פסוק א:ודקדוק ויעל. פירשתיו בספר היסוד:
פסוק ב:ואברם כבד מאד. שיש לו כבודה רבה ומי שיש לו כן תנועתו כבדה הלא תראה כי כבוד מגזרת כובד אבן וקלון מגזרת קל ברגליו והוא היה בעל מקנה רב גם כסף וזהב הרבה היה לו:
פסוק ג:למסעיו. שנסע מסעים רבים כאשר שב מפאת דרום אל בית אל שהיא בצפון ובא אל מקום המזבח להודות לשם שבא בשלום:
פסוק ה:ואהלים. לפי דעתי שלשון יחיד על משקל קדש. והוא הנמצא. והרבים כי באהלים. כמו בקדשים לא יאכל ואהלים בחולם בין האל"ף והוי"ו לשון יחיד כמו גורל ואם לא נמצא:
פסוק ו:יחדיו. לשון שנים ורבים ויענו כל העם יחדו והיא מלה זרה ואין פירושו כמו יחד רק כמו יחיד:
פסוק ז:וטעם והכנעני והפריזי. כרעיו ויתכן היות הפריזי מבני כנען והוא א' מהנזכרים ויש לו שני שמות כאשר מצאנו שני שמות לבן שמואל. וגם לאבי אביו:
פסוק ט:ואימינה. מגזרת ימין.
פסוק ט:ונראה אל"ף שמאל ולא ידענו אם הוא שורש כי נעדר ממלת הימיני השמילי:
פסוק י:ככר הירדן. מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו:
פסוק י:משקה. זכר אחר נקבה וכן תאכלהו אש לא נפח:
פסוק י:לפני שחת ה'. קודם שישחית והוא שם הפועל מהבנין הכבד הדגוש:
פסוק יא:ויסע לוט מקדם. כי סדום מערב בית אל:
פסוק יב:ויאהל. נטה אהליו:
פסוק יג:רעים. לבני אדם ויחזקאל פירש זה ויד עני ואביון לא החזיקו:
פסוק טו:לך אתננה. בדבור וכן ונתן אותם על ראש השעיר:
פסוק יח:ופה פירש כי אלוני ממרא, בחברון היא:
