פסוק ו:כי עם קדוש אתה. ואין ראוי שתחלל קדושתך להוליד זרע פסול כאמרו כי חלל יהודה את קדש ה' אשר אהב וגו':
פסוק ו:בך בחר. ולא בזרע פסול, כאמרם ז"ל:
פסוק ז:לא מרבכם. לא כדי שיתכבד ברב עם:
פסוק ח:כי מאהבת ה' אתכם. בהיותכם זרע אוהביו וחושבי שמו:
פסוק ט:האל הנאמן. קיים על ענין אחד לא ישתנה:
פסוק ט:שומר הברית ומשלם לשונאיו. וטעם רשע וטוב לו הוא לשתי סבות האחת הוא זכות אבות. והשנית איזה זכות שנמצא לרשע עצמו בלתי מגיע אל שיזכה בו לחיי עוה"ב ומשלם לו בעולם הזה שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה:
פסוק יא:היום לעשותם. ולא תטריד מחשבתך אם לא תקבל שכר מהם בעולם הזה: חסלת פרשת ואתחנן
פסוק יב:והיה עקב תשמעון. הנה המלך צוה את כל אלה כדי שתזכו שישמור לכם הברית והחסד וזה שאתם תשמרו היום לעשותם מאהבה שלא על מנת לקבל פרס והוא בשביל זה ישמור לכם הברית והחסד:
פסוק יב:את המשפטים. כי במשפט יעמיד ארץ:
פסוק יב:ועשיתם אותם. ובזה האופן תעשו אותם אל נכון:
פסוק יב:ושמר ה' אלהיך לך את הברית. שנשבע כאמרו והקימותי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך. כי אמנם בהיותו לנו לאלהים בלתי אמצעי ישפיע מציאות נצחי ההוה ממנו בלתי אמצעי כאמרו כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם (קהלת ג, יד) אמנם מציאות הנפסדים הוא ממנו באמצעי בלי ספק:
פסוק יב:ואת החסד. כאמרו אז ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך (בראשית יז, ח). כי אמנם הטוב ההוה לצדיקים בעולם הזה הוא חסד בלבד לא גמול מעשיהם:
פסוק יג:ואהבך. בהיותכם בנים כדמותו בצלמו כאמרם ז"ל (אבות) חביבין וגו' שנקראו בנים למקום ובזה יהיה נצחיות של ברית מאושר:
פסוק יג:וברכך. בממון לחיי שעה ובזה ייטיב את החסד אשר נשבע שתהיו בארץ באופן מאושר:
פסוק טו:כל חלי. אפילו המורגלים לבא מצד המערכת:
פסוק טו:אשר ידעת. שלקו על הים כמבואר למעלה:
פסוק טו:לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך. אע"פ שיתנם בשונאיך לא ידבקו בך כענין יפול מצדך אלף אליך לא יגש:
פסוק טז:לא תחוס עיניך עליהם ולא תעבוד את אלהיהם. לא תחוס. ובזה האופן לא תעבוד את אלהיהם. כי אם תחוס יחטיאוך בלי ספק.
פסוק טז:כי מוקש הוא לך. כי אמנם היותך חס עליהם יהיה לך למוקש שיפתוך לעבוד את אלוהיהם:
פסוק יז:כי תאמר איכה אוכל להורישם לא תירא מהם. כשתאמר איכה אוכל להורישם בהיותם רבים ממני. לא תאמר זה ע"צ שתירא מהם אלא ע"צ שתכיר שזה היה נמנע לולא ה' שהיה לך. וזה כי זכור תזכור את אשר עשה ה' אלהיך לפרעה ולכל מצרים. שהיו רבים וחזקים ממך ונתנם בידך והאבדת את שמם:
פסוק כד:ונתן מלכיהם בידיך, והאבדת את שמם. כי אמנם קיום זרע מלוכת האויבים הוא לשטן בכל עת, כענין הדד נער קטן שהיה מזרע המלך באדום, וקם לשטן לשלמה:
פסוק כה:פן תוקש בו. שלפעמים יקרה שתצליח באותו כסף וזהב שעליהם ותחשוב שהיה זה בכח אותה העבודת גלולים שהיו עליה:
פסוק כו:תתעבנו כי חרם הוא. תתעב אותו הכסף והזהב של תועבה.
פסוק כו:כי חרם הוא. שלא בלבד יקרה שלא תצליח בו אבל יחרים את שאר נכסיך: