פסוק א:שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה. שִׁיר זֶה אָמַר דָּוִד עַל שְׁלֹמֹה בְּנוֹ שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָתִיד לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבוֹ בַיּוֹם יִשָּׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ירמיהו לב:לא) ״כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ״. לְכָךְ אָמַר הַמִּזְמוֹר הַזֶּה: לָמָּה לְךָ בְּנִי לִבְנוֹת בַּיִת וְלָסוּר מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּהּ, לַשָּׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ:
פסוק א:שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. עַל חִנָּם צוֹפֶה בָּהּ הַשּׁוֹמֵר:
פסוק ב:שָׁוְא לָכֶם. בַּעֲלֵי הָאוּמָּנִיּוֹת הַמַּשְׁכִּימִים וּמְאַחֲרִים לִמְלַאכְתָּם וּמִתְפַּרְנְסִים בְּעִצָּבוֹן וּבִיגִיעָה בְּלֶחֶם הָעֲצָבִים שֶׁל טֹרַח:
פסוק ב:כֵּן יִתֵּן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּרְנָסָה לְמִי שֶׁמְּנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו בִּשְׁבִיל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה:
פסוק ב:לִידִידוֹ שֵׁנָא. לִמְנַדֵּד מֵעֵינָיו שֵׁינָה (כתובות סב.):
פסוק ג:הִנֵּה נַחֲלַת ה׳. לְאוֹתוֹ הָאִישׁ:
פסוק ג:בָּנִים. אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁהוּא מַעֲמִיד, שֶׁהֵם לוֹ כְּבָנִים (ספרי דברים לד):
פסוק ג:שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן. שְׂכַר פְּרִי הַתּוֹרָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ״ (משלי כב:יח):
פסוק ד:כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר. לְהִלָּחֵם בָּם אֶת אוֹיְבָיו:
פסוק ד:כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. הַתַּלְמִידִים שֶׁאָדָם מַעֲמִיד מִנְּעוּרָיו:
פסוק ה:אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ. מֵאוֹתָם חִצִּים, אַשְׁפָּה תִּיק הַחִצִּים שֶׁקּוֹרִין קויכרי״ן בְּלַעַ״ז:
פסוק ה:לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמְּנַצְּחִין זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה וְנִרְאִים כְּאוֹיְבִים זֶה לָזֶה (קדושין ל.) (תוספות):
