אברהם אבינו הולך אל הארץ ומתהלך בתוכה
המצווה הראשונה שקיבל אברהם אבינו הייתה ההליכה לארץ ישראל: "לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃"(בראשית יב א), ובסמוך: "וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל"(בראשית יב ב). מכאן שאפשרות התהוותה של האומה הישראלית היא דרך העלייה לארץ הקודש.
כאשר הגיע אברהם לארץ התהלך בה: "...וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם... וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם...וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃"(בראשית יב ה-ו,ח-ט). חז"ל למדו מכאן על הערך המיוחד של פסיעותיו של אברהם אבינו בארץ, אשר הועילו לעם ישראל בתקופת כיבוש הארץ. על פי דבריהם התורה מפרטת ומתארת את הליכתו של אברהם בארץ, לא רק כתיאור הסטורי אודות העבר, אלא כבעל ערך גדול לעתיד.
רש"י, בעקבות דברי חז"ל, מסביר את חשיבותם של המקומות אשר עבר בהם אברהם:
"עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם" - לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי יַעֲקֹב, כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְהִלָּחֵם בִּשְׁכֶם...
"וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙" - נִתְנַבֵּא שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהִכָּשֵׁל שָׁם עַל עֲוֹן עָכָן, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם עֲלֵיהֶם.
"הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ" - וְכָל מַסָּעָיו הַנֶּגְבָּה, לָלֶכֶת לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל וְהִיא לְצַד יְרוּשָׁלַיִם.
רש"י הדגיש שאברהם אבינו, שורשם של עם ישראל, הבין שקדושת הארץ מרוכזת במקום אחד, מקום אשר בו מצוי שיא קדושת הארץ, העיר ירושלים, ואותה הלך לחפש בהליכותיו בארץ.