פסוק א:שיר המעלות ממעמקים - טעם ממעמקים - בעבור היות ישראל בגלות ודלות וקלות ושפלות.
פסוק ב:אדני - בעבור היותו במעמקים, צועק שמעה בקולי.
פסוק ג:אם - הטעם: הושיעני מהרה ואל תזכור לי עונות שעברו כי לא אוכל לענות ולהשיב.
פסוק ד:כי - הטעם כאשר תסלח לעוני - ישמעו חטאים וישובו גם הם ויניחו חטאם, ואם לא תסלח - לא ייראוך ויעשו חפצם ככל אות נפשם.
פסוק ה:קויתי - לשמוע בקולו.
פסוק ה:ולדברו - לגזירותיו.
פסוק ו:נפשי - קותה לה' יותר משומרים החומות לבקר, וטעם להזכירו פעמים, כי הם מחזיקים נפשם ומנחמים לבם כי ישנו לבקר.
פסוק ז:יחל - לשון הציווי מהבנין הכבד וזה דברי המשורר יוכיח ישראל וכמה בני אדם פדה.
פסוק ח:והוא יפדה - אותך מכל עונותיו, כנגד אם עונות תשמר יה.