פסוק א:וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם. ״וַיֹּאמֶר״, פֵּרוּשׁוֹ וּכְבָר אָמַר לוֹ קֹדֶם צֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְעַל פִּיו יָצָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲנִי ה׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים״ (בראשית טו:ז). וְאֶפְשָׁר שֶׁבָּא אֵלָיו הַדִּבּוּר פַּעַם אַחֶרֶת בְּחָרָן. וּמַה שֶּׁאָמַר לֶךְ לְךָ, כֵּן הוּא מִנְהַג הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ ״וַיֵּלֶךְ לוֹ״ (שמות יח:כז), ״אֵלְכָה לִּי״ (ירמיה ה:ה), ״אָשׁוּבָה לִּי״ (במדבר כב:לד), ״קְחוּ לָכֶם״ (בראשית מה:יט), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק א:מֵאַרְצְךָ. כִּי קָשֶׁה לְאָדָם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ אֲשֶׁר גָּר שָׁם יָמִים רַבִּים, כָּל שֶׁכֵּן אִם נוֹלַד שָׁם, זֶהוּ שֶׁאָמַר וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּנִּיחַ בֵּית אָבִיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְיֵלֵךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ לֹא יָדַע תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, זֶהוּ שֶׁאָמַר מִבֵּית אָבִיךָ.
פסוק א:אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאִלּוּ אָמַר לוֹ אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְךָ טוֹבָה אוֹ טוֹבָה מִמֶּנָּה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ קָשֶׁה, אֲבָל אָמַר אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ וְלֹא יָדַע הֲטוֹבָה הִיא אִם רָעָה, וְכָל זֶה אָמַר לוֹ הָאֵל לְהוֹדִיעַ חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁכָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים קָשִׁים לָאָדָם וְהַכֹּל קִבֵּל מֵאַהֲבָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאֵל.
פסוק ב:וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתְּךָ עֲקָרָה אֲנִי אֲרַפְּאֶנָּה, וּבְזֹאת הָאָרֶץ תֵּלֵד.
פסוק ב:וַאֲבָרֶכְךָ. אוֹסִיף טוֹבָתְךָ בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים וּבְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב״ (בראשית יג:ב).
פסוק ב:וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. שֶׁיִּהְיֶה שִׁמְךָ נוֹדָע בַּגּוֹיִם לְרֹב בִּרְכָתְךָ וּלְיֹשֶׁר מַעֲשֶׂיךָ וְהַצְלָחָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לוֹ בִּדְבַר אַרְבָּעָה הַמְּלָכִים שֶׁעָשָׂה לוֹ שֵׁם גָּדוֹל אָז, כִּי בִּמְעַט אֲנָשִׁים נִצַּח אַרְבָּעָה מְלָכִים, וּבְנֵי חֵת אָמְרוּ לוֹ, ״נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ״ (בראשית כג:ו), וְכֵן אָמַר לְדָוִד ״וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ״ (דברי הימים א יז:ח) וְזֶהוּ מִטּוּבַת הָאֵל לָאָדָם.
פסוק ב:וֶהְיֵה בְּרָכָה. כְּמוֹ וְתִהְיֶה, צִוּוּי בִּמְקוֹם תָּי״ו אֵיתָן, וְכֵן ״עֲלֵה וּמֻת בָּהָר״ (דברים לב:נ), ״וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ״ (עובדיה א:ד) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. אָמַר לוֹ: כָּל כָּךְ תִּהְיֶה בִּרְכָתְךָ וְהַצְלָחָתְךָ גְּדוֹלָה עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּרָכָה לַאֲחֵרִים, כִּי כְּשֶׁיְּבָרֵךְ אָדָם בְּנוֹ יֹאמַר לוֹ: הָאֵל יְבָרֶכְךָ כְּבִרְכַּת אַבְרָהָם.
פסוק ג:וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶךָ. בַּעֲלֵי בְרִיתְךָ וּמְבַקְשֵׁי טוֹבָתְךָ, כְּמוֹ עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, וְזוּלָתָם שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ אֲנִי אֲבָרֵךְ אוֹתָם בִּגְלָלְךָ, וְיַכִּירוּ כִּי בְּאַהֲבָתָם אוֹתְךָ תִּרְבֶּה טוֹבָתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּדְבַר יוֹסֵף ״וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף״ (בראשית לט:ה) וְנֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ ״נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה׳ בִּגְלָלֶךָ״ (בראשית ל:כז).
פסוק ג:וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר. בִּקְלָלָה לֹא אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי מְעַטִּים יִהְיוּ הַמְקַלְלִים אוֹתוֹ וּמְבַקְשֵׁי רָעָתוֹ.
פסוק ג:וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁתָּגוּר בְּתוֹכָם, כְּמוֹ אֶרֶץ כְּנַעַן וְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶשְׁלַח לָהֶם בְּרָכָה מִיּוֹם שֶׁתָּגוּר בֵּינֵיהֶם לִזְכוּתְךָ, כְּדֵי שֶׁיֹּאהֲבוּךָ וְיִנָּשְׂאוּךָ.
פסוק ד:וַיֵּלֶךְ אַבְרָם. וּבָא לוֹ עַד חָרָן וְהִנִּיחַ שָׁם אָבִיו וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן.
פסוק ד:כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה׳. שֶׁלֹּא שָׁאַל וְלֹא נִסָּה, אֶלָּא הֶאֱמִין בּוֹ שֶׁיְּקַיֵּם לוֹ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ.
פסוק ד:בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. וְהִנִּיחַ אָבִיו שָׁם. אוּלַי נִתְעַכֵּב שָׁם יָמִים לְפַתּוֹתוֹ אוּלַי יֵלֵךְ עִמּוֹ וְלֹא רָצָה, וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא, וְהָיָה בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.
פסוק ה:וְאֶת־לוֹט בֶּן־אָחִיו. כִּי הָיָה נִשְׁמָע אֵלָיו וְהִנִּיחַ זְקֵנוֹ וְהָלַךְ לוֹ עִם אַבְרָם.
פסוק ה:אֲשֶׁר רָכָשׁוּ. הוּא וְלוֹט, וְהָרְכוּשׁ כּוֹלֵל כֶּסֶף וּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִים.
פסוק ה:וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ בְּחָרָן, וְיִהְיֶה עָשׂוּ כְּמוֹ ״עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה״ (דברים ח:יז). וְדַעַת אֻנְקְלוֹס עַל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁהֶחֱזִירוּ לֶאֱמוּנָה טוֹבָה, הִיא אֱמוּנַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, כִּי לוֹט הָיָה מֵאֱמוּנָתוֹ, לְפִיכָךְ נִתְחַבֵּר עִמּוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן הָיָה קוֹרֵא לָאֲנָשִׁים וּמַרְאֶה לָהֶם טְעָמִים שֶׁיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא הַגִּלּוּלִים, לְפִיכָךְ אָמַר אֲשֶׁר עָשׂוּ וְלֹא אֲשֶׁר עָשָׂה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לט:יד) דָּרְשׁוּ אֲשֶׁר עָשׂוּ עַל אַבְרָהָם וְשָׂרַי, הוּא מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְהִיא הַנָּשִׁים. אֲשֶׁר עָשׂוּ, כְּמוֹ ״אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן״ (שמואל א יב:ו), שֶׁגִּדְּלָם וְלִמְּדָם.
פסוק ה:וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת וְגוֹ׳. כֻּלָּם הָיָה לִבָּם נָכוֹן לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן עִם אַבְרָהָם, וְכֵן עָשׂוּ.
פסוק ו:עַד מְקוֹם שְׁכֶם. רוֹצֶה לוֹמַר עַד גְּבוּל שְׁכֶם, אוּלַי אֵלֶּה הַמְּקוֹמוֹת שֶׁזָּכַר הֵם בְּהִכָּנֵס אָדָם לְאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מֵחָרָן, וּבָא עַד שְׁכֶם וְיָשַׁב שָׁם, וְאַחַר כֵּן עַד אֵלוֹן מוֹרֶה. וּבַדְּרָשׁ, כִּי רָאָה בִּנְבוּאָה כִּי בִּשְׁכֶם יְעַנּוּ אֶת דִּינָה וּבְנֵי יַעֲקֹב יַעֲשׂוּ נְקָמָה בְּאַנְשֵׁי שְׁכֶם, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם לָאֵל שֶׁיַּצִּילֵם מֵהֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְשָׁמַע הָאֵל תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים וְגוֹ׳״ (בראשית לה:ה).
פסוק ו:עַד אֵלוֹן מוֹרֶה. רָאָה שֶׁשָּׁם יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה לְקַיְּמָהּ בְּבָרוּךְ וְאָרוּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה״ (דברים יא:ל), וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם לָאֵל שֶׁיַּטֶּה לְבָבָם לְטוֹבָה וִיקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה בִּשְׁבוּעָה.
פסוק ו:אֵלוֹן וְאֵלוֹנֵי, מִישׁוֹר כְּתַרְגּוּמוֹ, וּמוֹרֶה שֵׁם אָדָם נִקְרָא הַמִּישׁוֹר הַהִיא עַל שְׁמוֹ.
פסוק ו:וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. כִּי אֵלֶּה הַמְּקוֹמוֹת הָיוּ לַכְּנַעֲנִי שֶׁהוּא מִשֶּׁבַע הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה״ (דברים יא:ל).
פסוק ו:וּמַה שֶּׁאָמַר אָז בָּאָרֶץ. לְהוֹדִיעַ מַעֲשֵׂה הָאֵל וּרְצוֹנוֹ לְאוֹהֲבָיו, כִּי אַבְרָם הָיָה עוֹבֵר בָּאָרֶץ עִם מִקְנֶה רַב מְאֹד וְהָיוּ רוֹעִים בְּמִרְעֵה אֶרֶץ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה עוֹבֵר שָׁם, וּבַעֲלֵי מְקוֹמוֹת הַמִּרְעֶה לֹא הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ דָּבָר, וְזֶה הָיָה דָּבָר גָּדוֹל וּמַעֲשֵׂה נֵס מֵאֵת הָאֵל, וְהִכִּיר אַבְרָם בָּזֶה כִּי הָיָה מְקַיֵּם לוֹ הָאֵל מַה שֶּׁיִּעֲדוֹ הָאֵל בִּבְרָכָה. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים (רש״י) כִּי אָמַר אָז בָּאָרֶץ לְהוֹדִיעַ כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיְתָה לוֹ הָאָרֶץ אֶלָּא לִבְנֵי שֵׁם, וְהָעֵד לְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם״ (בראשית יד:יח) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא שֵׁם בֶּן נֹחַ, וְאִם כֵּן יְרוּשָׁלַיִם לֹא כָּבְשָׁה הַכְּנַעֲנִי עֲדַיִן.
פסוק ז:וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם. שָׁם בְּאֵלוֹן מוֹרֶה נִרְאָה אֵלָיו לְהוֹדִיעוֹ כִּי הִיא הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁיַּרְאֵהוּ.
פסוק ז:לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ לְהוֹשִׁיבְךָ בָּאָרֶץ הַזֹּאת, לֹא אָמַרְתִּי שֶׁאֶתְּנֶנָּה לְךָ מִיָּד וְאוֹרִישׁ הַגּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, כִּי זֶה לֹא יִתָּכֵן, כִּי אַתָּה יָחִיד לֹא תוּכַל לִישֵׁב הָאָרֶץ עַד שֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיךָ רַבִּים וְהֵם יִרְשׁוּהָ. אֲבָל מֵעַתָּה תִּהְיֶה לְךָ מַתָּנָה שֶׁתַּעֲבֹר וְתֵלֵךְ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ עִם מִקְנְךָ וּרְכוּשְׁךָ הָרָב וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר לְךָ דָּבָר. אֲבָל לְזַרְעֲךָ שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים אֶתְּנֶנָּה וְאוֹרִישׁ הַגּוֹיִם מִפְּנֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ לָהֶם כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁהָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאֶלֶף שֶׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים מִלְּבַד פְּקוּדֵי בְּנֵי לֵוִי, אָמַר ״מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ״ (שמות כג:ל).
פסוק ז:וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. כְּטַעַם הוֹדָאָה לָאֵל שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו וּבִשְּׂרוֹ בָּאָרֶץ הַהִיא שֶׁהִיא טוֹבָה וּרְחָבָה זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ שֶׁיִּתְּנֶנָּה לְזַרְעוֹ.
פסוק ח:וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה. הֶעֱתִיק מִשָּׁם אָהֳלוֹ לָלֶכֶת אֶל הָהָר שֶׁהוּא מִמִּזְרָח לְבֵית אֵל שֶׁהָיָה עוֹבֵר בָּאָרֶץ לִרְאוֹתָהּ. וַיֵּט אָהֳלֹה, נִתְעַכֵּב שָׁם עַד שֶׁבָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְקָרָא שָׁם בְּשֵׁם ה׳. אָהֳלֹה בְּהֵ״א כְּמוֹ בְּוָי״ו. בֵּית־אֵל מִיָּם, בֵּית אֵל הָיָה מִמַּעֲרַב הָהָר וְהָעַי לְמִזְרַח הָהָר, וּבְאוֹתוֹ הָהָר נָטָה אָהֳלֹה וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לַה׳ וְשָׁם קָרָא בְּשֵׁם ה׳, כְּלוֹמַר קָרָא לְיוֹשְׁבֵי הָהָר הַהוּא שֶׁיָּבוֹאוּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לְשֵׁם ה׳ וְהֶרְאָה לָהֶם דְּבָרִים שֶׁל טַעַם כִּי לְאוֹתוֹ הָאֵל שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ לִשְׁמוֹ רָאוּי לַעֲבֹד לוֹ לְבַדּוֹ לֹא לֵאלֹהִים שֶׁעוֹבְדִים הֵם וְהָיָה מֵשִׁיב רַבִּים מֵהֶם לֶאֱמוּנָתוֹ כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים קָרָא שָׁם בְּשֵׁם ה׳, אוּלַי הִכִּיר בָּאֲנָשִׁים הָהֵם שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לִתְשׁוּבָה. וּבְבֵרֵאשִׁית רַבָּה (לט) שֶׁהִתְנַבֵּא כִּי שָׁם נָפְלוּ מִבָּנָיו עַל עֲוֹן עָכָן וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם.
פסוק ט:הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ. מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
פסוק ט:הַנֶּגְבָּה. לְצַד דָּרוֹם שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּבְבֵרֵאשִׁית רַבָּה (לט) כָּל מַסָּעָיו הָיוּ לְצַד דְּרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּבָּא כִּי שָׁם יִהְיֶה חֵלֶק יְהוּדָה לִדְרוֹם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַר הַמּוֹרִיָּה בְּחֶלְקוֹ שֶׁעָתִיד לְהַעֲלוֹת בְּנוֹ.
פסוק י:וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. זֶה אֶחָד מִן הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסָּה הָאֵל אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְעָמַד בְּכֻלָּן וְלֹא הִרְהֵר אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵאמֹר: אֶתְמוֹל אָמַר לִי ״וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה״ (בראשית יב:ג), וְהַיּוֹם רָעָב בָּאָרֶץ שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן בָּהּ עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָצֵאת מִמֶּנָּה לְמָקוֹם אַחֵר, אֶלָּא הַכֹּל הָיָה מְקַבֵּל מֵאַהֲבָה.
פסוק י:מִצְרַיְמָה. כִּי בְּרֹב בְּמִצְרַיִם שֹׂבַע וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה רָעָב בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, לְפִי שֶׁאֵינָהּ שׁוֹתָה מִמֵּי מָטָר אֶלָּא מִמֵּי הַנָּהָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא״ (דברים יא:י), וְאַבְרָהָם לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל הָרָעָב כִּי הָיוּ מִקְנֵהוּ רַב וְלֹא הָיוּ מוֹצְאִים מִרְעֶה, וְעוֹד כִּי נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ הָיוּ רַבִּים.
פסוק י:לָגוּר שָׁם. לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם, אֶלָּא לָגוּר שָׁם עַד שֶׁיַּעֲבֹר הָרָעָב מֵאֶרֶץ כְּנַעַן.
פסוק יא:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב. הִקְרִיב מַחֲנֵהוּ, כִּי הָיָה הוֹלֵךְ לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה וּלְרֶגֶל יַלְדֵי נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ. הִקְרִיב, פֹּעַל יוֹצֵא, וְכֵן ״וּפַרְעֹה הִקְרִיב״ (שמות יד:י), הִקְרִיב מַחֲנֵהוּ.
פסוק יא:הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי. אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרוּשׁ נָא, עַתָּה, לֹא רָצָה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָדַע קֹדֶם לָכֵן, כִּי כֵן יָדַע מִקֹּדֶם מִיּוֹם דַּעְתּוֹ אוֹתָהּ, אֲבָל כֵּן הוּא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן, וְכֵן ״הִנֵּה נָא אֲדֹנַי״ (בראשית יט:ב), ״הִנֵּה־נָא מָצָא עַבְדְּךָ״ (בראשית יט:יט) וְזוּלָתָם.
פסוק יב:וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים. בְּנֵי מִצְרַיִם אֵינָם יָפִים כְּמוֹ בְּנֵי אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲבָל הֵם כְּעוּרִים כִּי הֵם דְּרוֹמִיִּים וְהֵם שְׁטוּפִים בְּזִמָּה. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהָיָה קָרוֹב לְמִצְרַיִם וְהָיָה בִּגְבוּלָהּ וְרָאָה אֲנָשֶׁיהָ כְּעוּרִים, הָיָה יָרֵא כְּשֶׁיִּרְאוּ אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא יְפַת תֹּאַר שֶׁיַּחְמְדוּ אוֹתָהּ, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ זֶה מִתְּחִלָּה לֹא הָלַךְ לְמִצְרַיִם אֶלָּא הָיָה סוֹבֵל הָרָעָב וְלֹא שֶׁיַּפְקִיר אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלֹא יָרֵא שֶׁיֶּאֶנְסוּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְיִשְׁכְּבוּ עִמָּהּ, כִּי אִם יַעֲשׂוּ זֶה פַּעַם אַחַת לֹא יַעֲשׂוּ פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁיִּשְׁכְּבוּ אוֹתָהּ לְעֵינָיו, כִּי זֶה יִהְיֶה חָמָס רַב וְחָמָס תְּמִידִי לֹא יִסְבְּלוּ אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, אֲבָל לַהֲרֹג אוֹתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻפְקֶרֶת לָהֶם בְּלֹא חָמָס, כִּי לֹא יִהְיֶה לָהּ בַּעַל, וּמִזֶּה פָּחַד אַבְרָהָם. וְלֹא סָמַךְ עַל הַבְטָחַת הָאֵל שֶׁהִבְטִיחוֹ, כִּי אָמַר שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא. וְכֵן פָּחַד יַעֲקֹב אָבִינוּ אַחַר הַבְטָחַת הָאֵל. וְכֵן רָאוּי לְכָל צַדִּיק שֶׁלֹּא יִסְמֹךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה עַל הַנֵּס וְיִשְׁמֹר עַצְמוֹ בְּכָל תַּחְבּוּלָה אֲשֶׁר יוּכַל, וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה ״אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד״ (משלי כח:יד). וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט): מִנַּיִן שֶׁאֵין סוֹמְכִים עַל הַנֵּס? שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא תְנַסּוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ (דברים ו:טז). וְכֵן רָאִינוּ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא כְּשֶׁהָלַךְ בִּשְׁלִיחוּת הָאֵל וּפָחַד מִשָּׁאוּל, וְאָמַר ״וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״ (שמואל א טז:ב), וְגַם הָאֵל שִׁבַּח פַּחְדּוֹ וְלֹא אָמַר לוֹ אַל תִּפְחָד כִּי לֹא יַהַרְגֶךָ, אֲבָל אָמַר לוֹ ״עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ״ (שם), וְהוֹדָה לוֹ כִּי טוֹבָה הָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהָיָה מְפַחֵד. וְכֵן רָאוּי לְכָל צַדִּיק שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן וְלֹא יִבְטַח עַל הַנֵּס.
פסוק יב:וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. יַעֲמִידוּךְ בַּחַיִּים שֶׁלֹּא יַהַרְגוּךְ לַהֲנָאָתָם שֶׁאַתְּ יְפַת תֹּאַר, וְכֵן ״הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה״ (במדבר לא:טו) ״וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתָה״ (במדבר כב:לג).
פסוק יג:אִמְרִי נָא. לְשׁוֹאֲלִים אוֹתָךְ.
פסוק יג:לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ. פֵּרוּשׁוֹ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ, בַּעֲבוּרֵךְ, פֵּירַשׁ בַּעֲבוּר דְּבָרֵךְ שֶׁתֹּאמְרִי אֲחֹתִי אָתְּ, וְהַטּוֹבָה שֶׁלֹּא יַהַרְגוּ אוֹתוֹ, כִּי לֹא נִתְכַּוֵּן אַבְרָם שֶׁיַּעֲשׂוּ עִמּוֹ טוֹבָה אַחֶרֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר ״וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ״ (בראשית יב:טז), הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, חָלִילָה לוֹ שֶׁיִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנָהּ כִּי קְלוֹנָהּ יִהְיֶה קְלוֹנוֹ, וְהַטּוֹבָה הַהִיא שֶׁהֵיטִיב לוֹ פַּרְעֹה לֹא יָשְׁרָה בְּעֵינָיו וְלֹא הָיָה מְקַבְּלָהּ לוּלֵי שֶׁהָיָה רָצוֹן בִּרְצוֹנוֹ וְהָיָה מְפַחֵד מִמֶּנּוּ אִם יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי מִמֶּלֶךְ סְדוֹם לֹא רָצָה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מָמוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהִצִּיל אֶת שֶׁלּוֹ (בראשית יד:כג), כִּי טוֹב עַיִן הָיָה וּמִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הָאֵל, וּמָמוֹן רַב הָיָה לוֹ.
פסוק טו:וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אָמַר וַתֻּקַּח שֶׁמַּשְׁמָעוֹ בְּעַל כָּרְחָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ, לֹא כְּאֶסְתֵּר דִּכְתִיב בָּהּ ״וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר״ (אסתר ב:ח) שֶׁמַּשְׁמָעוֹ בִּרְצוֹנָהּ, לְפִי שֶׁהָיְתָה בִּרְצוֹנָהּ פְּנוּיָה וְהוֹלֶכֶת לְהִנָּשֵׂא לַמֶּלֶךְ.
פסוק טז:וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ. מִיָּד שֶׁלְּקָחָהּ הֵיטִיב לוֹ בַּעֲבוּרָהּ, לְפִי שֶׁאָמְרָה אָחִי הוּא, וּמַה הִיא הַטּוֹבָה? שֶׁשָּׁלַח לוֹ צֹאן וּבָקָר, וּלְהֲנָאָתוֹ הֵיטִיב עִמּוֹ פַּרְעֹה שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה, אֲבָל אַחַר כֵּן לֹא פִּיְּסוֹ וְלֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, אֶלָּא שֶׁשִּׁלְּחוֹ מֵאַרְצוֹ, וְלֹא כֵן עָשָׂה אֲבִימֶלֶךְ (בראשית כ:יד).
פסוק טז:וּפֵירוּשׁ וַיְהִי־לוֹ. מֵאֵת פַּרְעֹה שֶׁשָּׁלַח לוֹ.
פסוק יז:וַיְנַגַּע. בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה, שֶׁלֹּא יוּכַל לָגַעַת בָּהּ.
פסוק יז:וְאֶת־בֵּיתוֹ. אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְהֵם שָׂרָיו שֶׁהִלְּלוּהָ לוֹ וּלְקָחוּהָ לוֹ, אוֹ פֵּרוּשׁ: כָּל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הוּא.
פסוק יז:עַל־דְּבַר שָׂרַי. וְלֹא יֹאמְרוּ כִּי דֶּרֶךְ מִקְרֶה הָיָה. וְדֶרֶךְ דְּרָשׁ (תנחומא) כִּי הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה אוֹתָם הָיָה אוֹמֵר זֶה עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם. וְדֶרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי פַּרְעֹה פִּשְׁפֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לָמָּה הָיוּ אֵלֶּה הַנְּגָעִים וְחָשַׁב כִּי שֶׁמָּא אֵשֶׁת אִישׁ הִיא וְשָׁאַל אֶת שָׂרַי שֶׁתֹּאמַר לוֹ הָאֱמֶת, וְאָמְרָה לוֹ כִּי בֶּאֱמֶת אֵשֶׁת אַבְרָם הִיא, אֶלָּא מִפַּחְדָּהּ שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ בַּעֲבוּרָהּ אָמְרָה אָחִי הוּא, לְפִיכָךְ ״וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם״ (בראשית יב:יח).
פסוק יט:וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה. לֹא לְקַחְתִּי אֹתָהּ לִשְׁכַּב עִמָּהּ דֶּרֶךְ זְנוּת, אֶלָּא לִהְיוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.
פסוק יט:הִנֵּה אִשְׁתְּךָ. הִנֵּה הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי בָּהּ.
פסוק יט:קַח וָלֵךְ. קָחֶנָּה וָלֵךְ, וְלֹא תֵּשֵׁב בָּעִיר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּחֶנָּה אֶחָד הָעָם מֵרֹב תַּאֲוָתָם אֵלֶיהָ, כִּי יָפָה הִיא מְאֹד. וְאַבְרָם לֹא חָשַׁשׁ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיב לַאֲבִימֶלֶךְ, כִּי לֹא הֶאֱרִיךְ פַּרְעֹה עִמּוֹ בִּדְבָרִים כְּמוֹ אֲבִימֶלֶךְ, אֶלָּא דְּחָקוֹ לָצֵאת מֵאַרְצוֹ.
פסוק כ:וַיְצַו. לְשָׁמְרוֹ וְלִשְׁמֹר אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בָּהּ הַמִּצְרִים וְלֹא בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ.
פסוק כ:וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ. עַד צֵאתוֹ מִגְּבוּל מִצְרָיִם.
