פסוק א:וַיַּשְׁכֵּם. מְבֹאָר הוּא.
פסוק ב:וְיַעֲקֹב... מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. הָאֵל שָׁלַח מַלְאָכִים אֵלָיו לְהַבְטִיחוֹ בַּדֶּרֶךְ.
פסוק ג:כַּאֲשֶׁר רָאָם. כְּמוֹ ״וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם״ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית יח:ב).
פסוק ג:מַחֲנָיִם. שְׁתֵּי מַחֲנוֹת: מַחֲנֵה מַלְאָכִים וּמַחֲנֵה יַעֲקֹב, לְפִיכָךְ קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַחֲנָיִם, וּבַשֵּׁם הַזֶּה נִקְרָא מֵהַיּוֹם הַהוּא וָאֵילָךְ כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּהוּ נִזְכָּר כֵּן בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יג:ל) וְהִסְכִּימוּ עִמּוֹ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם. וְכֵן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים לָהֶם הָאָבוֹת כֵּן הָיָה שְׁמָם, וְזֶה מִבִּרְכַּת ה׳ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה.
פסוק ד:וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים. אַף עַל פִּי שֶׁהִבְטִיחוֹ הָאֵל כַּמָּה פְּעָמִים, הָיָה מְפַחֵד מֵאָחִיו, כִּי בְכַעַס הָיָה עִמּוֹ כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְפַחֵד מִמֶּנּוּ שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּרֹאשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא, וְשָׁלַח לוֹ מַלְאָכִים מֵאֲנָשָׁיו לְפָנָיו שֶׁיָּבוֹא הוּא לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו.
פסוק ד:אַרְצָה שֵׂעִיר. שֶׁשָּׁמַע שֶׁשָּׁם הָיָה, אֲבָל לֹא הָיָה שׁוֹכֵן שָׁם עִם בֵּיתוֹ, כִּי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה בֵּיתוֹ עֲדַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְגוֹ׳״ (בראשית לו:ו).
פסוק ד:שְׂדֵה אֱדוֹם. אֶרֶץ אֱדוֹם, וְכֵן ״לָגוּר בִּשְׂדֵה מוֹאָב״ (רות א:א).
פסוק ה:וַיְצַו לֵאמֹר. צִוָּה אוֹתָם לוֹמַר זֶה שֶׁאָמַר לָהֶם. כֹּה תֹאמְרוּ, בָּזֶה הַלָּשׁוֹן יְסַפְּרוּ שֶׁיֹּאמְרוּ ״כֵּן צִוָּנוּ יַעֲקֹב שֶׁנֹּאמַר לְךָ״. כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, לְפִיכָךְ אָמַר לַאדֹנִי לְעֵשָׂו.
פסוק ו:וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. כֻּלָּם לְשׁוֹן כְּלָל, וְכֵן ״אֶת הַסּוּס אָסוּר״ (מלכים ב ז:י), ״וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ״ (שמואל א יד:כד), וְרַבִּים כָּמוֹהֶם, יְדַבֵּר עַל רַבִּים דֶּרֶךְ כְּלָל בִּלְשׁוֹן יָחִיד.
פסוק ו:לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. כְּדֵי שֶׁאֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ כְּשֶׁאוֹדִיעֲךָ טוֹבָתִי, כִּי יָדַעְתִּי כִּי יִיטַב בְּעֵינֶיךָ.
פסוק ז:אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו. אָמְרוּ עֵשָׂו אַחַר שֶׁאָמְרוּ אָחִיךָ, כְּלוֹמַר עֲדַיִן הוּא עֵשָׂו כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּשִׂנְאָתוֹ.
פסוק ז:וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ. שֶׁשָּׁמַע שֶׁאַתָּה בָּא, וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ לְשָׁלוֹם אֶלָּא לְמִלְחָמָה, כִּי הוּא בָּא בְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, נִרְאֶה כִּי לְהִלָּחֵם עִמְּךָ בָּא.
פסוק ח:וַיִּירָא וַיֵּצֶר. כָּפַל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת לְרֹב יִרְאָתוֹ. וּבְבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה עו:ב) זוֹ הִיא יִרְאָה זוֹ הִיא צָרָה, אֶלָּא וַיִּירָא שֶׁלֹּא יֵהָרֵג, וַיֵּצֶר שֶׁלֹּא יַהֲרֹג.
פסוק ח:וַיַּחַץ. אָמַר רַבִּי חִיָּיא: לִמְּדָךְ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַנִּיחַ מָמוֹנוֹ בְּבַיִת אֶחָד.
פסוק ט:וַיֹּאמֶר. מְבֹאָר הוּא.
פסוק ט:הַמַּחֲנֶה. זָכָר וּנְקֵבָה.
פסוק י:אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וְגוֹ׳. אַתָּה הוּא שֶׁהִבְטַחְתַּנִי בְּנָסְעִי מִבֵּית אָבִי בִּזְכוּת אֲבוֹתַי אֵלֶּה, וְאָמַרְתָּ לִי ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק״ (בראשית כח:יג), וּבִזְכוּתָם אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ שֶׁתְּקַיֵּם לִי הַבְטָחָתְךָ, וְגַם בְּחָרָן הִבְטַחְתַּנִי שֵׁנִית וְאָמַרְתָּ לִי שׁוּב לְאַרְצְךָ וְהוּא אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ שֶׁאָמַרְתָּ.
פסוק י:וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. וְאֶהְיֶה עִמְּךָ שֶׁאָמַר לוֹ, וּכְבָר כָּתַבְנוּ כִּי בִּשְׁנוֹת הַדְּבָרִים יִשְׁמֹר הַמִּקְרָא הַטְּעָמִים וְלֹא יִשְׁמֹר הַמִּלּוֹת.
פסוק יא:קָטֹנְתִּי. אֵינֶנִּי שׁוֹאֵל מֵאִתְּךָ לְפִי מַעֲשַׂי, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי קָטָן וְנִבְזֶה מֵעָשִׂיתָ עִמִּי כֹּל הַחֲסָדִים וְכָל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, וְהַחֶסֶד הוּא רֹב הַטּוֹבָה שֶׁנָּתַן לוֹ, וְהָאֱמֶת לְפִי שֶׁהִבְטִיחוֹ וְאָמַר לוֹ ״הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ״ (בראשית כח:טו), וְהוּא בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם דְּבָרָיו הַטּוֹב, אֲבָל מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹאֵל מֵאִתְּךָ שֶׁתִּשְׁמֹר לִי הַבְטָחָתְךָ שֶׁאָמַרְתָּ לִי ״וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״ (בראשית כח:טו) וְלֹא לִזְכוּתִי, כִּי אוּלַי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ, אֶלָּא לִזְכוּת אֲבוֹתַי אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ שֶׁתַּצִּילֵנִי מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר לִי אַחְוָה כִּי עֲדַיִן הוּא עֵשָׂו שֶׁעוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ וּבְשִׂנְאָתוֹ אוֹתִי.
פסוק יב:אֵם עַל־בָּנִים. אֵם עִם בָּנִים, וְכֵן ״אֵם עַל־בָּנִים רֻטָּשָׁה״ (הושע י:יד).
פסוק יג:וְאַתָּה אָמַרְתָּ. עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר דָּוִד ״זְכֹר לְעַבְדְּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי״ (תהלים קיט:מט).
פסוק יג:הֵיטֵב אֵיטִיב. כֵּן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לִכְתֹּב הַמָּקוֹר עִם הַפֹּעַל לְחַזֵּק הַפְּעֻלָּה. וּבְבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה עו:ז) הֵיטֵב בִּזְכוּתְךָ וְאֵיטִיב בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ.
פסוק יג:כְּחוֹל הַיָּם. וְהוּא אָמַר לוֹ ״כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ (בראשית כח:יד), וְהָעִנְיָן אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ הַמִּקְרָא שׁוֹמֵר הַטְּעָמִים, וּשְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ לְהַפְלָגָה.
פסוק יד:וַיָּלֶן שָׁם. עוֹמֵד וּמְצַפֶּה תְּשׁוּבַת הָאֵל עַל תְּפִלָּתוֹ, וּבֵין כָּךְ הֵכִין מִנְחָה מִן הַבָּא בְיָדוֹ, וְאַחַר כֵּן מְפָרֵשׁ מַה לָּקַח.
פסוק יד:מִן הַבָּא בְיָדוֹ. בִּרְשׁוּתוֹ, וְכֵן ״כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי״ (בראשית לט:ד). וְלֹא בָא לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה תְּשׁוּבַת תְּפִלָּתוֹ עַד שֶׁהֵכִין הַמִּנְחָה וּשְׁלָחָהּ לְפָנָיו, וְזֶה לְהוֹדִיעַ כִּי הָאָדָם שֶׁהוּא בְּעֵת צָרָה אֲפִלּוּ יִהְיֶה צַדִּיק לֹא יִסְמוֹךְ עַל הַנֵּס אֶלָּא יִשְׁמֹר עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל וְיָכִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים: לִתְפִלָּה, לָתֵת מָמוֹן וּלְמִלְחָמָה, וְעַל הַכֹּל יָשִׂים לִבּוֹ לָאֵל וְיִבְטַח בּוֹ וְהוּא יַעֲשֶׂה.
פסוק טו:עִזִּים מָאתַיִם. יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה רוֹעֶה וְהָיָה יוֹדֵעַ כַּמָּה צְרִיכִים לְכַמָּה נְקֵבוֹת, וְהָעִזִּים וְהָרְחֵלִים דֶּרֶךְ אֶחָד לָהֶם.
פסוק טז:גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת. לֹא יָדַעְנוּ לָמָּה שָׁלַח עִם גְּמַלִּים וְהַפָּרוֹת וְהָאֲתוֹנוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁהֵם יוֹנְקִים, כִּי עִם הַגְּמַלִּים אָמַר וּבְנֵיהֶם רוֹצֶה לוֹמַר הַקְּטַנִּים הַיּוֹנְקִים, וְכֵן הַפָּרִים וְהָעֲיָרִים הֵם הַקְּטַנִּים, כִּי כֵן יֵרָאֶה וּבְנֵיהֶם עִם בְּנֵיהֶם הָיוּ שְׁלֹשִׁים, וּמִן הַמִּין הַמְרֻבֶּה שָׁלַח רַב וּמִן הַמִּין הַמּוּעָט מְעַט, הַכֹּל לְפִי שִׂכְלוֹ וּלְפִי יְדִיעָתוֹ בְּעִנְיַן הַמִּקְנֶה. וּמַה שֶׁסִּפֵּר הַכָּתוּב מִסְפַּר הַמִּנְחָה לְהוֹדִיעַ כִּי מִנְחָה רְאוּיָה שָׁלַח לוֹ, וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת לְמִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִים עִם אוֹיְבָיו שֶׁיְּכַבְּדֵהוּ בְּמִנְחָה הָרְאוּיָה, וְכֵן מַה שֶּׁנָּתַן עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וְרֶוַח בֵּין עֵדֶר לְעֵדֶר, כָּל זֶה לְהַגְדִּיל הַמִּנְחָה לְפָאֲרָהּ בְּעֵינֵי הָרוֹאִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה אָחִיו לוֹ בְּכַבְּדוֹ אוֹתוֹ בְּמִנְחָה מְפֹאָרָה, וְכֵן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (עו): לָמָּה לֹא הִכְנִיסָם לוֹ בְּאַחַת? כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, אָתֵי לְמַחְסַל וְהוּא אָמַר קַבֵּל.
פסוק יז:וַיִּתֵּן. מְבֹאָר.
פסוק יז:וְרֶוַח תָּשִׂימוּ. בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה עה:יג): מַהוּ וְרֶוַח תָּשִׂימוּ? אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם תָּבִיא צַעַר עַל בָּנַי, תֵּן רֶוַח בֵּין צָרָה לְצָרָה.
פסוק יח:וַיְצַו. כִּי מִכָּל מִין וּמִין עָשָׂה עֵדֶר אֶחָד וְעֶבֶד אֶחָד מַנְהִיגָם, וְצִוָּה יַעֲקֹב אֶת הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּשִׁיב לְעֵשָׂו תְּשׁוּבַת עֶבֶד לַאֲדֹנָיו.
פסוק יח:יִפְגָּשְׁךָ. הַגִּימֶל בְּקָמָץ, מָעֳמַד בְּגַעְיָא וְרָפֶה.
פסוק יח:אֵלֶּה לְפָנֶיךָ. אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ.
פסוק כ:בְּמֹצַאֲכֶם. הַמֵּ״ם בְּחוֹלָם וְהַצָּדִי בְּפַתָּח לְהַרְחִיב עַל הָאָלֶף, וְלוּלֵי זֶה הָיָה הַמֵּם בְּקָמָץ חָטֵף וְהַצָּדִי בִּשְׁוָא כְּמוֹ ״בְּתָפְשְׂכֶם אֶת הָעִיר״ (יהושע ח:ח).
פסוק כא:וַאֲמַרְתֶּם. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר כַּדָּבָר הַזֶּה וּבִכְלָלוֹ גַּם הִנֵּה הוּא אַחֲרֵינוּ, הוֹסִיף לָהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עוֹד, שֶׁיִּהְיוּ זוֹכְרִים זֶה שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא בָּא אַחֲרֵיהֶם.
פסוק כא:אֲכַפְּרָה פָנָיו. אָסִיר כַּעֲסוֹ, כָּל לְשׁוֹן כַּפָּרָה עִנְיַן הֲסָרָה, וְכֵן ״וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת״ (ישעיה כח:יח), ״לֹא תוּכְלִי כַפָּרָה״ (ישעיה מז:יא), וְכֵן כַּפָּרַת הֶעָוֹן הוּא הֲסָרַת הֶעָוֹן.
פסוק כא:פָנָיו. עִנְיַן כַּעַס, כְּמוֹ ״וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד״ (שמואל א א:יח).
פסוק כב:וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו. כְּמוֹ לְפָנָיו, וְכֵן ״עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ״ (שמואל ב טו:יח), וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה עו:ח) עַל פָּנָיו אַף הוּא הֲוָה בְּעָקָא, כְּלוֹמַר לְפִי שֶׁהֻצְרַךְ לְכָל זֶה.
פסוק כב:וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה־הַהוּא בַּמַּחֲנֶה. לָן שָׁם עִם מַחֲנֵהוּ, כִּי לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי מְנַהֲגֵי הָעֲדָרִים.
פסוק כג:וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא. בְּחֶסְרוֹן הָ״א הַיְדִיעָה, אָמַר כִּי קָם יַעֲקֹב בְּעוֹד לַיְלָה אַחַר שֶׁיָּשַׁן מְעַט לְהַעֲבִיר מַחֲנֵהוּ בַּלַּיְלָה.
פסוק כג:וַיִּקַּח. הִזְמִינָם עַל שְׂפַת נַחַל לַעֲבֹר, וְעָבַר הוּא לְנַסּוֹת אִם הַמַּיִם עֲמֻקִּים, זֶהוּ שֶׁאָמַר וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. מַעֲבָר, מָקוֹם שֶׁעוֹבְרִים אוֹ שֶׁאֵין כָּל כָּךְ הַמַּיִם עֲמֻקִּים שָׁם כְּמוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, כִּי כָּל הַנְּהָרוֹת וְהַנְּחָלִים יֵשׁ לָהֶם מַעֲבָר יָדוּעַ.
פסוק כג:וְאֶת־אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו. וְדִינָה בִּכְלַל נָשָׁיו, כִּי עִם לֵאָה הָיְתָה, כִּי הַבַּת לֹא תִפָּרֵד מִן הָאֵם. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (עו): ״וְאֶת־אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וְדִינָה הֵיכָן הָיְתָה? בְּתֵיבָה הָיְתָה נְתוּנָה וְנָעַל בְּפָנֶיהָ, אָמַר, הָרָשָׁע הַזֶּה עֵינוֹ רָמָה אִם יִרְאֶה אוֹתָהּ יִקַּח אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא כֹּהֵן, עַד דְּלָא אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד״ (איוב ו:יד), מָנַעְתָּ חֶסֶד מִן אָחִיךָ אִי נָסְבַת לֹא גִּיַּרְתְּ, וּפֵירֵשׁ אִי נְשָׂאָהּ לֹא זָנְתָה, לֹא בִקַּשְׁתָּ שֶׁתִּנָּשֵׂא לְמָהוּל, הֲרֵי הִיא נִשֵּׂאת לְעָרֵל, לֹא בִקַּשְׁתָּ שֶׁתִּנָּשֵׂא בְּהֶתֵּר, הֲרֵי הִיא נִשֵּׂאת בְּאִיסּוּר, הֲדָא הִיא, ״וַתֵּצֵא דִינָה וְגוֹ׳״ (בראשית לד:א).
פסוק כד:וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם. אַחַר שֶׁעָבַר הוּא וְנִסָּה הַמַּיִם, שָׁב עַל שְׂפַת הַנַּחַל וּלְקָחָם וְהֶעֱבִירָם, מִי שֶׁרָאוּי שֶׁיִּשָּׂאֵם עַל כְּתֵפוֹ הָיָה נוֹשֵׂא וּמִי שֶׁהָיוּ רְאוּיִם שֶׁיּוֹלִיכֵם בְּיָדוֹ הָיָה מוֹלִיךְ וּמַעֲבִיר זֶה אַחַר זֶה עַד שֶׁעָבְרוּ כֻּלָּם. בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (שם) רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אִידִי: עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמִין גֶּשֶׁר, נָסִיב מֵהָכָא וְיָהִיב הָכָא.
פסוק כד:וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ. וְאַחַר שֶׁהֶעֱבִיר הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים הֶעֱבִיר אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְהוּא הַמִּטַּלְטְלִין, וְעָבְרוּ הַבְּהֵמוֹת וְהָעֲבָדִים. וְאַחַר שֶׁהֶעֱבִיר הַכֹּל נִשְׁאַר הוּא עֲדַיִן לִפְקֹד וְלַחְפֵּשׂ אִם נִשְׁאַר דָּבָר מִשֶּׁלּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁחָזַר אַחַר פַּכִּין קְטַנִּים (חולין צא), כִּי הַצַּדִּיקִים חָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם, וְלָמָּה? לְפִי שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגָזֵל.
פסוק כה:וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. נִתְאַבֵּק עִמּוֹ עַד שֶׁהֶעֱלוּ אָבָק.
פסוק כה:אִישׁ. מַלְאָךְ, וְכֵן ״וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ״ (יהושע ה:יג), ״וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל״ (דניאל ט:כא), וְנִקְרְאוּ אִישִׁים הַמַּלְאָכִים שֶׁמְּדַבְּרִים עִם בְּנֵי אָדָם וְנִרְאִים לָהֶם בְּצוּרַת אִישׁ כָּמוֹהֶם בְּמַרְאֶה אוֹ בְּהָקִיץ. וְשָׁלַח הָאֵל זֶה הַמַּלְאָךְ לְיַעֲקֹב לְחַזֵּק לִבּוֹ שֶׁלֹּא יִירָא מֵעֵשָׂו, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, לְפִיכָךְ נֶאֱבַק עִמּוֹ וְלֹא יָכֹל לְהַפִּילוֹ, כֵּן עֵשָׂו לֹא יוּכַל לוֹ. וְנֶאֱבַק עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, רָמַז לוֹ בָּזֶה, כִּי תִּהְיֶה לוֹ אוֹרָה אַחַר שֶׁחָשְׁכָה, כִּי הַצָּרָה נִמְשֶׁלֶת לַלַּיְלָה וַחֲשֵׁכָה, לְפִיכָךְ בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְנֶאֱבַק עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, רָמַז לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רֶוַח וְהַצָּלָה שֶׁהוּא כְּאוֹר אַחַר חֲשֵׁכָה.
פסוק כו:וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַפִּילוֹ.
פסוק כו:וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ. רָמַז לוֹ שֶׁעֵשָׂו לֹא יוּכַל לוֹ אֲבָל הוּא יִכְאַב לוֹ מִצַּד אַחֵר, מִצַּד יְרֵכוֹ, רָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁיַּכְאִיב בְּאֶחָד מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, וְהוּא בִּתּוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי, לְפִיכָךְ נָגַע בְּכַף, כִּי כַּף לְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכָל זֶה הֵבִין יַעֲקֹב מִמַּעֲשֵׂה הַמַּלְאָךְ, אַךְ דְּבַר בִּתּוֹ סָבַר אֶפְשָׁר שֶׁתֶּחֱלֶה אוֹ שֶׁתָּמוּת. וְכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה בַּחֲלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא עַצְמוֹ צוֹלֵעַ בְּהָקִיץ, הָיָה לוֹ זֶה מֵאֵת הָאֵל לִהְיוֹת בּוֹ זֶה לְאוֹת לְפִי שֶׁהָיָה פּוֹשֵׁעַ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אַחַר כַּמָּה הַבְטָחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ הָאֵל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לִהְיוֹת פּוֹסֵחַ בְּגוּפוֹ; כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בּוֹטֵחַ בָּאֵל בְּכָל לִבּוֹ אֶלָּא שֶׁחָשַׁב שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא, אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כַּמָּה הַבְטָחוֹת לֹא הָיָה לוֹ לְהַרְהֵר וְלָחוּשׁ לְעֵשָׂו וְלִקְרֹאוֹ כַּמָּה פְּעָמִים ״אָחִי״ וְלִשְׁלֹחַ לוֹ מִנְחָה גְּדוֹלָה וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וּבָזֶה חָטָא, וְשִׁלֵּם לוֹ הָאֵל בָּזֶה הָעוֹלָם וְלָקָה בְּגוּפוֹ עֹנֶשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ; וְאִם תִּרְצֶה תֹּאמַר כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה בְּהָקִיץ מַמָּשׁ, וְלֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא דִּמְיוֹן לְבַד שֶׁנִּדְמָה לוֹ וְלֹא הָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַלְאַךְ יְהוֹשֻׁעַ וּבְמַלְאַךְ גִּדְעוֹן וְנוּכַל לוֹמַר כֵּן בְּמַלְאֲכֵי אַבְרָהָם וְלוֹט, כִּי כָּל זֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת בְּדִמְיוֹן, אֲבָל זֶה הָיָה בִּנְגִיעָה וְאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא גוּף, לְפִיכָךְ נֹאמַר שֶׁלָּבַשׁ גַּשְׁמִיּוּת לִשְׁעָתוֹ עַל דֶּרֶךְ מוֹפֵת, וְזֶהוּ שֶׁנָּגַע בְּכַף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב וְהָיָה צוֹלֵעַ, כִּי זֶה הָיָה נְגִיעָה מַמָּשׁ.
פסוק כו:וַתֵּקַע. עִנְיַן הֲסָרָה, כְּמוֹ ״פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ״ (ירמיה ו:ח), כְּלוֹמַר הֵסִיר הַבָּשָׂר מֵעַל הָעֶצֶם וְכָאַב בְּשָׂרוֹ, וּבַעֲבוּר זֶה הָיָה צוֹלֵעַ.
פסוק כז:וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי. כְּלוֹמַר אֲנִי שׁוּלַּחְתִּי אֵלֶיךָ מֵאֵת הָאֵל לְהַבְטִיחֲךָ לְהַרְאוֹת אֵלֶיךָ בְּמַעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתִי שְׁלִיחוּתִי; שַׁלְּחֵנִי, כְּלוֹמַר אִם לֹא תִרְצֶה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵלֵךְ לִי, וְיַעֲקֹב אָמַר לוֹ אֶרְצֶה יוֹתֵר וְלֹא תֵלֵךְ בִּרְצוֹנִי עַד שֶׁתְּבָרְכֵנִי.
פסוק כז:וְטַעַם כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. כְּלוֹמַר לֹא תִפְחַד בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִיחֲךָ יְחִידִי, כִּי כְּבָר עָלָה הַשַּׁחַר וְיוֹם הוּא וְתִמְצָא עוֹבְרִים וְשָׁבִים בְּדַרְכֶּךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִכָּאן שֶׁלֹּא יֵצֵא אָדָם יְחִידִי בַּלַּיְלָה (חולין צא), וְלֹא הִנִּיחוֹ הַמַּלְאָךְ עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם.
פסוק כח:מַה שְּׁמֶךָ. הַשְּׁאֵלָה לִפְתִיחַת הַדְּבָרִים, כְּמוֹ ״אַיֶּכָּה״ (בראשית ג:ט), ״מַה זֶּה בְיָדֶךָ״ (שמות ד:ב) וְהַדּוֹמִים לָהֶם, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה מַה שְּׁמוֹ כֵּיוָן שֶׁשָּׁלוּחַ אֵלָיו.
פסוק כט:וַיֹּאמֶר. יֵשׁ רְשׁוּת לַמַּלְאָךְ לְהוֹסִיף עַל שְׁלִיחוּתוֹ כְּפִי אֲשֶׁר יִרְאֶה, כְּמוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁהִצִּיל אֶת לוֹט שֶׁאָמַר ״הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה״ (בראשית יט:כא), אוֹ אָמַר לוֹ בְּשֵׁם הָאֵל לֹא יַעֲקֹב וְגוֹ׳.
פסוק כט:לֹא יַעֲקֹב. לְבַדּוֹ, וְכֵן ״לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ״ (יהושע כב:כ), ״לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם״ (מלכים ב ו:י), שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ שֶׁנִּקְרָא יַעֲקֹב כַּמָּה פְּעָמִים הוּא וְזַרְעוֹ.
פסוק כט:כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל. וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עח): יִשְׂרָאֵל עִקָּר וְיַעֲקֹב טְפֵלָה לוֹ, רַבִּי זְכַרְיָה אָמַר יַעֲקֹב עִקָּר וְיִשְׂרָאֵל מוֹסִיף עָלָיו. וּמַה שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, בְּשׂוֹרָה הִיא שֶׁבִּשְּׂרוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עָשָׂה בְּבֵית אֵל, וּלְפִיכָךְ אָמַר שָׁם ״וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל״ (בראשית לה:י) וְלֹא אָמַר כֵּן הֵנָּה, אֲבָל טַעַם הַשֵּׁם גִּלָּה לוֹ הַמַּלְאָךְ.
פסוק כט:כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים. עִם מַלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱבַקְתָּ עִמִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְךָ לְהַפִּילְךָ.
פסוק כט:וְעִם אֲנָשִׁים. עִם לָבָן וְעִם עֵשָׂו, שֶׁהֲרֵי בְּלִבָּם לְהָרַע לְךָ וְלֹא יָכְלוּ לְךָ, כִּי כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְךָ עִם לָבָן כֵּן יִקְרֶה לְךָ עִם עֵשָׂו וַאֲלוּפָיו.
פסוק ל:הַגִּידָה־נָּא שְׁמֶךָ. כִּי לְכָל אֶחָד שֵׁם לְפִי הָעִנְיָן שֶׁהֻפְקַד עָלָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא״ (ישעיהו מ:כו), וְכֵן מָצָאנוּ שֵׁם לַמַּלְאָכִים ״וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל״ (דניאל ט:כא), ״כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם״ (דניאל י:כא), וּלְפִי שֶׁשִּׁנָּה שְׁמוֹ שְׁאָלוֹ יַעֲקֹב מַה שְּׁמוֹ לָדַעַת עַל אֵיזֶה דָּבָר הוּא מְמֻנֶּה.
פסוק ל:לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל. אֵינְךָ צָרִיךְ לָדַעַת שְׁמִי, וְכֵן אָמַר הַמַּלְאָךְ לְמָנוֹחַ, אֲבָל מָנוֹחַ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מַלְאָךְ כְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ שְׁמוֹ, וְלֹא יָדַעְנוּ לָמָּה מַעֲלִימִים שְׁמָם. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (עח:ד) לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, אֵין לָנוּ שֵׁם קָבוּעַ שֶׁמִּשְׁתַּנִּים שְׁמוֹתֵינוּ לְפִי מִצְוַת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּלְּחִים בָּהּ. אָמַר רַבִּי אַמִּי בְּשֵׁם אַבָּא יוֹסִי, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא״ (תהלים קמז:ד) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״לְכֻלָּם בְּשֵׁמוֹת יִקְרָא״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין שֵׁם שִׁנּוּי בַּכּוֹכָבִים, בַּשֵּׁם שֶׁהֵם נִקְרָאִים עַכְשָׁו כֵּן נִקְרָאִים לְאַחַר זְמַן, אֲבָל לַמַּלְאָכִים יֵשׁ שִׁנּוּי שֵׁם, לֹא כְּשֶׁהוּא נִקְרָא עַכְשָׁו נִקְרָא לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי״ (שופטים יג:יח), אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה שֵׁם מִתְחַלֵּף.
פסוק ל:וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. מִלְּבַד שֶׁקְּרָאוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא לְעִנְיָן כִּדְכָתִיב ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים״ (בראשית לב:כט), עוֹד בֵּרְכוֹ בְּרָכָה אַחֶרֶת. וְאָמַר שָׁם, לְפִי שֶׁעָתִיד לְבָרְכוֹ בְּבֵית אֵל.
פסוק לא:פָּנִים אֶל פָּנִים. לְאֶחָד מִן הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁלָּבַשׁ גַּשְׁמוּת, הָיָה לוֹ דָּבָר זֶה חִדּוּשׁ, אַחַר שֶׁהֵבִין שֶׁהוּא מַלְאָךְ וְרָאָהוּ בְּהָקִיץ מַמָּשׁ פָּנִים אֶל פָּנִים, מַה שֶּׁלֹּא רָאָה כֵּן פְּעָמִים אֲחֵרוֹת. כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים, תָּמַהּ אֵיךְ נִצְּלָה נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ אַחֲרֵי שֶׁרָאָהוּ מַמָּשׁ וּמַרְאֵה הַמַּלְאָךְ נוֹרָא מְאֹד, לְפִיכָךְ אָמַר פָּנִים אֶל פָּנִים.
פסוק לא:וְאָמַר וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. מַה שֶּׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּמַרְאוֹת אֲחֵרוֹת. וּלְפִי שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁהַכֹּל הָיָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, אָמַר פָּנִים אֶל פָּנִים לְמַה שֶּׁהָיְתָה הַמַּרְאָה הַזֹּאת מְבֹאֶרֶת לוֹ עַד שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה עִם הַמַּלְאָךְ בַּמַּרְאֶה וְנֶאֱבַק עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, לְפִיכָךְ אָמַר פָּנִים אֶל פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה ״וְדִבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פָּנִים בְּפָנִים״ (שמות לג:יא) וְאָמַר ״פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה׳ עִמָּכֶם״ (דברים ה:ד) לְפִי שֶׁהָיְתָה הַמַּרְאָה גְּדוֹלָה וּמְבֹאֶרֶת בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים. וְאָמַר גַּם כֵּן וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי, כִּי זֶה פֶּלֶא גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱבַקְתִּי עִם הַמַּלְאָךְ וְנִצַּל נַפְשִׁי, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה הִנֵּה נִשְׁאַר בּוֹ דָּבָר כְּאִלּוּ הָיָה מַמָּשׁ.
פסוק לא:וּלְזֵכֶר הַדָּבָר לַדּוֹרוֹת קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל. וְכֵן הָיָה שְׁמוֹ לַדּוֹרוֹת. וּפְנִיאֵל בְּיוֹ״ד וּפְנוּאֵל בְּוָי״ו אֶחָד הוּא, כִּי אוֹתִיּוֹת אהו״י מִתְחַלְּפוֹת.
פסוק לב:וַיִּזְרַח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. כְּמוֹ ״וַיָּאֹר לָהֶם בְּחֶבְרוֹן״ (שמואל ב ב:לב). וְיֵשׁ דְּרָשׁ, כִּי לוֹ זָרְחָה שֶׁנִּתְרַפֵּא בָּהּ. אָמַר רַבִּי בְּרַכְיָה: לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶלָּא לְרַפֹּאתוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים אוֹרָהּ. אָמַר רַבִּי הוּנָא: כָּךְ יִהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ מְרַפֵּא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ וּמְלַהֶבֶת בְּעֵשָׂו וּבְאַלּוּפָיו, מְרַפֵּא בְּיַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי״, וּמְלַהֶבֶת בְּעֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר״ (מלאכי ג:כ).
פסוק לב:וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ. כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל הִרְגִּישׁ יוֹתֵר בַּכְּאֵב וּמָצָא עַצְמוֹ צוֹלֵעַ.
פסוק לג:עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל. בְּנֵי יַעֲקֹב אֲסָרוּהוּ עַל עַצְמָן לִכְבוֹד אֲבִיהֶם שֶׁלָּקָה בּוֹ, וְהֵם צִוּוּ לִבְנֵיהֶם (כְּמִצְוַת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לְבָנָיו שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן), וְנֶאֱסַר לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם, וּכְתָבוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּתּוֹרָה עַל פִּי ה׳, אֲבָל לְפֵרוּשׁ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צא.) בְּסִינַי נִצְטַוּוּ וּכְתָבָהּ בִּמְקוֹמוֹ לְהוֹדִיעַ הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱסַר בַּעֲבוּרוֹ.
פסוק לג:גִּיד הַנָּשֶׁה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נִקְרָא כֵּן לְפִי שֶׁנָּשָׁה מִמְּקוֹמוֹ וְעָלָה (חולין צא), כְּלוֹמַר נִפְסַק וְנֶעֱלָה עַל הַכַּף שֶׁהוּא דָּבֵק בּוֹ.
פסוק לג:אֲשֶׁר עַל־כַּף הַיָּרֵךְ. אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא אֲשֶׁר עַל הַכַּף בִּלְבַד, אֲבָל לֹא מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, וְכֵן גִּיד הַחִיצוֹן כֻּלּוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְנוֹהֵג בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה וְנוֹהֵג בִּשְׁלִיל וְנוֹהֵג בְּיֶרֶךְ יָמִין וּבְיֶרֶךְ שֶׁל שְׂמֹאל, אַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ לֹא לָקָה אֶלָּא בְּאַחַת שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ. וּמַחֲלֹקֶת בֵּין רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עח:ו): רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאַחַת מֵהֶן נָגַע וּבְאַחַת מֵהֶן נֶאֶסְרוּ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּאַחַת מֵהֶן נָגַע וּבִשְׁתֵּיהֶן נֶאֶסְרוּ, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְחֵלֶב הַגִּיד נֶאֱסַר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
