פסוק א:ודקדוק וַיַעַל פירשתיו בס' היסוד:
פסוק ב:ואברם כבד מאד. שיש לו כבודה רבה, ומי שיש לו כן תנועתו כבדה, הלא תראה כי כבוד מגזרת "כובד אבן" (משלי כז ב), וקלון מגזרת "קל ברגליו" (ש"ב ב יח), והוא היה בעל מקנה רב גם כסף וזהב הרבה היה לו:
פסוק ג:למסעיו. שנסע מסעים רבים כאשר שב מפאת דרום אל בית אל שהוא בצפון ובא אל מקום המזבח להודות לשם שבא בשלום:
פסוק ה:ואֹהָלִים, לפי דעתי שלשון יחיד על משקל קֹדֶש והוא הנמצא והרבים "כי בָאֳהָלִים (ירמי' לה ז) כמו בַקָדָשים לא יאכל" (ויקרא כב ד) ואֹהָלים בחולם בין האל"ף והוי"ו, לשון יחיד, כמו גורל, ואם לא נמצא:
פסוק ו:יחדו. לשון שנים, ורבים, "ויענו כל העם יחדו" (שמות יט ח), והיא מלה זרה, ואין פירושו כמו יחד, רק כמו יחיד:
פסוק ז:וטעם הכנעני והפריזי. כרעו ויתכן היות הפריזי מבני כנען והוא אחד מהנזכרים ויש לו שני שמות, כאשר מצאנו שני שמות לבן שמואל וגם לאבי אביו:
פסוק ט:ואימינה. מגזרת ימין
פסוק ט:ונראה אל"ף שמאל ולא ידענו אם הוא שרש כי נעדר ממלת הימיני השמילי
פסוק י:ככר הירדן. מקום צמחים והכ"ף כפול או נעדר "מכר נרחב" (ישעי' ל כג) וכן בת עין, מן "בבת עינו" (זכריה ב יב):
פסוק י:משקה. זכר אחר נקבה וכן "תאכלהו אש לא נפח" (איוב כ כו):
פסוק י:לפני שחת ד'. קודם שישחת, והוא שם הפועל מהבנין הכבד הדגוש:
פסוק יא:ויסע לוט מקדם. כי סדום מערב בית אל:
פסוק יב:ויאהל. נטה אהליו:
פסוק יג:רעים. לבני אדם ויחזקאל פי' זה "ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחז' טז מט):
פסוק טו:לך אתננה. בדבור, וכן ונתן אותם על ראש השעיר (ויקרא טז כא)
פסוק יח:ופה פי' כי אלוני ממרא בחברון הוא: