והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם. מפני שישראל אמרו ושמענו ועשינו לכן אמר עקב תשמעון. זה לימוד התורה. ושמרתם. זו המשנה לחזור ולשנות תמיד. ועשיתם. זה המעשה. כי בתחילה צריך לשמוע ואח״כ לחזור תמיד לבלתי ישכח ואח״כ לעשות כל דבר בעתו. מצות בפסח וסוכה ולולב ואתרוג בסוכות וכיוצא:כתיב בסוף פ' ואתחנן וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים וגו' שמר הברית והחסד לאהביו וגו' ושמרת את המצוה ואת החקים וגו' והיה עקב תשמעון וגו' כי פן יאמר בלבבו מה לי לשמור את המצות הלא אבי שמר דרך ה' וה' ישלם לבניו עד אלף דור אבל כבר פי' הקדמונים שמר הברית והחסד כמו ואביו שמר את הדבר אם בנו אינו הולך בדרכי אביו. הקב״ה שומר לקיים בריתו לנכדו ואם גם נכדו אינו זכאי שומר לדור רביעי וכן עד אלף דור. וזהו אומרו והיה עקב תשמעון וגו' ושמרתם ועשיתם וגו' ושמר ה' אלהיך לך וגו' ולא יצטרך לשמור לבניך כיון שתהיה ראוי לקבל החסד כמו שליוצאי מצרים קיים את החסד שהבטיח לאברהם גם שלא היה ראוים לניסים גדולים כאלה רק למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיכם. אבל דורות שלפניהם לא היה ראוים כלל לכן לא זכר להם ברית אבותם ושמר את הברית ואת החסד עד יוצאי מצרים שהיו זכאים וצירף עמהם זכות אבותם:והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. ולמעלה חשב עוד שנים ושמרת את המצוה ואת החקים כי ידוע שהם כלל כל העולמות כמו שבארנו במשלי חוקים נגד שמים ומשפטים נגד ארץ ומצות נגד האדם. וכאן חשב תחילה משפטים כי להם משפט הבכורה כמו שהתחיל במשפטים תחילה שנא' ואלה המשפטים ואח״כ חשב כאן מצוה כש״א כל המצוה וגו'. ובפ' ראה אמר אלה החקים וגו':ואהבך וברכך וגו'. חשב כאן עשרה ברכות. א' ואהבך. ב' וברכך. ג' והרבך. ד' וברך פרי בטנך. ה' ופרי אדמתך ו' דגנך. ז' ותירשך. ח' ויצהרך. ט' שגר אלפיך. י' ועשתרת צאנך. וכל מספר עשרה הם נחלקים לשלשה. ושבעה. והשבעה המה נכללים בארבעה כמו שתראה בסוכות יש עשרה מצות. שלש דפנות בסוכה. שלשה הדסים שני ערבות לולב אחד אתרוג אחד הם עשרה. והמה נחלקים לשלשה ושבעה סוכה בפני עצמה ג'. ושבעה בלולב והשבעה נכללים בארבעה מינים של לולב. והשלש דפנות של סוכה הם למחסה משלש פורעניות מזרם ומחורב וממטר. מפני שבמכת ברד אמר אני שלח את כל מגפתי. והלא הרבה שלוחים להקב״ה אבל בברד היו שלשה דלעיל והם רוח ואש ומים. וז״ש רז״ל מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה ומאנשי סדום וממצרים בים. מדור המבול פרע במים. ומדור הפלגה ברוח שנ' ויפץ ה' אותם ומאנשי סדום באש וגפרית. ובמצרים פרע בכל שלש אלה במכת ברד. שנ' ואש מתלקחת בתוך הברד הם אש ומים. ונאמר וה' נתן קלת וברד. קולות הוא מאויר כ״ש בספר יצירה ולכן אמר במכת ברד את כל מגפתי והמה שלש לגיונותיו של הקב״ה ומי שאינו עומד בדיבורו כולל הג' כי הדיבור הוא מורכב משלש אלה אש ומים ואויר ולכן יבוא עליו שלש פורעניות אלו. והיושב בסוכה ינצל משלש פורעניות אלו כי מזרם הוא רוח. מחורב הוא חום השמש והאש. ומטר הוא מים. וכן כלל כאן עשרה ברכות בשלשה ושבעה. ואהבך וברכך והרבך. הם שלשה נגד חכמה בינה ודעת. וכנגד נפש רוח ונשמה. ואח״כ חשב שבעה והמה נכללים בארבעה דצח״ם. וברך פרי בטנך הוא המדבר. שגר אלפיך ועשתרת צאנך. זה החי. דגנך ותירשך ויצהרך זה הצומח. ופרי אדמתך זה הדומם:ברוך תהיה מכל העמים. יותר מכל העמים אפילו בברכת הארץ שהיא תחת המזלות בירך את ישראל שיהיו מושפעים יותר מכל האומות שהמה תחת ממשלת המערכה:והסיר ה' ממך כל חלי וכל מדוי. כי נמצא שני מיני יסורים לא ראי זה כראי זה הנופל למשכב אין כואב לו שום אבר פרטי אבל תגבורת המחלה נתפשט בכל האיברים. והשני הוא אשר יש לו כאב באבר אחד ושאר איבריו בריאים ואמר והסיר ה' ממך שניהם. כל חלי. וכל מדוי:ואכלת את כל העמים. הוא ברכה וגם ציווי:ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך. וקשה הלא הוא עבירה ולמה אמר מוקש. ופירושו בלבד שהיא עבירה אם תעבד את אלהיהם בעבור השפעתם. דע כי גם מוקש הוא לך כי הוא השטן הוא יצה״ר הוא מה״מ יורד ומסטין עולה ומקטרג ויורד עמו בגיהנ' ונוקם ממנו:כי תאמר בלבבך. כל אמירה הוא בלב:רבים הגוים האלה ולמטה כתיב ונשל וגו' הגוים האל. שאל הוא קשה ואלה יותר קשה. אל הוא דין למעלה. ואלה הוא למטה והוא דין יותר קשה וכנגד זה אמר זכור תזכור כנגד דין למעלה ונגד דין למטה:המסת הגדולת וגו' והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה. המסות. הוא נסים שעשה לישראל שניצולו מכל המכות ובפרט ממכת ערוב:והאתת. הוא שיאמר מה שיהיה לעתיד כמ״ש (ישעיה מ״א כ״ג) הגידו האותיות לאחור וגו'. והמפתים. הוא שינוי הטבע:והיד החזקה. שהכריח את פרעה לשלחם. על כרחו. והזרע הנטויה. בהתגליא:ובפרשת ואתחנן בפסוק או הנסה וגו' כתיב ג״כ ה' דברים במסות וגו' וכתיב עוד שני דברים במלחמה ובמוראים גדולים. מלחמה שנלחם ה' בים כמ״ש ה' ילחם לכם. ובמוראים גדולים. זו גילוי שכינה בים ובמצרים. וכאן מדלג שני דברים אלו והטעם שאמ' הכתוב כאן כן יעשה לכל העמים והוא כיבוש א״י וב' דברים הללו מלחמה וגילוי שכינה לא יהיו עוד כמו ביציאת מצרים ואמר כנגד זה וגם את הצרעה ישלח הוא כנגד מלחמה אך ע״י שליח. אל גדול ונורא כנגד מוראים גדולים:וגם את הצרעה. שני צרעות היו אחת של משה ואחת של יהושע. של משה לא עברה את הירדן ושל יהושע עברה הירדן ושני צרעות היו משמשות כמו שאמר הכתוב הנשארים והנסתרים שהנשארים הם שברחו מפליטי המלחמה וישבו בבתים בהתגליא וזה היה צרעה של משה משמשת שזרקה ארס כו' וכנגד הנסתרים שטמנו את עצמם לזה שימשה של יהושע שחפשה אותם ולכך אמר וגם את הצרעה כנגד שני צרעות:ונשל ה' אלהיך וגו' מעט מעט שיש שבעה היכלות הטומאה וכנגד זה אמר ז' דברים. א'. מעט. ב'. מעט. ג'. ונתנם ה' אלהיך. ד'. והמם. ה'. ונתן מלכיהם. ו'. והאבדת את שמם. ז'. לא יתיצב איש. והשביעית היא בלא. בפסוק הראשון דתחלת עקב חשב שני ברכות ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד. ובפסוק השני חשב עשרה ברכות. ואהבך. וברכך. והרבך. וברך פרי בטנך. ופרי אדמתך. דגנך. ותירשך. ויצהרך. שגר אלפיך. ועשתרת צאנך. ובפסוק ג' חשב חמשה ברכות. א'. ברוך תהיה מכל העמים. לא יהיה בך עקר ועקרה הם שנים. ובבהמתך גם כן לא יהיה עקר ועקרה הרי חמשה. והיא ה' אחרונה. שנים שבפסוק ראשון וחמשה שבפסוק שלישי הם שבעה. חמשה ושנים. כנגד שמים ושמי השמים וה' רקיעים וכן בשבעה נרות הטבת חמש נרות ושתי נרות וכן בארצות וג״ע. ובגיהנם כתיב לעלוקה שתי בנות הב הב חמשה ושנים כי שאול ואבדון הם מדרגה התחתונה ושבעה כתות בג״ע הם ג״כ חמשה ושנים כמו שביארנו פ' דברים בפסוק הרבה אתכם והנכם היום. ובפסוק ד' וה' חשב ששה ברכות. א'. כל חלי. ב'. וכל מדוי. ג'. ונתנם בכל שנאיך. ד'. ואכלת. ה'. לא תחוס. שהיא ג״כ ברכה שיאבדו שנאיך. ו'. ולא תעבד. והיא ברכה גדולה שלא יעבוד ע״ז והששה. תלת כלולין בתלת כמו ברכת כהנים ומה שחושב כאן יו״ד ברכות ועוד ה'. ועוד וי״ו. היינו יו״ד ברכות כנגד אות ראשון וה' ברכות כנגד אות שני וי״ו ברכות כנגד אות שלישי ואות אחרונה נכלל בד״ו פרצופים וחשב כאן בני חיי ומזוני ברוך תהיה כנגד בני. שנאמר לא יהיה בך עקר ועקרה. והסיר ה' ממך כל חלי כנגד חיי. ואכלת את כל העמים כנגד מזוני. וכאשר עשה במצרים שהכה בכורי אדם ובכורי בהמה ועשה באלהיהם שפטי' כנגד זה אמ' כאן ואכלת את כל העמי' שתאכל בהמתם ורכושם והוא בכורי בהמה. לא תחוס עינך עליהם. על עצמם נגד בכורי אדם. ולא תעבד את אלהיהם. נגד ובאלהיהם עשה שפטי'. ואמר כי תאמר בלבבך כי המחשבה שבלב אין ברשות האדם להטותה אמר תרופה לזה זכור תזכור ג״כ במחשבה את אשר עשה וגו':
