פסוק יב:והיה עקב תשמעון.
ספרי פיסקא לז: והיה עקב וכו׳, כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה וכו׳ אלא בנה הנאה ואח״כ בנה הכעור שפסולתו של ראשון חביב [נותן, — גירסת הגר״א] בשני.
ועיין בירושלמי יומא פ״ג גבי שני של פילוסין ע״ש, ובהך דיומא דף ל״ט ע״א גבי סגן בימין, ובהך דיבמות דף ל״ט גבי חליצת גדול וכ״מ בזה.
פסוק יב:ספרי שם: א״י שהיא חביבה מכל נבראת קודם לכל.
עיין יומא דף נד ע״ב.
פסוק יב:ספרי שם: אשירה נא לידידי שירת דודי וכו׳, מה שור זה אין בו גבוה מקרניו כך א״י גבוה מכל הארצות.
(שירת) לשון שור.
פסוק יב:ספרי שם: אי מה שור זה פסול מכל קרניו.
ר״ל דהם פסולים לשופר.