּחַיִל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַשְּׁלוּחִים חָקְרוּ בַּמַּחֲנֶה וְיָדְעוּ כִּי הוּא הוֹלֵךְ לִקְרַאת יַעֲקֹב, וְזֶה טַעַם "וְגַם", כִּי אָמְרוּ בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְלֹא עָנָה אוֹתָנוּ דָּבָר וְלֹא שָׁלַח לְךָ דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ בִּזְרוֹעַ וְחַיִל, וּלְכָךְ הוֹסִיף לוֹ פַּחַד עַל פַּחְדּוֹ, "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ". וְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר עה ז) כִּי הַשְּׁלוּחִים הִכִּירוּ בּוֹ שִׂנְאָה, אָמְרוּ, "בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו", אַתָּה נוֹהֵג בּוֹ כְּאָח וְהוּא נוֹהֵג עִמְּךָ כְּעֵשָׂו. אֲבָל בַּסּוֹף כַּאֲשֶׁר רָאָה הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה לוֹ יַעֲקֹב, וַאֲשֶׁר הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְפָנָיו שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים מֵרָחוֹק עַד גִּשְׁתּוֹ אֵלָיו, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְחָשַׁב כִּי הוּא מוֹדֶה בִּבְכוֹרָתוֹ וּבִגְדֻלָּתוֹ עָלָיו כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על בראשית ל"ב:ה'), וְהִתְנַחֵם בָּזֶה, כִּי הַלְּבָבוֹת לַה' הֵמָּה, לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּה אוֹתָם:
פסוק ט:וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אָמַר זֶה בְּאוּלַי, כִּי אָמַר אוּלַי יִנָּצֵל הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד כִּי בְּהַכּוֹתוֹ הָאֶחָד יִבְרְחוּ הָאֲחֵרִים, אוֹ תָּשׁוּב חֲמָתוֹ, אוֹ תָּבֹא לָהֶם הַצָּלָה מֵאֵת הַשֵּׁם. וְכֵן אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ו:ג'), לִמְּדַתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לֹא יַנִּיחַ אָדָם כָּל מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אַחַת. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית ל"ב:ט'), "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה", עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ, הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לִתְפִלָּה וּלְדוֹרוֹן וּלְמִלְחָמָה. וְרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ (קה"ר ט יח), מֶה עָשָׂה, זִיְּנָם מִבִּפְנִים וְהִלְבִּישָׁם בְּגָדִים לְבָנִים מִבַּחוּץ, וְהִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. וְכֵן עִקָּר. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי יַעֲקֹב יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זַרְעוֹ כֻּלּוֹ נוֹפֵל בְּיַד עֵשָׂו, אִם כֵּן יִנָּצֵל הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד עַל כָּל פָּנִים. וְגַם זֶה יִרְמֹז שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ עָלֵינוּ בְּנֵי עֵשָׂו לִמְחוֹת אֶת שְׁמֵנוּ, אֲבָל יַעֲשׂוּ רָעוֹת עִם קְצָתֵנוּ בִּקְצַת הָאֲרָצוֹת שֶׁלָּהֶם, מֶלֶךְ אֶחָד מֵהֶם גּוֹזֵר בְּאַרְצוֹ עַל מָמוֹנֵנוּ אוֹ עַל גּוּפֵנוּ, וּמֶלֶךְ אַחֵר מְרַחֵם בִּמְקוֹמוֹ וּמַצִּיל הַפְּלֵטִים. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ו:ג'), "אִם יָבֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ", אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם, "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵטָה", אֵלּוּ אַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה. רָאוּ כִּי גַּם לְדוֹרוֹת תִּרְמֹז זֹאת הַפָּרָשָׁה:
פסוק יא:קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי עַל יְדֵי חֲסָדִים וֶאֱמֶת שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי, לְכָךְ אֲנִי יָרֵא שֶׁמָּא מִשֶּׁהִבְטַחְתַּנִי נִתְקַלְקַלְתִּי בְּחֵטְא וְיִגְרֹם לִי לְהִמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ב:י"א). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב. וְעוֹד כִּי אָמַר אַחֲרֵי כֵן "וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם", וּמָה יוֹעִיל הַבִּטָּחוֹן הַהוּא אִם גָּרַם הַחֵטְא אַחַר כָּךְ. וְעוֹד כִּי יַעֲקֹב הִזְכִּיר שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטִיחוֹ הקב"ה בְּבֵית אֵל וּבְחָרָן, וְאָמַר תְּחִלָּה מָה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בְּחָרָן, "ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ", וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בְּצֵאתוֹ מִבֵּית לָבָן (בראשית ל"א:ג') "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ", וְהִנֵּה אַחֲרֵי כֵן לֹא הֵיטִיב לוֹ בְּכָל הַחֲסָדִים וּבְכָל הָאֱמֶת הָאֵלֶּה שֶׁיִּתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתָיו עַל יְדֵיהֶם. אֲבָל "קָטֹנְתִּי" לוֹמַר כִּי קָטֹן הוּא מֵהֱיוֹתוֹ רָאוּי לְכָל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וְכֵן "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" (עמוס ז ב) מֵהֱיוֹתוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל כָּל הַנִּגְזָר עָלָיו. וְכֵן אָמְרוּ (בראשית רבה ע"ו:ה'), "קָטֹנְתִּי", רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֵינִי כְּדַאי. וְהַחֲסָדִים הֵם הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ בְּלֹא נֶדֶר, וְהָאֱמֶת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִבְטִיחוֹ וְאִמֵּת לוֹ הַבְטָחָתוֹ. יֹאמַר שֶׁאֵינֶנּוּ רָאוּי שֶׁיַּבְטִיחֶנּוּ וְיַעֲשֶׂה לוֹ אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁהִבְטִיחוֹ בָּהֶן, וְלֹא לְטוֹבוֹת אֲחֵרוֹת רַבּוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ. וְלֹא הֲבִינוֹתִי דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ב:י"א) שֶׁתִּרְגֵּם "מִכָּל חִסְדִּין וּמִכֹּל טָבְוָן", וְהוּא רָגִיל לְתַרְגֵּם חֶסֶד וֶאֱמֶת "טֵיבוּ וּקְשֹׁט" (לעיל כד מט להלן מז כט). וְאוּלַי עוֹשֶׂה חֲסָדִים – הַצָּלָתוֹ אֲשֶׁר הִצִּילוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת מִכָּל צָרוֹתָיו, וְעָשָׂה אֱמֶת – כָּל הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁהָיָה לוֹ, כִּי נָתַן לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי הַחֲסָדִים הַקַּיָּמִים יִקָּרְאוּ אֱמֶת, כִּי הִיא מִגִּזְרַת אֲמָנָה, כְּטַעַם "וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם" (שמואל ב ז טז) עִנְיַן קִיּוּם, "לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים" (ישעיהו לג טז), כַּאֲשֶׁר אָמַר "הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ" (ירמיהו טו יח):
פסוק יב:וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים פֵּרְשׁוּ בּוֹ (הראב"ע) וְהִכַּנִי וְהִכָּה אֵם עַל בָּנִים. וְכֵן רַבִּים:
פסוק יג:וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה פַּחְדָּתוֹ פֶּן יִגְרֹם הַחֵטְא, אָמַר עָשִׂיתָ עִמָּדִי חֲסָדִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא הָיִיתִי רָאוּי לָהֶם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמִּי חִנָּם הַחֶסֶד הַזֶּה אֲשֶׁר הִבְטַחְתַּנִי עָלָיו שֶׁתֵּיטִיב לִי וְתַרְבֶּה אֶת זַרְעִי, וְאֵין חֶטְאִי רָאוּי לִמְנֹעַ מִמֶּנִּי הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הִבְטַחְתַּנִי בָּהּ כִּי גַּם מִתְּחִלָּה לֹא הָיִיתִי רָאוּי לָהּ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמֹר לִי, וְלֹא הִבְטַחְתַּנִי עָלֶיהָ בַּעֲבוּר מַעֲשַׂי רַק בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי יַעֲקֹב הָיָה חוֹמֵל עַל בָּנָיו וְעַל בֵּיתוֹ פֶּן יַכֶּה אוֹתָם עֵשָׂו, כִּי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּהַבְטָחַת "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" אִם עַל אֵלֶּה אוֹ עַל אֲחֵרִים, כִּי יִתָּכֵן שֶׁיִּמָּלֵט הוּא לְבַדּוֹ וְיִרְבֶּה עוֹד זַרְעוֹ. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי, כִּי אִם הָיְתָה זֹאת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֵיךְ אָמַר בִּתְפִלָּתוֹ "וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ", וְעוֹד כִּי שָׁם נֶאֱמַר לוֹ "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ", וְאִם יִהְיוּ בָּנָיו נוֹפְלִים בְּחֶרֶב אָחִיו אֵין הַהַבְטָחָה הַזֹּאת קַיֶּמֶת. וְלָזֶה יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ "הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ" וְכֵן "וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ", כִּי כָל זֶה מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (בראשית ל"א:ג') "וְאֶהְיֶה עִמָּךְ". אֲבָל הַכֹּל מִיִּרְאַת חֵטְא, כִּי דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לִירֹא תָּמִיד, וְהָיָה מִתְיָרֵא אוּלַי אֲפִלּוּ מִשֶּׁיָּצָא מִשָּׁם חָטָא בְּבוֹאוֹ בַּבְּרִית עִם לָבָן עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ בְּדָבָר אַחֵר, וּשְׁגִיאוֹת מִי יָבִין:
פסוק יד:מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה יֹאמַר כִּי עָשָׂה מִנְחָה מֵאֲשֶׁר עִמּוֹ, כִּי עָשְׁרוֹ הָיָה צֹאן וּבָקָר וּמֵהֶם שָׁלַח, כִּי בַּדֶּרֶךְ הָיָה וְאֵינֶנּוּ מָקוֹם לִשְׁלֹחַ לוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּמִגְדָּנוֹת:
פסוק יז:וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָרָשָׁע וּלְתַוְּהוֹ עַל הַדּוֹרוֹן. וְסָבְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ה:י"ג) שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה רֶמֶז, אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הקב"ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם יִהְיוּ צָרוֹת בָּאוֹת עַל בָּנַי לֹא תָּבִיא אוֹתָן זוֹ אַחַר זוֹ אֶלָּא הַרְוַח לָהֶם מִצָּרוֹתֵיהֶם. עָשָׂה רֶמֶז שֶׁיִּהְיוּ הַמִּסִּים וְהָאַרְנוֹנִיּוֹת שֶׁיִּגְבּוּ בְּנֵי עֵשָׂו מִזַּרְעוֹ בְּרֶוַח וְהֶפְרֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ:
פסוק כא:אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה אֲבַטֵּל רֻגְזֵהּ, וְכֵן "וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת" (ישעיהו כח יח), "לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ" (שם מז יא). וְנִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁכָּל כַּפָּרָה שֶׁאֵצֶל חֵטְא וְעָוֹן וְאֵצֶל פָּנִים כֻּלָּם לְשׁוֹן קִנּוּחַ וְהַעֲבָרָה הֵן, וְלָשׁוֹן אֲרָמִית הוּא בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, בָּעֵי לְכַפּוֹרֵי יָדֶיהָ (גיטין נו), וְגַם בִּלְשׁוֹן מִקְרָא נִקְרָאִים הַמִּזְרָקִים "כְּפוֹרֵי זָהָב" (עזרא א י), עַל שֵׁם שֶׁבָּהֶם מְקַנֵּחַ יָדָיו בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק, לְשׁוֹן רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה. וְכֵן אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ב:כ"א) "אֲנִחִנֵּהּ לְרֻגְזֵהּ". וְאִם כֵּן יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ כִּי חָשַׁב יַעֲקֹב בְּלִבּוֹ אֲכַפְּרָה פָנָיו, וְהַכָּתוּב מַגִּיד לָנוּ זֶה כִּי אֵינֶנּוּ רָאוּי שֶׁיֹּאמְרוּ הַשְּׁלוּחִים לַעֲשׂוֹת כָּכָה, וְכָךְ פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם. וְאֵינֶנּוּ יָשָׁר בְּעֵינַי שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַכָּתוּב לְהַגִּיד לָנוּ עַתָּה מַחְשַׁבְתּוֹ זֹאת וְהִיא יְדוּעָה בְּכָל שׁוֹלְחֵי מִנְחָה. וְעוֹד שֶׁאִם כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה בַּתְּחִלָּה, וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ כִּי חָשַׁב אֲכַפְּרָה פָּנָיו, כִּי עַתָּה לֹא הוֹסִיף עַל הַצַּוָּאָה הַהִיא. אֲבָל הַנָּכוֹן כִּי עַתָּה הוֹסִיף לְפָרֵשׁ לָהֶם שֶׁיֹּאמְרוּ הִנֵּה גַּם הוּא אַחֲרֵינוּ בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד, כְּלָשׁוֹן זֶה, גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ. וְהִקְדִּים אוֹתָנוּ לְפָנָיו לָתֵת כֹּפֶר נַפְשׁוֹ עַל רְאוֹתוֹ פְּנֵי כְּבוֹדְךָ בַּמִּנְחָה הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִתְּנוּ הָעֲבָדִים כָּפְרָם בְּתֵת לָהֶם רְשׁוּת לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו כִּי אוּלַי יִשָּׂא פָּנַי וִיכַבְּדֵנִי לֶהֱיוֹתִי מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וְזֶה דֶּרֶךְ מַעֲלָה מִיִּרְאָתוֹ מִמֶּנּוּ, וּבָא "אֲכַפְּרָה פָנָיו" כְּדֶרֶךְ "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" (משלי טז יד), יִתֵּן כֹּפֶר עַל הַחֵמָה. וּלְשׁוֹן קִנּוּחַ בְּכִפּוּר אֵינֶנּוּ לְשׁוֹן קֹדֶשׁ רַק לְשׁוֹן אֲרָמִית. וְכֵן "כְּפוֹרֵי זָהָב" שֵׁם הַמִּזְרָקִים בְּבָבֶל, כִּי לְעוֹלָם לֹא תָּבֹא כַּפָּרָה בְּחֵטְא, אֲבָל יֹאמַר "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם" (שמות ל טו), "לְכַפֵּר עָלָיו וְנִסְלַח לוֹ" (במדבר טו כח), עַל נַפְשׁוֹ, וְיֹאמַר "אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם" (שמות לב ל), וְכֻלָּן מִלְּשׁוֹן "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ" (שם ל יב) שֶׁהוּא פִּדְיוֹן:
פסוק כב:וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה יֹאמַר שֶׁלֹּא בָּא בְּאָהֳלוֹ בַּלַּיְלָה הַהוּא אֲבָל לָן בַּמַּחֲנֶה עִם עֲבָדָיו וְעִם הָרוֹעִים בַּצֹּאן עָרוּךְ כְּאִישׁ מִלְחָמָה, פֶּן יָבֹא אָחִיו בַּלַּיְלָה וְיַכֶּה בּוֹ:
פסוק כג:וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּפָּסוּק הַזֶּה לַהַצָּלָה, אֲבָל אָמַר שֶׁאָסַף נָשָׁיו וְשִׁפְחוֹתָיו וִילָדָיו אֶל שְׂפַת הַנַּחַל, וְעָבַר הוּא לְבַדּוֹ אֶת מַעֲבַר יַבּוֹק לִרְאוֹת אִם גָּבְהוּ הַמַּיִם, וְשָׁב וּלְקָחָם עִמּוֹ כֻּלָּם כְּאֶחָד וַיַּעֲבִירֵם אֶת הַנַּחַל, וְאַחֲרֵי כֵן וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ מִקְנֵהוּ וּרְכֻשׁוֹ:
פסוק כה:וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ שֶׁשָּׁכַח פַּכִּים קְטַנִּים וְחָזַר עֲלֵיהֶן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ב:כ"ה). וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל, הֶעֱבִירָם עִמּוֹ, וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ, בְּצִוּוּי, כִּי חָזַר וְצִוָּה שֶׁיַּעַבְרוּ לְפָנָיו וְנִשְׁאַר הוּא אַחֲרֵיהֶם:
פסוק כה:וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ וַיִּתְעַפֵּר, כָּךְ פֵּרְשׁוֹ מְנַחֵם, לְשׁוֹן אָבָק, שֶׁמַּעֲלִין אָבָק בְּרַגְלֵיהֶם. וְלִי נִרְאֶה לְשׁוֹן וַיִּתְקַשֵּׁר, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא, בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵיהּ (סנהדרין סג), וַאֲבִיקוּ לֵיהּ מֵיבַק (מנחות מב), זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ב:כ"ה). וַאֲבִיקָה בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים חֲבִיקָה שִׁמְּשׁוּ בָּהּ הַרְבֵּה, אֲבַקְתָּא אִית בָּהּ (מכות כג), דַּרְגָּשׁ עִיּוּלֵי וְאַפּוֹקֵי בַּאֲבַקְתָּא (נדרים נו), וְכֵן אֲבוּקָה בִּלְשׁוֹנָם בַּעֲבוּר הֱיוֹתָהּ מֵעֵצִים דַּקִּים חֲגֻרִים וּקְשׁוּרִים יַחַד, כִּי הַחֵי"ת תִּכְבַּד בִּלְשׁוֹנָם וְהֵקֵלּוּ אוֹתָהּ לְאָלֶ"ף, וּפְעָמִים רַבִּים יַבְלִיעוּ הַחֵי"ת, תּוּתָךְ (חולין ז) בִּמְקוֹם תְּחוֹתָךְ (זבחים נד), מַסּוּתָא (ב"מ ו) בִּמְקוֹם מַסְחוּתָא (קדושין לג), אֲסִיתָא חֲסִיתָא (שבת עז). וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה וַיֵּאָבֵק – וַיְחַבֵּק, כְּמוֹ "וַיְחַבְּקֵהוּ" (בראשית ל"ג:ד'), כִּי אוּלַי כֵּן הַלָּשׁוֹן. וּמָצִינוּ "בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים" (זכריה ו ג) כְּמוֹ חֲמוּצִים, מִלְּשׁוֹן "חֲמוּץ בְּגָדִים" (ישעיהו סג א), וְאָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים (הרד"ק) כִּי "וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻּלְתֵּךְ" (יחזקאל כז כד) כְּמוֹ וַחֲרוּזִים, מִן "צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים" (שיר השירים א י), וְכֵן אָמְרוּ בְּמִלַּת "וַתְּאַלֲצֵהוּ" (שופטים טז טז) שֶׁהוּא כְּמוֹ וַתְּחַלְּצֵהוּ, מְהֻפָּךְ מִן וַתִּלְחָצֵהוּ, וְשֶׁמָּא הוּא דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ב:כ"ה) שֶׁאָמַר "וְאִשְׁתַּדַּל", וְכָךְ תִּרְגֵּם "וְכִי יְפַתֶּה" (שמות כב טו) "אֲרֵי יְשַׁדֵּל", יְחַבֵּק וִינַשֵּׁק שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַפִּתּוּי, אוֹ שֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לוֹ לָשׁוֹן וַעֲשָׂאוֹ עִנְיַן תַּחְבּוּלָה, כִּי כָל הִשְׁתַּדְּלוּת תַּחְבּוּלָה וְצִדּוּד עִנְיָן. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ז:ג') מִי נִתְמַלֵּא אָבָק, הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ, כְּדִבְרֵי מְנַחֵם, וְהוּא הַנָּכוֹן:
פסוק כו:וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, וְעַל כֵּן לֹא יָכוֹל לוֹ הַמַּלְאָךְ לְהַזִּיקוֹ, כִּי לֹא הֻרְשָׁה רַק בַּמֶּה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ לְהָקֵעַ כַּף יְרֵכוֹ. וְאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ז:ג'), נָגַע בְּכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת מִמֶּנּוּ, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד. וְהָעִנְיָן כִּי הַמְּאֹרָע כֻּלּוֹ רֶמֶז לְדוֹרוֹתָיו, שֶׁיִּהְיֶה דּוֹר בְּזַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב יִתְגַּבֵּר עֵשָׂו עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן, וְהָיָה זֶה דּוֹר אֶחָד בִּימֵי חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה, כַּדּוֹר שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וַחֲבֵרָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שיר השירים רבה ב ז), אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אִם יֹאמַר לִי אָדָם תֵּן נַפְשְׁךָ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה, אֲנִי נוֹתֵן, וּבִלְבַד שֶׁיַּהַרְגוּנִי מִיָּד, אֲבָל בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל. וּמָה הָיוּ עוֹשִׂים בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד, הָיוּ מְבִיאִין כַּדּוּרִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּמְלַבְּנִין אוֹתָן בָּאוּר וְנוֹתְנִין אוֹתָן תַּחַת שֶׁחְיֵיהֶן וּמַשִּׂיאִין נַפְשׁוֹתֵיהֶן מֵהֶן. וְיֵשׁ דּוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁעָשׂוּ עִמָּנוּ כָּזֶה וְיוֹתֵר רַע מִזֶּה, וְהַכֹּל סָבַלְנוּ וְעָבַר עָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁרָמַז וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם:
פסוק ל:לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי אָמַר אֵין לְךָ בִּידִיעַת שְׁמִי תּוֹעֶלֶת, כִּי אֵין הַכֹּחַ וְהַיְּכֹלֶת בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, אִם תִּקְרָאֵנִי לֹא אֶעֶנְךָ וְגַם מִצָּרָתְךָ לֹא אוֹשִׁיעֲךָ, אֲבָל עַתָּה אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ כִּי כֵן צֻוֵּתִי. וְלֹא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב הַבְּרָכָה, וְהַקָּרוֹב מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (במדרש אגדה ובזוה"ק תולדות קמד), שֶׁהוֹדָה לוֹ עַל כָּל הַבְּרָכוֹת שָׁם בַּמָּקוֹם הַהוּא עַל כָּרְחוֹ, כִּי לֹא רָצָה יַעֲקֹב לְהַמְתִּין לוֹ עַד בֵּית אֵל:
