והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו

בקהילות רבות נוהגים לומר את הפרק שלנו במשך עשרת ימי תשובה.

תוכן הפרק הוא על בקשת הסליחה, והוא גם תוכנו של יום הכיפורים, כמובא במדרש: "כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא' – בשביל ליתן אימתך על בריותיך ביום הכיפורים"(מדרש תהילים קל).

לכשנתבונן, הרי אין בכל תכנו של הפרק שום בקשת רחמים להיטיב עמנו ולהושיענו. כל הפרק הוא בקשת סליחה ומחילה, מבקשים מִמַּעֲמַקִּ֖ים כי ה' ישמע קולנו ואזנו תהי קשובה לְ֝ק֗וֹל תחנונינו לסלוח לנו. כי היהודי אינו יכול לסבול את משא העוונות עליו, והוא מייחל לסליחה, "אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑-הּ אֲ֝-דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה... קִוִּ֣יתִי יְ֭-הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃"(תהילים קל ג-ה); וכן בסיום הפרק, "יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְ-ה֫וָה כִּֽי־עִם־יְ-הוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃"(תהילים קל ו), הרי אין הפדות כאן שיפדה ויושיענו מצרותינו, אלא כמו שמסיים, "וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃".