פסוק א:אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אֶל הַמָּקוֹם מֵהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ אוֹתָהּ בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, לְפִיכָךְ עָבַר בָּאָרֶץ וְלֹא נָטַע אָהֳלוֹ עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו שָׁם הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
פסוק ב:וֶהְיֵה בְּרָכָה. בִּרְכַּת ה' הִיא שֶׁיִּשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וְיִגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ. אָמַר: אִם כֵּן הֱיֵה לִי בְּרָכָה בְּמַה שֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתִקְנֶה שְׁלֵמוּת וּתְלַמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם.
פסוק ה:וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. שֶׁהָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת אֶצְלָם לְאֶרֶץ מוּכֶנֶת לְהִתְבּוֹנְנוּת וְלַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
פסוק ה:וַיָּבוֹא אַרְצָה כְּנָעַן. לֹא כְּעִנְיַן יְצִיאַת תֶּרַח לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא עַד חָרָן.
פסוק ו:וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ. לֹא הִתְעַכֵּב בְּמָקוֹם מִמֶּנָּה עַד שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו הָאֵל יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְעָדוֹ בְּאָמְרוֹ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:
פסוק ח:בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם. בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת, לְמַעַן יִרְבּוּ הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ בְּקָרְאוֹ בְּשֵׁם ה':
פסוק ט:הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה. כְּשֶׁנָּסַע מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּמִנְהַג הָרוֹעִים, לֹא הָלַךְ לַמִּזְרָח וְלֹא לַמַּעֲרָב, שֶׁלֹּא לִנְטוֹת מֵאַחַת מִשְּׁתֵּי הָעֲיָרוֹת שֶׁהִתְחִילוּ קְצָתָן לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו.
פסוק י:לָגוּר שָׁם. לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ.
פסוק יא:כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב. קָרוֹב לְעֵת הַצּוֹרֶךְ, פֶּן תִּשְׁכַּח.
פסוק יא:לָבוֹא מִצְרָיְמָה. בֵּית הַוַּעַד לִזְנוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (יחזקאל כג:כ) "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם וְכוּ'":
פסוק יב:וְהָרְגוּ אֹתִי. שֶׁלֹּא יְקַוּוּ שֶׁאַסְכִּים לְתִתְּךָ לָהֶם.
פסוק יג:לְמַעַן יִיטַב לִי. לְמַעַן כְּשֶׁתֹּאמְרִי שֶׁאַתְּ אֲחֹתִי, יְקַוֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁאַשִּׂיאֵךְ לוֹ, וְלֹא יַחְשֹׁב שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לְהָרְגֵנוּ, אֲבָל יֵיטִיב לִי בְּמֹהַר וּבְמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַמִּנְהָג אָז שֶׁהָיוּ מְפַתִּים אֶת אֲבִי הָאִשָּׁה בְּמֹהַר וּקְרוֹבֶיהָ בְּמִגְדָּנוֹת כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ לָתֵת אוֹתָהּ לַתּוֹבֵעַ, וְלָזֶה אָמְרָה תּוֹרָה "מָהֹר יִמְהָרֶנָּה... אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ כֶּסֶף יִשְׁקֹל" (שמות כב:טו-טז), וּבֵין כָּךְ חָשַׁב לָצֵאת מִשָּׁם.
פסוק יד:וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים. כֻּלָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בָּהּ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב אַבְרָהָם.
פסוק טו:וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה. וְהֵם בִּטְּלוּ מַחֲשֶׁבֶת הֶהָמוֹן.
פסוק טז:וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה וּלְאַבְרָם הֵיטִיב. שֶׁלֹּא נִמְלְכוּ רִאשׁוֹנָה בּוֹ לְפַתּוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַמִּנְהָג, וְזֶה כִּי חָשְׁבוּ שֶׁלֹּא הָיָה צֹרֶךְ לָזֶה כְּלָל מֵאַחַר שֶׁלְּקָחָהּ הַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרָה שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַבְרָהָם בִּלְבַד וּרְאוּיָה לְהִנָּשֵׂא, לֹא הָיוּ נִשּׂוּאִין מְעֻלִּים מֵאֵלּוּ שֶׁהָיוּ לְהִנָּשֵׂא לַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ וָאֶקַּח אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה, אֲבָל לְקָחוּהָ לַמֶּלֶךְ רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ הַמֶּלֶךְ הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ בְּמֹהַר וּבְמַתָּן כַּמִּנְהָג.
פסוק טז:צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים. רַב כְּיַד הַמֶּלֶךְ.
פסוק יז:וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדוֹלִים. אֶת פַּרְעֹה לְבַדּוֹ בִּגְדוֹלִים.
פסוק יז:וְאֶת בֵּיתוֹ. נָתַן נְגָעִים גַּם בְּבֵיתוֹ, אֲבָל לֹא גְּדוֹלִים כְּשֶׁל פַּרְעֹה, וְזֶה לְמַעַן יִרְאוּ שֶׁהַצַּדֶּקֶת לְבַדָּהּ נִמְלֶטֶת וְיַכִּירוּ שֶׁהַכֹּל הָיָה בַּעֲבוּרָהּ לְמַעַן יָשׁוּבוּ מֵרִשְׁעָם:
פסוק יח:לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי. שֶׁגַּם אִם הָיִיתָ חוֹשֵׁד אֶת הֶהָמוֹן, לֹא הָיָה לְךָ לַחֲשֹׁד אֶת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ:
פסוק יט:לָמָה אָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא. אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהוּבֵאת לְבֵיתִי?
פסוק יט:וָאֶקַּח אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה. לֹא לְפִילֶגֶשׁ, וְזֶה בִּלְתִּי רְשׁוּתְךָ, כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁבִּהְיוֹתָהּ אֲחוֹתְךָ יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לְהִתְחַתֵּן בְּמֶלֶךְ.
