פסוק ב:ואברם כבד וגו'. תניא, רבי נהוראי אומר, התורה מכבדתו לאדם ומשמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנתו, וכן אתה מוצא באברהם אבינו ששמר את כל התורה, ומה כתיב בי', בנערותו הוא אומר ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובזקנתו הוא אומר (פ' חיי) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל [ירושלמי קדושין פ"ד הי"ב]
פסוק ג:וילך למסעיו וגו'. אמר רב יהודה אמר רב, מניין שלא ישנה אדם מאכסניא שלו, שנאמר עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה, ור' יוסי ב"ר חנינא אמר, דכתיב וילך למסעיו, מאי בינייהו, אכסניא דאקראי איכא בינייהו [ערכין ט"ז ב']
פסוק ה:וגם ללוט וגו'. אמר לי' רבא לרבה בר מרי, מנא הני מילי דאמרי אינישי בתר מרי נכסי ציבי משוך , אמר לי', הכתיב וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים [ב"ר, צ"ג א']
פסוק י:וישא וגו'. א"ר יוחנן, כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר, וישא לוט את עיניו – כמו ותשא אשת אדוניו את עיניה (פ' וישב), וירא – כמו וירא אותה שכם בן חמור (פ' וישלח), את כל ככר הירדן – כמו כי בעד אשה זונה עד ככר לחם (משלי ז'), כי כולה משקה – כמו אלכה אחרי מאהבי נותני וגו' שמני ושקויי (הושע ב׳:ז׳) .
(נזיר כ"ג א')
פסוק י:כארץ מצרים. תניא, אין לך מעולה בכל הארצות יתר מארץ מצרים, שנאמר כגן ה' כארץ מצרים .
(כתובות קי"ב א')
פסוק יב:ויאהל עד סדום. תניא, רבי נהוראי אומר, אין לך אדם מתון בכל הכרכים יתר מסדומיים, שכן מצינו בלוט שחזר על כל ערי הככר ולא מצא מתונה כסדום, שנאמר ויאהל עד סדום .
(תוספתא שבת ס"ח)
פסוק יג:ואנשי סדום רעים. אמר לי' רבינא לההוא מרבנן, מנא הא מילתא דאמור רבנן ושם רשעים ירקב, אמר לי', דכתיב ויאהל עד סדום וסמיך לי' ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד .
(יומא ל"ח ב')
פסוק יג:רעים וחטאים. אנשי סדום אין להם חלק לעוה"ב, שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים, רעים בעוה"ז וחטאים לעוה"ב .
(סנהדרין ק"ז ב)
פסוק יג:רעים וחטאים. אמר רב יהודה, רעים בגופם כדכתיב (ס' וישב) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים, וחטאים בממונם, כדכתיב (פ' תצא) והיה בך חטא . במתניתא תני, רעים בממונם, כדכתיב (פ' ראה) ורעה עינך באחיך האביון, וחטאים בגופם, כדכתיב (פ' וישב) וחטאתי לאלהים [שם ק"ט א']
פסוק יג:רעים וחטאים. רעים אלו לאלו, וחטאים – בגלוי עריות .
(ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ג)
פסוק יג:לה' מאד. אמר רב יהודה, לה' – זו ברכת השם, מאד – שמתכונים וחוטאים . במתניתא תני, לה' זו ברכת השם, מאד – זו שפיכות דמים, שנאמר (מלכים ב כ״א:ט״ז) גם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד .
(סנהדרין ק"ט א')
פסוק יג:לה' מאד. אנשי סדום אין להם חלק לעוה"ב, שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד, רעים וחטאים בעוה"ז, לה' מאד – לעתיד לבא .
(ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ג)
פסוק יד:וה' אמר וגו'. א"ר אלעזר, מקללתן של רשעים אתה למד ברכה לצדיקים, שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים, [וכתיב בתרי'] וה' אמר אל אברם וגו' [שא נא עיניך וראה וגו' כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וגו'] .
(יומא ל"ח ב')
פסוק טז:כעפר הארץ. [תניא, אע"פ דבעלמא דברה תורה לשון גוזמא] , אבל מה שאמר הקב"ה ושמתי את זרעך כעפר הארץ אינו לשון גוזמא [ספרי פ' דברים]
פסוק יז:קום התהלך. תניא, המוכר שביל לחבירו כיון שהלך בו קנאו, מאי טעמא, דכתיב קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה (ירושלמי קדושין פ"א ה"ג) לארכה ולרחבה. תניא, אמר לי' הקב"ה למשה, חבל על דאבדין ולא משתכחין, הרי כמה פעמים נגליתי על האבות ולא הרהרו אחר מדותי, אמרתי לאברהם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, וכשביקש מקום לקבור את שרה לא מצא עד שקנה בד' מאות שקל כסף ולא הרהר אחר מדותי .
(סנהדרין קי"א א')