פסוק א:וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳ קוֹדֶם הֵרָאוֹת לוֹ, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן בְּכָל הַנִּבְרָאִים, שְׁנֵי טְעָמִים בַּדָּבָר: אוֹ לִהְיוֹת שֶׁהוּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִשְׁתַּדֵּל בְּהַכָּרַת בּוֹרְאוֹ מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה אָדָם זוּלָתוֹ, וּבֶן חָמֵשׁ שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ מֵעַצְמוֹ בְּהִתְחַכְּמוּתוֹ (נדרים לב:), לָזֶה לֹא הֻצְרַךְ לְהִגָּלוֹת אֵלָיו אֶלָּא אָמַר אֵלָיו דִּבְּרוֹתָיו וּכְבָר הֻכַּר אֶצְלוֹ הַמְדַבֵּר.
פסוק א:אוֹ אֶפְשָׁר, כִּי לֶהֱיוֹתוֹ אָדָם רִאשׁוֹן בַּקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר בַּעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁקָּדְמוּהוּ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהִכִּיר אֱלֹהוּתוֹ וְדִבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לָזֶה נָהַג ה׳ עִמּוֹ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁלֹּא הֶרְאָה שְׁכִינָתוֹ אֵלָיו עַד שֶׁבָּחַן אוֹתוֹ אִם מְקַיֵּם גְּזֵרוֹתָיו, וּלְאַחַר שֶׁקִּיֵּם דְּבָרָיו וְהָלַךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳ אָז נִגְלָה אֵלָיו דִּכְתִיב (בראשית יב:ז) ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם״, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַנִּבְרָאִים שֶׁכְּבָר קָדְמָה וְנִשְׁתַּקְּעָה הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם מֵאַבְרָהָם וְהֻשְׁרְשׁוּ בִּקְדֻשָּׁה הָיָה נִגְלֶה לָהֶם תְּחִלָּה. וְצֵא וּלְמַד מֵאָבוֹת וּמִמֹּשֶׁה בַּסְּנֶה. וְדֶרֶךְ זֶה מַסְכִּים לְדִבְרֵי רַזַ״ל (בראשית רבה פל״ט) שֶׁהֶעֱמִידוּ פָּסוּק (תהלים מה:יא) ״שִׁמְעִי בַת וּרְאִי״ וְגוֹ׳ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, בַּתְּחִלָּה שִׁמְעִי וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ נִגְלָה אֵלָיו ״וַיֵּרָא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמרוֹ ״וּרְאִי״. וְלֹא הָיוּ שְׁנֵיהֶם שְׁמִיעָה וּרְאִיָּה כְּאַחַת אֶלָּא בְּהֶפְסֵק בֵּינֵיהֶם. וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״שִׁמְעִי וּרְאִי בַּת״ אוֹ ״בַּת שִׁמְעִי וּרְאִי״ וְהִפְסִיק בֵּין ״שִׁמְעִי״ לְ״וּרְאִי״.
פסוק א:לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁאָמַר ״מֵאַרְצְךָ״ אֵין מָקוֹם לוֹמַר ״מִמּוֹלַדְתְּךָ״, כִּי בְּצֵאתוֹ מֵאַרְצוֹ הִנֵּה הוּא יוֹצֵא גַּם מִמּוֹלַדְתּוֹ.
פסוק א:אָכֵן הַטַּעַם הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי בְּעֵרֶךְ צַעַר הַפְּרֵידָה קָטָן הוּא צַעַר פְּרֵידָתוֹ מֵאַרְצוֹ מִפְּרֵידַת מוֹלַדְתּוֹ, וּפְרֵידָתוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ מִפְּרֵידָתוֹ מִבֵּית אָבִיו, לָזֶה סִדֵּר הַהַדְרָגוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְלִטּוֹל שָׂכָר עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כב:ב) ״אֶת בִּנְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי ה׳ יִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב בָּרוּךְ הוּא לְאוֹהֲבָיו.
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ, אַךְ לֹא יִהְיֶה כְּסֵדֶר יְצִיאָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים שֶׁיּוֹלִיךְ עִמּוֹ מוֹלַדְתּוֹ וּבֵית אָבִיו, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ יַעֲזֹב אַרְצוֹ וְיִפָּרֵד גַּם מִמּוֹלַדְתּוֹ וַאֲפִלּוּ מִבֵּית אָבִיו. אַךְ אַבְרָהָם לֹא הֵבִין זֶה בְּדִבְרֵי ה׳ וְלָקַח עִמּוֹ לוֹט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵבִין כֵּן, אֶלָּא שֶׁלּוֹט דָּבַק בּוֹ כְּאָמְרוֹ (בראשית יב:ד) ״וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט״ – דָּבַק בּוֹ. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ (בראשית יב:ה) ״וַיִּקַּח אַבְרָם וְגוֹ׳ וְאֶת לוֹט״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא דְחָפוֹ, עַד שֶׁיִּמְצָא הַמְצָאָה שֶׁלֹּא יַכְלִימֵהוּ. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי כְּשֶׁמָּצָא סִבָּה קְטַנָּה שֶׁרָבוּ הָרוֹעִים, תֵּכֶף אָמַר אֵלָיו (בראשית יג:ט) ״הִפָּרֶד וְגוֹ׳ אִם הַיָּמִין״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר הוּא כִּמְעַט זָר שֶׁיֹּאמַר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּכָל כָּךְ הַרְחָקָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיָה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהַפְרִידוֹ כִּדְבַר ה׳, לָזֶה תֵּכֶף בְּמָצְאוֹ סִבָּה דְּחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. וְרָאִיתִי לְחַזֵּק פֵּרוּשׁ זֶה גַּם כֵּן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית יג:יד) ״וַה׳ אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ״ – מַאֲמָר זֶה יוֹכִיחַ כִּי יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה הָיָה ה׳ מָתַי יִפָּרֵד לוֹט, לְהַרְאוֹתוֹ אֶת הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לוֹ בִּתְחִלַּת דָּבָר אֵלָיו, ״אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, וְלֹא הֶרְאָהוּ עַד עַתָּה שֶׁנִּפְרַד לוֹט, וְהוּא מַאֲמָר רִאשׁוֹן ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ״ – אָז אַרְאֶךָּ.
פסוק א:עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לֶךְ לְךָ לְתוֹעַלְתְּךָ, וַהֲגַם שֶׁאֵין הַטּוֹבָה מְסוּבֶּבֶת מֵהִשְׁתַּדְּלוּת כְּאָמְרוֹ (תהלים עה:ז) ״לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְגוֹ׳ הָרִים״ וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פכ״ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כָּל הָרִים שֶׁבַּמִּקְרָא כְּמַשְׁמָעָהּ חוּץ מִזּוֹ שֶׁהִיא לְשׁוֹן הֲרָמָה, עַד כָּאן. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר לְצַד שִׁנּוּי מָקוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ מֵאַרְצְךָ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צה:) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן וְהֵם בַּיִת תִּינוֹק וְכוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (בבא מציעא עה:) מָאן דְּבִישׁ לֵיהּ בְּהַאי מָתָא וְלָא אָזִיל לְמָתָא אַחֲרִיתָא צוֹעֵק לִפְנֵי ה׳ וְאֵינוֹ נַעֲנֶה.
פסוק א:וּמִמּוֹלַדְתְּךָ. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב״ם הלכות דעות פרק ו): לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בִּשְׁכוּנַת אַרְיֵה וְלֹא בְּעִיר עִם רְשָׁעִים״, עַד כָּאן.
פסוק א:אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ, לִרְאוֹת אִם יְמַהֵר לַעֲשׂוֹת דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן מִבְּלִי דַעַת הַמָּקוֹם, וְזֶה נִסָּיוֹן מֵהַנִּסְיוֹנוֹת. עוֹד רָמְזוּ שֶׁיַּרְאֶנָּה לוֹ כֻּלָּהּ דִּכְתִיב (בראשית י״ג:י״ד) ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה״ וְגוֹ׳ וְנָתַן לוֹ כֹּחַ הָרְאִיָּה לִרְאוֹת כֻּלָּהּ:
פסוק א:עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי בַּפָּסוּק (במדבר לה:לד) ״אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעוֹדָן בָּאָרֶץ, עַד כָּאן. וְהוּא שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, פֵּרוּשׁ: רְאוּיָה לְךָ וְאַתָּה רָאוּי לָהּ. וְשִׁעוּר הַתֵּבָה הוּא אַרְאֶה אוֹתְךָ לָהּ וְאַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ, כִּי זֶה בְּלֹא זֶה אֵינָם רְאוּיִים לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה וּלְרוֹב הַהַצְלָחוֹת.
פסוק ב:וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁצִּוָּה לוֹ שְׁלֹשָׁה, קָבַע לוֹ כְּנֶגְדָּם שָׁלֹשׁ: וְאֶעֶשְׂךָ וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ כְּנֶגֶד ״וּמִמּוֹלַדְתְּךָ״, וֶהְיֵה בְּרָכָה כְּנֶגֶד ״וּמִבֵּית אָבִיךָ״. שֶׁתִּמְצָא כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם בְּאַרְצוֹ תּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבֵית אָבִיו יֶשְׁנוֹ בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָא׳ שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה מַכִּירִים וְרֵעִים וְאוֹהֲבִים. ב׳ שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ תְּפָאֲרֵהוּ וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ כְּדֶרֶךְ כָּל מִשְׁפָּחָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם. ג׳ שֶׁיִּהְיֶה נִזּוֹן וּמִתְפַּרְנֵס וּמִתְרַחֵם מִבֵּית אָבִיו לְצְרָכָיו. וּכְשֶׁיּוֹצֵא מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳ חָסֵר לְכֻלָּן, וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ כְּנֶגֶד ״מֵאַרְצְךָ״ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ הַרְבֵּה אוֹהֲבִים מִמְּךָ מִיּוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ. וּכְנֶגֶד חֶסְרוֹן הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כַּנִּזְכָּר ״וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״, וּכְנֶגֶד חֶסְרוֹן הַמּוֹעִיל מִבֵּית אָבִיךָ ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״.
פסוק ג:וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וְגוֹ׳. בְּרָכָה זוֹ כְּנֶגֶד מַה שֶׁהֶעְלִים מִמֶּנּוּ הָאָרֶץ וְלֹא הוֹדִיעוֹ קוֹדֶם לְצֵאתוֹ, וְנִסָּיוֹן זֶה גָּדוֹל הוּא שֶׁיֵּצֵא מֵאַרְצוֹ אֶל הַשָּׂדֶה מִבְּלִי דַעַת אָן יִפְנֶה, וְהוּא לֹא הִרְהֵר. לָזֶה הִבְטִיחוֹ כִּי לֹא יִפְחַד מִדָּבָר כִּי הוּא יְבָרֵךְ וְכוּ׳, וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנֶה שָׁם יְצַו ה׳ אִתּוֹ אֶת הַבְּרָכָה, וּבָזֶה כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר יִדְרוֹךְ כַּף רַגְלוֹ הַצְלָחָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ עִמּוֹ:
פסוק ג:וְיֵשׁ לִשְׁאוֹל לָמָּה שִׁנָּה לְשׁוֹנוֹ בְּעִנְיַן הַבְּרָכָה? אָמַר ״וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ״ – הִקְדִּים בִּרְכָתוֹ לְבִרְכָתָם, וּבַקְּלָלָה הִקְדִּים קִלְלָתָם לְקִלְלָתוֹ. הַטַּעַם הוּא כִּי הַמְּבָרֵךְ יַקְדִּים ה׳ לְבָרְכוֹ קוֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ לְאַבְרָהָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְקַלְּלוֹ לֹא יַקְדִּים ה׳ לָאוֹר אוֹתוֹ. וְהַטַּעַם הוּא כִּי יַחְפּוֹץ ה׳ לְהַפְחִיד לְבַל יְזַלְזֵל אָדָם בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְזוּלַת זֶה, אִם יַקְדִּים ה׳ לְקַלֵּל מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְקַלֵּל, לֹא יוּרְגַּשׁ הַדָּבָר כִּי הוּא זֶה סִבָּה וְיִכָּשְׁלוּ בַּדָּבָר בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ. אֲבָל בְּעֵרֶךְ הַבְּרָכָה אֵין מִכְשׁוֹל. וְאִם לְצַד הַהֲטָבָה, הִנֵּה מְבוֹרָכִים בּוֹ כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת. גַּם טַעַם הַקְדָּמַת בִּרְכַּת הַמְבָרְכִים כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם בִּרְכָתָם לְאַבְרָהָם.
פסוק ג:עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר, בְּמַה שֶׁנְּדַקְדֵּק לָמָּה הַמְבָרְכִים הִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְהַמְקַלְּלִים הִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד.
פסוק ג:אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן (ט:) שֶׁאָמְרוּ רַבָּנָן לִבְנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: תִּזְרַע וְלֹא תֶחְצַד וְכוּ׳, וְנִתְכַּוְּנוּ בָּזֶה לִבְרָכָה. וַהֲגַם שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבְרֵיהֶם בִּלְשׁוֹן קְלָלָה, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַכַּוָּנָה, הֲרֵי שֶׁבֵּרְכוּהוּ בְּנֹסַח קְלָלָה. וּכְנֶגֶד זוֹ אָמַר ה׳ וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וְגַם מְקַלֶּלְךָ יֵשׁ מִין מְקַלֵּל שֶׁהוּא מְבָרֵךְ גַּם אוֹתוֹ אֲבָרֵךְ, וְלָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי לֹא כָּל מְקַלֵּל יְבָרֵךְ אֶלָּא פְּרָט שֶׁהוּא מְכַוֵּן לִבְרָכָה, אֲבָל מְבָרְכֶיךָ אֶת כֻּלָּן יְבָרֵךְ. וְתֵיבַת ״מְקַלֶּלְךָ״ נִמְשֶׁכֶת גַּם כֵּן לְמַטָּה, כְּשֶׁתִּהְיֶה קִלְלָתוֹ לִקְלָלָה אָאֹר. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי מְכַוֵּן ה׳ לִגְמֹר כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לְבָרֵךְ כֻּלָּם, וְהַמְקַלְּלִים הֵם שְׁנֵי פְּרָטִים: פְּרָט אֶחָד יֵשׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְרָכָה וְנִמְשֶׁכֶת הַתֵּיבָה לְמַעְלָה, וּפְרָט אֶחָד הֵם בַּאֲרִירָה וְנִמְשְׁכָה הַתֵּיבָה לְמַטָּה.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיוּ לְךָ בִּבְרָכָה אַחַת שְׁנַיִם, שֶׁהֵם הַמְקַלֵּל וּמִתְכַּוֵּן לִבְרָכָה כְּמַעֲשֵׂה שֶׁאָמְרוּ תִּזְרַע, וְחָזַר הָאָב וּבֵרְכוֹ, קָבַע ה׳ בְּרָכָה לִשְׁנֵיהֶם, שֶׁלֹּא תֹּאמַר כִּי עִקַּר הַמְבָרֵךְ הוּא הָרִאשׁוֹן וְאֵין הַשֵּׁנִי אֶלָּא מְפָרֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מְבָרְכֶיךָ״ כִּי שְׁנֵיהֶם יִתְבָּרְכוּ. וְאָמְרוֹ וּמְקַלֶּלְךָ יֵשׁ גַּם כֵּן לְהַסְמִיכָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כ:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּלְלָן אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם בִּלְעָם וְכוּ׳, וּכְנֶגֶד מְקַלֵּל כָּזֶה אָמַר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל הַבְּרָכָה, וְלָזֶה רָמַז לְשׁוֹן יָחִיד כִּי לִפְרָט זֶה דַּוְקָא יְכַוֵּן לְבָרֵךְ, וּמְקַלֶּלְךָ פְּרָט אַחֵר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְקַלֵּל – לָזֶה אָאֹר.
פסוק ג:וְנִבְרְכוּ בְךָ וְגוֹ׳. וְזֶה הוּא הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מְבָרְכֶיךָ לְשֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ וְלֹא מְקַלֵּל, כִּי מְבָרְכוֹ יְבָרְכֵהוּ ה׳ בִּכְבוֹדוֹ מִפִּיו, אֲבָל שְׁאָר מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה יִתְבָּרְכוּ מֵאֶמְצָעוּת אַבְרָהָם.
פסוק ד:וַיֵּלֶךְ אַבְרָם וְגוֹ׳. כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר בְּסָמוּךְ בְּסֵדֶר הוֹדָעַת הַהֲלִיכָה (בראשית יב:ה) ״וַיִּקַּח אַבְרָם וְגוֹ׳ וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת״ וְגוֹ׳.
פסוק ד:אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְהוֹדִיעַ חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, אֶלָּא בִּגְמַר דִּבְרֵי ה׳ ״לֶךְ לְךָ״ תֵּכֶף ״וַיֵּלֶךְ אַבְרָם״, וְלֹא נִתְעַכֵּב לְשׁוּם סִבָּה וְעָזַב אֶת אָבִיו וּמוֹלַדְתּוֹ. וְשִׁעוּר תֵּבַת כ״ף ״כַּאֲשֶׁר״, הוֹדָעַת הַזְּמַן שֶׁהָיָה סָמוּךְ לִדְבַר ה׳ אֵלָיו. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לוֹט לְצַד דְּבֵקוּתוֹ בְּאַבְרָהָם הָלַךְ אִתּוֹ, פֵּרוּשׁ: לֹא לְצַד קִיּוּם מַאֲמַר ה׳ אֶלָּא רָאָהוּ הוֹלֵךְ וְהָלַךְ עִמּוֹ. וְכַוָּנָתוֹ בְּהוֹדָעָה זוֹ כִּי הֲגַם שֶׁנִּתְחַכֵּם אַבְרָהָם לַחְפֹּז לָלֶכֶת לְבַל יִתְחַבְּרוּ עִמּוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ וּמִבֵּית אָבִיו, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִיל בְּעֵרֶךְ פְּרָט זֶה, וְהָלַךְ אִתּוֹ לוֹט.
פסוק ד:עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ הַבְטָחוֹת תּוֹעֲלִיּוֹת הַרְבֵּה כְּשֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳, אִם כֵּן הֲגַם שֶׁיֵּלֵךְ יִסְבּוֹר הָרוֹאֶה כִּי אֵין לְהַחְזִיק לוֹ טוֹבָה עַל זֶה, שֶׁאֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים כְּשֶׁיִּרְאֶה כָּל הַתּוֹעֲלִיּוֹת יְמַהֵר לִסַּע. לָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב צִדְקוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כִּי מַה שֶׁהָלַךְ לֹא לְצַד הַבְטָחוֹת הָאֲמוּרוֹת אֶלָּא לַעֲשׂוֹת דְּבַר ה׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וְלֹא ״כַּאֲשֶׁר אָמַר״ כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וַיֹּאמֶר ה׳״ לְאַמֵּת כִּדְבָרֵינוּ. וְהוּא, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב דִּבּוּר יַגִּיד עַל דָּבָר קָשֶׁה, וְהָאֲמִירָה הִיא רַכָּה. וְכָאן הִזְכִּיר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וַיֹּאמֶר ה׳״ לְצַד שֶׁכָּל הַדָּבָר הוּא לַהֲנָאַת אַבְרָהָם, וּבְמַעֲשֵׂה אַבְרָהָם אָמַר ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר״, פֵּרוּשׁ שֶׁעָשָׂה הַדָּבָר לְצַד גְּזֵרַת מֶלֶךְ עָלָיו וְלֹא לַתּוֹעֶלֶת הַנִּמְשָׁךְ לוֹ.
פסוק ד:עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ כִּי אַבְרָהָם הָלַךְ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה׳ בְּסָמוּךְ, וּמַה נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי ה׳? ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר יָבֹא שָׁמָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן הָלַךְ מֵאַרְצוֹ וְסָמַךְ עַל מַה שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ ה׳ כְּשֶׁיִּרְצֶה, מִבְּלִי חֲשׁוֹב לוֹמַר, אֵיךְ אֵצֵא מֵהָעִיר קוֹדֶם שֶׁנֵּדַע הַמָּקוֹם? וְזֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל. וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ הַכָּתוּב הוֹצָאַת אֶת אֲשֶׁר עִמּוֹ, שֶׁלֹּא נִסָּה ה׳ אוֹתָם בְּדָבָר זֶה אֶלָּא הוֹדִיעַ הַמָּקוֹם וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵי זֶה וַיִּקַּח אַבְרָם וְגוֹ׳ וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנָעַן, וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי ה׳ הוֹדִיעוֹ הַמָּקוֹם כִּי הוּא מוּבָן מֵעַצְמוֹ.
פסוק ו:וַיַּעֲבֹר אַבְרָם וְגוֹ׳. מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָיָה אַבְרָהָם עוֹבֵר בָּאָרֶץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאֵין אוֹמֵר אֵלָיו דָּבָר מִבְּנֵי הָאָרֶץ. וַהֲגַם שֶׁבַּעֲלֵי הָאָרֶץ שֶׁהֵם כְּנַעַן הָיוּ אָז בָּאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַר אַבְרָהָם שָׁמָּה, לֹא פָּצָה פִּיו וְצִפְצֵף.
פסוק ו:עוֹד יִרְמֹז כִּי אַבְרָהָם הָיָה עוֹבֵר וְלֹא הָיָה מַחְזִיק עַצְמוֹ בַּחֲשִׁיבוּת אֶלָּא עִבְרִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית י״ד:י״ג) ״אַבְרָם הָעִבְרִי״. וְטַעַם אָמְרוֹ וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״אַרְצָה כְּנַעַן״, כָּאן הוֹדִיעַ זְמַן שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַכְּנַעֲנִי, וּמַה שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״אַרְצָה כְּנַעַן״, אֵין רְאָיָה, כִּי קְרָאָהּ כֵן עַל שֵׁם הֶעָתִיד.
פסוק ו:אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז בְּשֵׁם כְּנַעַן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט) בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ וְגוֹ׳, ״אֶרֶץ כְּנַעַן״ – שֶׁרָמַז אֶל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ מֵאַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְשָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה, הָרְמוּזִים בְּחֶשְׁבּוֹן תֵּבַת כְּנַעַן. לָזֶה הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.
פסוק ו:עוֹד יִרְצֶה בְּהוֹדָעַת וְהַכְּנַעֲנִי לוֹמַר פֶּתַח הַזְּכִיָּה בָּאָרֶץ, כִּי הַכְּנַעֲנִי הָיָה אָז בָּאָרֶץ שֶׁהוּא עֶבֶד, דִּכְתִיב (בראשית ט:כה) ״עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו״, אֵין לוֹ קִנְיָן, וְכָל הַתּוֹפֵס בְּקִנְיָנָיו מִבְּנֵי שֵׁם אוֹ יֶפֶת יִזְכֶּה בָהֶם וּבְאַדְמָתָם. וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזִכָּה הַדָּבָר לְאַבְרָהָם. וְזוּלַת זֶה אִם לֹא הָיָה הַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ אֶלָּא מִבְּנֵי יֶפֶת, לֹא הָיָה מָקוֹם לְהוֹצִיאָם מִיָּדָם אַחַר שֶׁזָּכוּ בָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים פרשת קדושים) כִּי שֶׁל בְּנֵי שֵׁם הָיְתָה, וְאַבְרָהָם מִבְּנֵי שֵׁם זָכָה קוֹדֵם בָּהּ. וּלְדַרְכָּם הוֹדִיעַ ה׳ כִּי לֹא זָכָה לֶהֱיוֹתוֹ כְּנַעֲנִי, יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ.
פסוק ו:עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לוֹמַר ה׳ אֶל אַבְרָם ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״, וְעַד עַתָּה יוֹדֵעַ הָיִיתִי כִּי הָאָרֶץ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה וְאַבְרָהָם מִבְּנֵי בָנָיו הוּא, וְאֵין יָדוּעַ כִּי שֶׁל כְּנַעַן הָיְתָה אָז, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר מַה נוֹתֵן לוֹ ה׳ דָּבָר אֲשֶׁר שֶׁלּוֹ הוּא מֵאָז וּמִקֹּדֶם. וַהֲגַם שֶׁצִּיְּנָהּ מִקֹּדֶם לִכְנַעַן, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי שֶׁאֵין רְאָיָה מִזֶּה. אֲשֶׁר עַל כֵּן הוֹדִיעַ ה׳ וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ, וְלָזֶה הֻצְרַךְ ה׳ לְהַבְטִיחוֹ שֶׁיִּתְּנֶנָּה לְזַרְעוֹ.
פסוק ז:וַיֵּרָא ה׳ אֶל וְגוֹ׳ וַיִּבֶן שָׁם וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַפְלָגַת חִבַּת אַבְרָהָם בְּקוֹנוֹ, כִּי ה׳ נִגְלָה אֵלָיו וּבִשְּׂרוֹ בַּזֶּרַע וּבִנְתִינַת הָאָרֶץ, וְהוּא לֹא הֶחְשִׁיב בְּשׂוֹרַת שְׁתֵּי מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לִכְלוּם בְּעֵרֶךְ שִׂמְחָתוֹ בְּגִלּוּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ט״ז:י״א) ״שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לַה׳ הַנִּרְאֶה אֵלָיו, כָּאן פֵּרֵשׁ סִבַּת שִׂמְחָתוֹ אֲשֶׁר עָלֶיהָ בָּנָה מִזְבֵּחַ הוּא לְצַד הֵרָאוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלָיו, וְהָבֵן. וְזֶה אוֹת לְבָנָיו כַּמָּה מֵהֶם אֲשֶׁר הִרְחִיקוּ חֵשֶׁק הַזֶּרַע בְּעֵרֶךְ חֵשֶׁק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְצֵא וּלְמַד מִבֶּן עַזַּאי (יבמות ס״ג:) בְּטַעֲנָתוֹ ״וּמָה אֶעֱשֶׂה וְנַפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה״.
פסוק ח:וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וְגוֹ׳. לֹא זָכַר לְמִי הֶעְתִּיק. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ ״אָהֳלֹה״, וְהוּא חָסֵר. וְאוּלַי כִּי רָמַז שֶׁהֶעְתִּיק צוּר מִמָּקוֹם שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו שָׁם, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְרָכוֹת (ה:) בְּפָסוּק (איוב י״ח:ד׳) ״הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ״, כִּי בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם תְּפִלָּתוֹ גּוֹרֵם שֶׁיֶּעְתַּק צוּר שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמְּקוֹמוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁנִּרְאָה ה׳ אֵלָיו וּבָנָה לוֹ מִזְבֵּחַ שָׁם וּכְשֶׁיַּעֲבוֹר מִשָּׁם אַבְרָהָם יֶעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ, וְהוּא אַבְרָהָם הַמַּעְתִּיק.
פסוק ח:עוֹד יִרְצֶה שֶׁהֶעְתִּיק מִזְבֵּחַ שֶׁבָּנָה שָׁם, כְּשֶׁרָצָה לְהַטּוֹת אָהֳלֹה בְּמָקוֹם אַחֵר סָתַר הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבָּנָה וְחָזַר וּבְנָאוֹ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם אָהֳלֹה. וְלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כִּי סָמַךְ עַל הַזְכָּרָתוֹ בְּסָמוּךְ ״וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וְגוֹ׳ וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם״. גַּם הֶרְאָה בְּאֶצְבַּע בְּאָמְרוֹ ״מִשָּׁם״ שֶׁחוֹזֵר אֶל הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וְהָבֵן:
פסוק יא:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב וְגוֹ׳ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא בתרא טז.) לְהַגִּיד צְנִיעוּת שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם, וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן אָמַר לָהּ כֵּן אַבְרָהָם.
פסוק יא:אָכֵן לֶהֱיוֹת כִּי רָצָה לְצַוּוֹת עָלֶיהָ לוֹמַר ״אָחִי הוּא״, חָשׁ שֶׁתֹּאמַר שָׂרָה לָמָּה הִכְנִיסָהּ בְּגֶדֶר סַכָּנָה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים הִיא מִסְתַּכֶּנֶת אוֹ תִּמָּסֵר בְּעַל כָּרְחָהּ בְּיַד הַטְּמֵאִים עַל יְדֵי הֲרִיגַת הַבַּעַל אוֹ בִּרְצוֹנָהּ, וְלֹא הָיָה לוֹ לַהֲבִיאָהּ לְמָקוֹם כָּזֶה. וַהֲגַם שֶׁבְּטוּחִים הַצַּדִּיקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן כְּלָל זֶה בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס, וּמַה גַּם לְגַבֵּי בְּחִירַת הָאָדָם. וְצֵא וּלְמַד (קידושין לט:) מִשְּׁמוּאֵל שֶׁאָמַר (שמואל א ט״ז:ב׳) ״וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״. לָזֶה אָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא וְגוֹ׳, נָתַן הִתְנַצְּלוּת עַל הַדָּבָר כִּי עַתָּה נוֹדַע לוֹ וְלֹא מִקּוֹדֶם, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶׁיָּדַע עַתָּה לֹא הָיָה מְבִיאָהּ אֶל מִצְרַיִם וְהָיָה הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר. וְטַעַם נְתִינַת לֵב לָדַעַת לְצַד קִרְבָתוֹ לָבֹא לְמִצְרַיִם רָאָה פָּנִים כְּעוּרוֹת, אוֹ יָדַע בִּקְרִיבַת הָעִיר כִּי הַמֶּלֶךְ יִקַּח הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְנָתַן דַּעְתּוֹ וְהִכִּיר בָּהּ. וְאָמְרוֹ ״כִּי אִשָּׁה יְפַת״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״כִּי יְפַת מַרְאֶה אָתְּ״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אַחַת הִיא בָּעוֹלָם, אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה הִיא וְאֵין דּוֹמֶה לָהּ, וְהָבֵן:
פסוק יא:וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהָלַךְ עִמָּהּ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים אַחַר שֶׁיָּדַע כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה הִיא, כִּי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים לֹא הָיוּ כְּעוּרוֹת כָּל כָּךְ כְּמִצְרַיִם. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת עָלֶיהָ שֶׁתֹּאמַר הִיא, אֶלָּא הוּא אָמַר עָלֶיהָ ״אֲחוֹתִי הִיא״ (בראשית כ:ב), כִּי לֹא הָיָה בֵּית מֵיחוּשׁ כְּאַנְשֵׁי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ בְּתַכְלִית הַכִּעוּר וְהִיא בְּתַכְלִית הַיּוֹפִי:
פסוק יב:וְהָיָה כִּי יִרְאוּ וְגוֹ׳. הִקְדִּים לוֹמַר לָהּ טַעַם לְמָה שֶׁמְּצַוֶּה אוֹתָהּ בְּסָמוּךְ אִמְרִי נָא וְגוֹ׳, שֶׁתֹּאמַר מֵאָז וְתוֹדִיעַ מִבְּלִי שׁוֹאֲלָהּ דָּבָר, תִּשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁמִיעַ כִּי הִיא אֲחוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אִמְרִי נָא, פֵּרוּשׁ: עַתָּה, מִבְּלִי שׁוֹאֵל. וּלְצַד שֶׁתֹּאמַר לָמָּה נִצְטָרֵךְ לְהוֹדִיעַ דָּבָר מִבְּלִי שׁוֹאֵל, לָזֶה אָמַר כִּי זוּלַת זֶה לֹא תִהְיֶה שְׁאֵלָה, וּכְשֶׁיִּרְאוּ אוֹתָם יֵדְעוּ מִן הַסְּתָם כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה כִּי יִרְאוּ וְגוֹ׳, לֹא יִשְׁאֲלוּ דָּבָר כִּי מֵעַצְמָן יֹאמְרוּ וַדַּאי אִשְׁתּוֹ זוֹ, וּלְצַד אָמְרָם כֵּן בְּדַעְתָּם יַהַרְגוּ אַבְרָהָם, לָזֶה הִקְדִּים הוּא לְהוֹצִיא קוֹל אַחְוָה לְכָל מַכִּיר וְרוֹאֶה אוֹתָם.
פסוק יג:לְמַעַן יִיטַב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: טַעַם שֶׁאֲנִי מְצַוֵּךְ לוֹמַר אֲחוֹתִי, וְלֹא אֲנִי מוֹסִיף לְהַרְחִיק יוֹתֵר שֶׁתֹּאמַר עָלָיו אִישׁ נָכְרִי הוּא אֶצְלָהּ, לְמַעַן יִיטַב וְגוֹ׳, וְאִם יִהְיֶה נָכְרִי אֵין לוֹ עִנְיָן שֶׁיֵּטִיבוּהוּ בִּשְׁבִילָהּ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה הִקְפִּיד שֶׁתֹּאמַר הִיא וְלֹא הִסְפִּיק שֶׁיֹּאמַר הוּא כִּי לֹא יַצְדִּיקוּ דְּבָרָיו לְהֵטִיבוֹ. וּלְפִי הַפְּשָׁט לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר הוּא כִּי חָשַׁשׁ שֶׁתֹּאמַר דָּבָר שֶׁיֻּכַּר מִמֶּנּוּ כִּי אִשְׁתּוֹ הִיא. וְאָמְרוֹ וְחָיְתָה הִיא תַּכְלִית הַטּוֹבָה, שֶׁמְּקַוֶּה לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ בָּרָעָב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְחָיְתָה נַפְשִׁי וְלֹא אָמַר וְאֶחְיֶה וְכוּ׳ לִרְמֹז אָמְרוֹ (משלי י״ג:כ״ה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ״.
פסוק יג:עוֹד יִרְצֶה בְּדִקְדּוּק עוֹד אָמְרוֹ כֶּפֶל עִנְיָן ״בַּעֲבוּרֵךְ״ וּ״בִגְלָלֵךְ״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״יִיטַב לִי וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ״ אוֹ ״בַּעֲבוּרֵךְ״. אָכֵן נִתְכַּוֵּן לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד לְמַעַן יֵיטִיבוּ לוֹ בַּעֲבוּר אֲחוֹתוֹ טוֹבָה גַשְׁמִיִּית, וְעוֹד וְחָיְתָה נַפְשִׁי וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לא:) בְּפָסוּק (שמואל א א:יא) ״אִם רָאֹה תִרְאֶה״ שֶׁאִם לֹא יִפְקְדֶהָ תַּעֲשֶׂה שֶׁעַל כָּרְחֲךָ יִרְאֶה לָתֵת לָהּ זֶרַע עַל יְדֵי שֶׁתֵּלֵךְ וְתִסָּתֵר וְכוּ׳ וְתִבָּדֵק כְּסוֹטָה וְנִזְרְעָה זָרַע. כְּמוֹ כֵן חָשַׁב אַבְרָהָם כִּי עַל יְדֵי סְתִירַת הָאִשָּׁה עִם הָאִישׁ וְהִיא נְקִיָּה ה׳ יִפְקְדֶנָּה בְּבָנִים בְּדוֹמִין לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּפְקוּדַת הַזֶּרַע בִּגְלָלֵךְ, פֵּרוּשׁ בַּדְּבָרִים הַמִּתְגַּלְגְּלִים מִמֵּךְ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:) בְּפָסוּק ״בִּגְלַל הַדָּבָר״ וְגוֹ׳. וְלָזֶה הִפְסִיק בְּתֵבַת ״בַּעֲבוּרֵךְ״ לוֹמַר כִּי הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים. גַּם אָמְרוֹ וְחָיְתָה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לוֹמַר שֶׁהוּא פְּרָט חָדָשׁ וְאֵינוֹ עָנָף ״יִיטַב לִי״, כִּי הֵם שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַהֲטָבָה: אֶחָד לַגּוּף וְאֶחָד לַנֶּפֶשׁ. וְדָבָר זֶה הוּשַׂג אֶצְלוֹ בַּסְּתִירָה שֶׁנִּסְתְּרָה עִם אֲבִימֶלֶךְ וְלֹא בַּפַּעַם הַזֹּאת עִם פַּרְעֹה, לְטַעַם כִּי שָׁם לֹא הָיָה חֲשָׁד כִּי גֵּרְשׁוֹ מֵאַרְצוֹ, גִּלָּה כִּי לֹא עָשָׂה דָּבָר. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי פְּעָמִים נִתְפַּרְסֵם הַקּוֹל עַל שָׂרָה כִּי נִסְתְּרָה וְעַל יְדֵי זֶה נִפְקְדָה. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פנ״ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתִיב (במדבר ה:כח) ״וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִיא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״, וְזוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לְבֵית פַּרְעֹה וּלְבֵית אֲבִימֶלֶךְ וְיָצְתָה טְהוֹרָה, אֵין דִּין שֶׁתִּפָּקֵד, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם וְהָבֵן. הֲרֵי שֶׁחָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בְּבָנִים בִּגְלַל שָׂרָה.
פסוק יז:וַיְנַגַּע ה׳ וְגוֹ׳ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ, כִּי בִּשְׁעַת הַנֶּגַע הוֹדִיעַ כִּי שָׂרַי הִיא אֵשֶׁת אַבְרָם:
פסוק יח:(יח-יט) וַיִּקְרָא פַרְעֹה וְגוֹ׳ לָמָּה וְגוֹ׳, לָמָה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה כָּפַל הַקֻּשְׁיָא שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּאוֹפֶן מְשֻׁנֶּה? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בִּתְמִיהָתוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הָאַחַת, מִן הָרָאוּי הָיָה לְךָ לָחוּשׁ לִי שֶׁמָּא לֹא נֵדַע כִּי הִיא אִשְׁתְּךָ וְאֶקָּחֶנָּה, וְעוֹד שֶׁהוֹסַפְתָּ לַעֲשׂוֹת בְּמַה שֶׁאָמַרְתָּ בְּפֵרוּשׁ ״אֲחוֹתִי הִיא״.
פסוק יח:עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) כִּי טַעַם פַּרְעֹה שֶׁאָמַר לוֹ ״הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ״, וַאֲבִימֶלֶךְ אָמַר אֵלָיו ״הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ״ וְגוֹ׳, כִּי פַּרְעֹה לֶהֱיוֹת אֲנָשָׁיו כְּעוּרִים וּשְׁטוּפֵי זִמָּה חָשׁ עַל הַדָּבָר שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בּוֹ וְיֵעָנְשׁוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֲבִימֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיוּ כְּעוּרִים וְכוּ׳. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאֲבִימֶלֶךְ אָמַר אֵלָיו ״מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ״ וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן פַּרְעֹה כִּי יוֹדֵעַ טַעְמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם כִּי יָרֵא פֶּן יָמוּת עָלֶיהָ. וּמֵעַתָּה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, לֶהֱיוֹת שֶׁיָּדַע פַּרְעֹה הַטַּעַם לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר לוֹ ״לָמָה אָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא״, כִּי אִם שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה ״לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִי״ בְּיִחוּד כִּי הִיא אִשְׁתְּךָ. וּבָזֶה, הֲגַם שֶׁתֹּאמַר ״אֲחוֹתִי הִיא״ תִּהְיֶה לְךָ שְׁמִירָה מֵהָעָם וְלֹא הָיִיתָ גּוֹרֵם לִי רָעָה לְהִכָּשֵׁל בָּהּ, כִּי פַּרְעֹה הָיָה מַחְזִיק עַצְמוֹ וַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דָּבָר מְגֻנֶּה בְּיָדְעוֹ כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ וְלֹא יַחְשְׁדֶנּוּ אַבְרָהָם. וְהַהַגָּדָה הָיְתָה מוֹעֶלֶת לְאַבְרָהָם לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְרָכִים: אוֹ יְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים לְשָׁמְרוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחַר כָּךְ בִּזְמַן מוּעָט, אוֹ הָיָה מְמַהֵר לְשַׁלְּחוֹ. וְהוֹסִיף לוֹמַר לָמָה אָמַרְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: וְאִם תֹּאמַר וְכִי חוֹבַת גַּבְרָא הוּא שֶׁכָּל אִישׁ אֲשֶׁר יָבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ יֵלֵךְ וְיַגִּיד לְפַרְעֹה כִּי אִשְׁתּוֹ זֹאת? לָזֶה אָמַר ״לָמָה אָמַרְתָּ״ וְגוֹ׳, וּמֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ ״אֲחוֹתִי הִיא״ לְצַד מַעֲלַת יָפְיָהּ, לָזֶה עָלֶיךָ בִּפְרָט מֻטָּל לְהוֹדִיעַ.
פסוק יח:אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה אָמַרְתָּ וְגוֹ׳, וְכֵיוָן שֶׁאָמַרְתָּ הָיָה לְךָ לָחוּשׁ לִי לְקַחְתָּהּ לְאִשָּׁה. הֵן אֱמֶת אִם לֹא הָיִיתָ אוֹמֵר, אֲנִי הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לָהּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָמַרְתָּ ״אֲחוֹתִי״ הָיָה לְךָ לָחוּשׁ לִי שֶׁאֶקָּחֶנָּה לְאִשָּׁה וְתַגִּיד לִי בְּסוֹד. וְלֹא הֵשִׁיב אַבְרָהָם דָּבָר כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיב לַאֲבִימֶלֶךְ, כִּי אַבְרָהָם טַעְמוֹ הָיָה שֶׁהָיָה חוֹשֵׁד לְפַרְעֹה עַצְמוֹ וְאֵין רָאוּי לְהָשִׁיב עַל זֶה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה חָשׁ פַּרְעֹה וּמִהֵר לְשַׁלְּחוֹ מֵאַרְצוֹ, וְזוּלַת זֶה יְצַו עָלָיו בִּתְמִידוּת אֲנָשִׁים.
