ההשגחה הא-להית חותרת לתיקון העולם באמצעות אברהם

בפרקנו אנו זוכים לראות את ההשגחה הא-להית שבה להתערב בתיקונו של עולם לאחר "שתיקה" ממושכת, מתום מעשה הבריאה ועד כאן, במהלכה הניחה ההשגחה מקום לאדם לגלות את כוחו והסתפקה בעמדה של תגובה למעשיו.

בדומה לבריאת האדם הראשון וציוויו על מלאכת הגן והעולם, בוחר הקב"ה באברהם ומשמיע לו את דברו. בחירה זו היא ראשית התיקון למה שעלתה בסופו של האדם הראשון, שכן ברכתו של אברהם אבינו, ענק האמונה, "וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃"(ג), עתידה לרפא את הקללות שהתקללה האנושות בחטאו של אדם.

בירוריו של אברהם עם הכניסה לארץ

בעקבות השתדלותו של אברהם לבוא אל הארץ, שנעצרה על־ידי משפחתו, קראה אליו ההשגחה להינתק מבית אביו ולבוא לבדו אל הארץ. בזאת בירר דבר ד' לאברהם כי הכניסה לארץ איננה מתוך מגמה פרטית, אלא היא תחילתו של מהלך א-להי גדול שיבנה את אברהם היחיד לגוי קדוש המבורך ומוגן בדבר ד', ויבטיח את ברכתו ותיקונו של העולם כולו. למרות האמור אין אברהם צועד לבדו, שכן לוט קרובו נלווה אליו והם מגיעים אל ארץ כנען יחדיו.

בכניסה לארץ־ישראל אנו נפגשים בתחנות אחדות שבהן חנה אברהם וייסד מוסדות קודש על־ידי עבודה וקריאה בשם ד'. במקומות אלו אנו עתידים להפגש בהמשך הדורות.

שְׁכֶם

התחנה הראשונה, "שְׁכֶ֔ם"(ז), תהווה נקודת ציון הרת־גורל בחייהם של ישראל. שם עתיד יעקב לקנות שדה ולהתחיל את עבודת החיבור של בית־ישראל עם הארץ בדרך של חיים והתקשרות בין האדם העובד לאדמה הנעבדת; חידוש המהווה עליית מדרגה בדרכה של הבריאה אל תיקונה השלם, ובקיומו של הציווי המוטל על האדם הראשון: "לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃"(בראשית ב טו). לא ייפלא, אם כן, כי יעקב, בן דמותו של האדם הראשון (ראה בבא מציעא פד.), נתקל בשכם הַֽחִוִּ֖י (בראשית לד ב), המזכיר לנו את יסוד הרשעה הקדמוני של הנחש - חויא.

מלבד המעשה הבלתי רצוי שאירע שם בדינה בתו, אנו עתידים לפגוש בשכם בהקשר של מכירת יוסף. חטא זה שבא ליד השבטים הקדושים הביא בסופו של דבר לגלות מצרים, בדומה לתוצאת הופעתו של הנחש בשחר ימי הבריאה, שבעטיו גורש האדם הראשון מגן־עדן. [תוצאה הרסנית נוספת הנובעת מהופעת הנחש היא הפירוד בין האיש והאשה, וגם לאחר המפגש עם שכם החוי נפטרה רחל - אשת בריתו של יעקב.]

בֵּית־אֵל

התחנה השנייה, "בֵּֽית־אֵ֤ל"(ח), מפגישה אותנו עם ההבטחה הא-להית ליעקב כי למרות הסיבוכים לא תרפה יד ד' המלווה את ישראל עד אשר יגיעו למגמת חפצם: "כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃"(בראשית כח טו). 

מצרים

לאחר הפגישה עם שתי נקודות האור של הארץ, בא מבחן קשה על מנת לברר את טהרתו ואמונתו של אברהם. רעב פורץ בארץ המובטחת, ולשם סיפוק צרכי החומר יורד אברהם למצרים (י).

מצרים היא המקום שבו ניתן להשלים את חסרונם של הצרכים חומריים, אולם גם מקום ההשתעבדות לאותם הצרכים - עד כדי הבאת רוחו של האדם במצר. במצרים נלקחת שרה, אשת אברהם, אל בית פרעה מתוך הערצת יופיה החיצוני (יד-טו), וביתו של אברהם – שבניינו תלוי בעיקר בה – נכנס לסכנה קיומית. עתיד ייעודיו של אברהם בהתקשרותו אל הארץ ובבניין ביתו מוצאים את משענתם ביד העליונה, המתערבת ועוצרת את האיום המצרי (יז). בעל כורחו שולח פרעה את אברהם, שעמד במבחן האמונה, בחזרה אל הארץ (כ).