ושרי אשת אברם לא ילדה מקרא זה בא להודיענו שהברית קדמה לזרע שלא תאמר אין מוקדם ומאוחר והזרע קדם לברית לכך נאמר ושרי אשת אברם לא ילדה. ולה שפחה מצרית. שפחת מלוג היתה והוא חייב במזונותיה ולא היה רשאי למכרה.
פסוק א:
ושמה הגר כשמסר פרעה את בתו לשרה אמר לה בתי היא אגרך, לכך נקראת הגר.
פסוק ה:
חמסי. שעושה לי שפחתי שאינה רוצה לשמשני.
פסוק ה:
עליך. על ידך הוא שאינך מוחה על כבודי ואין אני רוצה לענותה הואיל ונזדווגה לך.
וביניך. נקוד פרש״י כל ובינך שבמקרא חסר וזה מלא קרי ביה ובניך כלומר כל וביניך חסרים יו״ד בין הנו״ן ובין הכ״ף וזה מלא וביניך, כל תיבות נקודות שבתורה מסופקות היו בידיו של עזרא הסופר אמר אם יבא משה רבינו ואומר לי מפני מה כתבת את אלו אומר לו כבר נקדתי עליהם. ואם אומר לי למה נקדת עליהם אומר לו הרי מחקתים ואעביר את הנקודות מעליהם. אמרינן במסכת ר״ה כל המוסר דין על חברו נענש תחלה כמו שפרש״י הכא שהכניסה עין הרע בעבורה.
פסוק ז:
במדבר על העין בדרך שור הוא המדבר שנא׳ בו בפרשת בשלח ויצאו אל מדבר שור.
פסוק ח:
הגר שפחת שרי לא כשאת סבורה להיות גבירתה כי עדיין את שפחה והיא הודית לו מפני שרי גברתי אנכי ברחת.
פסוק יב:
פרא אדם. תגר הולך עם סחורתו עד למרחוק במקום שאין מכירים אותו כענין שנאמר ארחת ישמעאלים באה מגלעד, ויהא שם איש פרא שלווי״א בלע״ז אדם נכרי נקרא פרא כמה דאת אמר ״ועיר פרא אדם יולד״ (איוב יא,יב).
פסוק יב:
ידו בכל. בכל מיני סחורה.
פסוק יב:
ויד כל בו. ע״י משא ומתן של סחורה.
פסוק יב:
ועל פני כל אחיו ישכן. נחלותיו יתפשטו בין כל אחיו מרוב עושר. ד״א והוא יהיה פרא אדם כמו פרא זה שקורין גרא״ז בלע״ז. ידו בכל. שינצח הכל, ואחר כך ויד כל בו שינצחוהו לבסוף.