פסוק יא:ויסע לוט מקדם, ונטל לוט מקדמיתא. לא ידעתי למה לא ת' "ממדינחא" כמ"ש לעיל י"ב ח', וכמו שהוכיח רש"י, ואפשר מדהתחיל הכחו' (י"ד) צפנה ולא ימה וקדמה כסדר (לקמן כ"ח י"ד) ש"מ שאברם לא היה במזרח להיות פניו למערב, ולכן נטה לדרשת רז"ל בב"ר שהסיע עצמו מקדמונו של עולם.
פסוק יג:רעים וחטאים. בישין בממונהון וחייבין בגויתהון. הוא כמתניתא (סנהדרין ק"ט) משום דרעים משמע לארץ וחטאים לשמים, ורש"י נקט להיפך כדעת רב יהודה (שם), ואפשר שגם לדעת הברייתא גם לדעת רב יהודה, מלות "רעים וחטאים" מוסבות שתיהן רק על העבירות שבין אדם לחבירו ותיבות לה' מאד הן על העבירות שבין אדם למקום - ומסכים ג"כ עם הנחת הטעמים, כי לולא זאת היה צריך לבוא האתנח במלת "סדם" ורעים וחטאים בדרגא תביר - ומה שהביאו ראי' בגמרא (שם שם) מן "וחטאתי לאלהים" הוא רק להורות על מה נופל לשון "חטא" אם על העבירה הנעשית בגוף, אם הנעשית בממון, ומלת "לאלהים" היא רק להפלגת החטא. ובאשר הקב"ה מוחל על עלבונו יותר מעל עלבון בני האדם יצירי כפיו, על כן אמר "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה".
פסוק מז:אם יוכל איש, כמא די לית אפשר לגבר. הכל בלשון החלטת השלילה תמורת שאלת החיוב הבאה בלשון עברית, וכן לקמן (שמות ט"ו י"א, במדבר כ"ג י"ט ובכמה מקומות).