א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד׃ ב כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב ׀ עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל־הַזָּקָ֥ן זְקַֽן־אַהֲרֹ֑ן שֶׁ֝יֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו׃ ג כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֤י שָׁ֨ם ׀ צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
שיר המעלות - הנה הזכיר בשיר העליון אצמיח קרן לדוד והטעם בית דוד הזכיר כי יהיו לאגודה אחת בימי שלמה עם אחיו ותחסר מלת דבר, וכן הוא: הנה מה דבר טוב ומה דבר נעים, כי טוב ונעים תואר והמתואר חסר וטעם גם רמז לכהנים, או הנכון להיות אחים על חברת הכהנים. וטעם גם על הכהן הגדול.
פסוק ב:
כשמן - הוא שמן המשחה על כן הודיעו פירוש, על כן הוא נפתח כי הוא שמן הידוע, כי הוא קודש והנמשח בו קדוש.
פסוק ב:
והזכיר אהרן – כי הוא היה ראש המשוחים.
פסוק ג:
כטל - אמר רבי משה: מה טעם הר חרמון להר ציון?! ופירש בו: כטל חרמון שראוי להיותו יורד על הררי ציון. והנכון בעיני: כי כטל ישרת אחר וכן הוא כטל חרמון - כטל שיורד והנה הזכיר שני דברים, על דרך: יכפה אף ורבים כמוהו, כי הברכה בטל אז תרבה התבואה שחיי האדם תלויין בה.