פסוק ב:ויאמר ה' אלי לאמר. סתומה:
פסוק ה:אל תתגרו. מלרע שהגלגל ברי"ש בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים קדמונים:
פסוק ח:ומעצין גבר. ס ונפן ונעבר. יש כאן פרשה סתומה באמצע פסוק:
פסוק ט:ואל תתגר. הגימ"ל בקמץ:
פסוק י:עם גדול וְרב בענקים. במקצת ספרי הדפוס וָרב הוא"ו בקמץ ותניינא דלקמן וְרב בשוא ובספרים מדוייקים כ"י וגם בדפוסים ישנים שניהם בשוא וכן כתב א"ת:
פסוק י:ורם. כל אורייתא וָרם בר מן חד וְרם לבבך וכל שאר קריא וְרם בר מן א' כי יום לה' צבאות על כל גאה וָרם:
פסוק טז:ויהי כאשר. הכ"ף רפה לבן אשר וכן ראוי מדין בג"ד כפ"ת דסמיך ליהוא:
פסוק כא:וישמיד'. בתיקון ס"ת ישן וישמדם. במפתח וישמדם ע"כ. והרמ"ה כתב וישמידם ה' מפניהם דעם גדול ורב מלא יו"ד כתיב:
פסוק כג:מכפתר. בתיקון ס"ת ישן מכפתור במדוייק מכפתר חסר וכן במפתח ע"כ. והרמ"ה כתב כפתר ופרח חסר וא"ו כתיב ודכותא בעניינא אחרינא היצאים מכפתר חסר:
פסוק כד:סעו. הסמ"ך דגושה:
פסוק כח:ברגלי. הבי"ת רפה:
פסוק כט:אשר אֶעֶבר. כ"כ במקצת ספרים וכן ראיתי בחילופים כ"י:
פסוק לג:ונך אתו. בתיקון ס"ת ישן וגם בהעתק פירארה הכ"ף רבתי. ולא מצאתי כן במדוייקים גם לא בשום נוסח מאלפ"א בית"א רבתית:
פסוק לד:ונחרם. מאריך בוא"ו לבד לא בנו"ן אעפ"י שבחילופים נרא' בהפך:
פסוק לד:והנשים והטף. קדמאה והנשים והטף תניינא הנשים והטף סימן קדמאה והמלך והמן ישבו לשתות סימן תניינא יבא המלך והמן:
פסוק לה:רק הבהמה בזזנו לנו. סימן חילוף קדמאה בזזנו תניינא בזונו וסימן עם זו (צ"ל בתחילה אין הזיי"ן דגש. וח' הזיין דגוש):
פסוק לו:את הכל. הכל בזקף גדול: