ביאור שטיינזלץ על תהילים קל

עדין שטיינזלץ

🔗 שתף
פסוק א:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. מִמַּעֲמַקִּים, ממצוקה ומשפל המדרגה, או: מפנימיות הלב קְרָאתִיךָ, ה':
פסוק ב:
אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי.
פסוק ג:
אִם את העֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר, יָהּ – אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד בכך?! לא נוכל לעמוד במשא עוונותינו המצטברים.
פסוק ד:
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא, כדי שייראו ממך וייזהרו שלא לקלקל את המעשים הלאה. לולא הייתה סליחה, היה אדם מניח שאין לו תקנה, ולאחר שנכשל היה מידרדר עוד ועוד.
פסוק ה:
קִוִּיתִי אל ה', קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי, אני מייחל ומשתוקק.
פסוק ו:
נַפְשִׁי מצפה ומייחלת לַאדֹנָי יותר מִציפייתם של שֹּׁמְרִים בלילה לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. הבוקר מגלם בעבורם את קץ שמירתם וכן את הישועה והעזרה שלהן הם מייחלים.
פסוק ז:
יַחֵל, קווה, צַפה, יִשְׂרָאֵל, אֶל ה', כִּי עִם ה' הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, ישועה. בידו הכוח לפדות ולהציל ככל שירצה,
פסוק ח:
ולכן הוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו.

תהילים קל

א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ ה'׃ ב אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃ ג אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ ד כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃ ה קִוִּ֣יתִי ה' קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ ו נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃ ז יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־ה' כִּֽי־עִם־ה' הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃ ח וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק