לא תחנם לא תתן להם חן. ד"א לא תתן להם מתנת חנם. ד"א לא תתן להם חניה בקרקע אין להקשות מאי ד"א תרי זמני שהרי המשכיל על דבר ימצא טוב שלפי הפי' ראשון הל"ל לא תחון עליהם וגם לפי הפי' השני אין המלה מיושבת על העניין שאין מעניין של מעלה לכך פי' ד"א לא תתן להם חניה בקרקע שהוא מעניין של מעלה לא תכרות להם ברית ולא תתן להם חניה. ולפי שלכאורה תסבול המלה הזאת כל השלשה פתרונות הללו כתבם רש"י שלשתם לשון חן ולשון מתנת חנם ולשון חניה וכתב הנראה יותר באחרונה:
פסוק ב:
בצל שדי חסיתי להתלונן
פסוק ב:
בחדושי סדר ואתחנן
פסוק ב:
ולמדני דעת ותושיה
פסוק ב:
בפי' פרשת והיה
פסוק יב:
והיה עקב את המצות הקלות שאדם דש בעקביו וכו' קשה מנא לו דבר זה ולמה לא פירשו כפשוטו לשון בשביל כמו עקב אשר שמע אברהם בקולי וי"ל משום שנאמר למעלה ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים וכו' ומן הדין הל"ל בכאן והיה עקב תשמעון אותם כי היכי דלהוי קאי אכולהו כלומר המצוה וחקים ומשפטים ואז הייתי מפרש מלת עקב כמו בשביל ועכשיו שהחזיר המשפטים בלבד משמע שאינו מוסב אלא המשפטים ולא המצוה וחקים הכתוב למעלה ולכך פי' רש"י המצות הקלות שאדם דש בעקביו דהיינו משפטים שכולן מצות קלות ואין בהם חמורות כמו בחקים ומצות עוד י"ל שלכך פי' רש"י כך לפי שנאמר אח"כ ושמר לך את הברית וכו' שפירושו ישמור לך הבטחתו שהבטיח לאבות וזה דבר זר שאם ישמעו מצותיו מה צורך להזכיר להן ברית אבות והבטחה שהבטיח אותם הרי בלא זה הם ראויין לקבל שכר טוב לכך פי' עקב המצות קלות שאדם דש בעקביו שאין זכות קיומם כדי לקבל עליהם שכר גדול ישמור להם הבטחת האבות. עוד י"ל דמשום דכתיב אח"כ ואהבך שהוא שכר גדול שאין למעלה ממנו לכך פי' רש"י עקב המצוות הקלות וכו' כלומ' כשתדקדקו במצות דקדוק גדול ולא תניחו אחד מהן עד שאפי' הקלות שאדם דש בעקביו ואינו מקפיד עליהם תשמעון אז תזכו לשכר גדול של ואהבך הכתוב אח"כ:
פסוק יט:
היד החזקה זו הדבר וכו' פי' דאתיא בג"ש דיד יד כתי' הכא היד החזקה וכתיב התם הנה יד ה' הויה במקנך וכו' דבר כבד מאד הכי ילפינן ליה באגדה דהא לחמא והזרוע הנטויה זו החרב של מכת בכורות פי' דאתייא בג"ש דנטויה נטויה כתי' הכא זרוע נטויה וכתיב התם וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם הכי איתמר התם. וקשה מה חרב היה במכת בכורות הלא מיתתן היתה בידי שמים. וי"ל שכשאמר ומת כל בכור אמרו הבכורות מה אנו מתים בעבור אלו באו ואמ' לפרעה שישלח את ישראל ולא שמע אליהם וכן המצריים קמו ועשו עמהם מלחמה והרגו מהם הרבה הכי איתמ' במדרש ויליף ליה מלמכה מצרים בבכוריהם: