פסוק א:שִׁיר וְגוֹ׳ הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד. כְּשֶׁיֵּשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית הַבְּחִירָה עִם יִשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִין אַחִים וְרֵעִים (שיר השירים ה:א), וְיִהְיֶה גַּם הוּא יַחַד עִמָּהֶם:
פסוק ב:כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב. שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
פסוק ב:שֶׁיּוֹרֵד. מֵרֹאשׁוֹ אֶל זְקָנוֹ אֶל פִּי רֹאשׁ הַכֻּתֹּנֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהַזָּקָן שׁוֹכֵב עַל פִּי הַכֻּתֹּנֶת. כֵּן נָעִים טַל חֶרְמוֹן שֶׁגָּבוֹהַּ עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, וְהַטַּל יוֹרֵד מֵחֶרְמוֹן לְהַרְרֵי צִיּוֹן. כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִגְדֻלָּה, כָּךְ הַר צִיּוֹן לְתִפְאֶרֶת וּלְכָבוֹד לְיִשְׂרָאֵל. כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב כֵּן טַל חֶרְמוֹן. כָּזֶה כֵּן זֶה, כְּמוֹ ״וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן״ (הושע ד:ט). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ שֶׁבֶת אַחִים, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְעִנְיַן מְעִילָה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת (הוריות יב.) כָּל הַמִּזְמוֹר. אֲבָל יֵשׁ בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְקַבָּלָה מָשָׁל וּמְלִיצָה וְדִבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם, וְעִקַּר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶאֱמַר: