א שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהוָ֤ה ׀ לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא ׀ עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהוָ֥ה לֹֽא־יִשְׁמָר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא ׀ שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃ ב שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם ׀ מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃ ג הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃ ד כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃ ה אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃

📖

פרשנים על הפרק

תרגוםרבותינו זכרונם לברכה5 פסוקים

רש"ירש״י12 פסוקים

אבן עזראאבן עזרא15 פסוקים

מאיריהמאירי5 פסוקים

מנחת שיידידיה שלמה רפאל נורצי2 פסוקים

רוממות אלאלשיך5 פסוקים

מצודת דודרבי דוד אלטשולר11 פסוקים

מצודת ציוןרבי דוד אלטשולר7 פסוקים

חומת אנךר' חיים יוסף דוד אזולאי1 פסוקים

מלבי"ם באור המילותמלבי"ם6 פסוקים

מלבי"םמלבי"ם6 פסוקים

ביאור שטיינזלץעדין שטיינזלץ5 פסוקים

תורה תמימה (נבון)שמואל נבון5 פסוקים

📚

מאמרים על הפרק

הרב לייב מינצברג ז"ל

שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ

הרב לייב מינצברג ז"ל

תפקיד הבנים בפרקנו, ובמקומות אחרים בתהילים

מאירי

המאירי

פסוק א:

שיר המעלות לשלמה. נאמרה זאת המעלה בענין שלמה ולמ״ד לשלמה כמו בעבור. כשראה דוד השתדלותו בבנין הבית ולא עלה בידו והגיעהו מאמר נתן שלא יבנהו הוא אלא בנו אמ׳ דרך עצה ומוסר לבני אדם שבעת השתדלותם בקנינם אע״פ שההשתדלות טוב מ״מ לא ישים בטחונו בהשתדלותו ולא יחשוב בהשיגו חפצו כי יד השתדלותו עמדה לו אבל הכל מאת האל ית׳ והוא העירו בהשתדלות והוא הביאו להשיג חפצו וכבר הזהיר זה בתורה באמרו ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וידעת כי ה׳ אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל (דברים ח יז ויח) ואמ׳ על זה דרך כלל אם ה׳ לא יבנה בית ר״ל אם לא יהא ההשתדלות מצדו ומהשגחתו שוא עמלו בוניו בו ואם ה׳ לא ישמור עיר בעת המלחמה שוא התמיד הצופה להביט הנה והנה אם יבואו בה האויבים כי אין אזהרתו עושה כלום אם מאתו ית׳ לא תבא השמירה ושקד הוא מלשון התמדה או לשון מהירות כלומ׳ בחנם מהר לעלות במקום המצפה.

פסוק ב:

וכן שוא לכם משכימי קום למלאכה ומאחרי שבת ר״ל שעוסקים במלאכתם בהשכמה ומאחרים בהתעסקות בה עד גבול מן הלילה עד שתאכלו לחמכם בעצבון ובעמל כי כן יתן כלומ׳ כל מה שתרויחו עם ההשתדלות והעמל יתן לידידו שינה ר״ל לאשר חפץ בו בשינה ר״ל במנוחה ובלא עמל. והאל״ף במלת שנא במקום ה״א, וכל זה לא למנוע ההשתדלות כי לא תמצא חכם שיגנה ההשתדלות וישבח העצלה רק שלא לשים כל בטחונו בו ושלא יחשוב בהשיגו כי בהשתדלות לבדו השיג מה שהשיג אבל שהאל הוא חננו בכך.

פסוק ג:

ואמ׳ אח״כ הנה נחלת ה׳ בנים ופי׳ מאחר שנבנה יסוד דבריו על שלא יכול הוא לבנות את הבית והיה דואג על זה קבל תנחומין בהתנבאו שבנו היוצא מחלציו יבנה את הבית ואמ׳ כי אחר שזרעו זוכה בכך דיו כי נחלת ה׳ ר״ל הנחלה היותר מעולה והיותר משובחת היא הבנים כי כל דבר מופלג ייוחס לאל כמו ארזי אל (תה׳ פ יא) הררי אל (שם לו ז) ודומיהם. ושכר ר״ל סוף גמול האדם והצלחת העולם בזה הוא פרי הבטן

פסוק ד:

והמשיך דבריו לענין זה ואמ׳ שבני הנעורים לאב כחצים ביד גבור שעל ידם אימתו מוטלת ואע״פ ששלמה לא היה לו בימי הנעורים מ״מ הוא הזכיר תנחומיו בשעה שבנו אחריו יזכה למה שהיה הוא מיחל לו ואחר שהתחיל בשבח נחלת בנים הזכיר היותר שלימה שבהם

פסוק ה:

ואחר שהמשילם לחצים המשיל הבית המלאה מהם לאשפה שהוא מקום גניזת החצים. אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם ר״ל ביתו כי אז לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער והוא מקום קבוץ העם כי לא יוכל אחד להכלימם ולביישם. ולי נראה לפרש הנה נחלת ה׳ בנים על השתדלות החכמה כלומ׳ אחר שהשתדלות לבדו הבל עד שיצטרף בו עזר אלהי העיקר באדם החשוב לשים כל השתדלותו בחכמה כי היא ההצלחה האמיתית ואחר העזר האלהי לא ימוש ממנה, וקרא הנה בנים המחשבות בתורה ובחכמה כמו שאז״ל ר׳ פלוני כד הוו אמרין חברייא מילתא דלא סבירא ליה הוה אמ׳ להו לא ירד בני כלומ׳ לא הסכים רעיוני בכך, כי המחשבה תכונה בשם הריון והמעשה היוצא ממנה יקרא לידה ואמ׳ הרה עמל וילד און (מזמו׳ ז טו) ושכר פרי הבטן ר״ל סוף ההצלחות ועליהם אמ׳ כחצים ביד גבור כי לימוד החכמה בימי הנעורים כפתוח באבן ואשפתו משל על בטנו ובשער הוא מקום ישיבת החכמים ואמ׳ שבהיותו עמהם לא יבושו רעיוניו צהם אבל ינצח הכל וקרא החולקים אויבים כי כל מחלוקת תקרא איבה כי גדר האהבה שווי הרצון, והוא שדרשו בו אפי׳ האב ובנו רב ותלמידו שנושאים ונותנים זה עם זה בהלכה נעשו אויבים זה לזה ולא זזו משם עד שנעשו אוהבים כמו שביארנוה במקומו במס׳ קידושי׳ (דף ל): ובילדותנו בחבור התשובה וזהו ענין הוכח לחכם ויאהבך (משלי ט ח) כלומ׳ שישוב דעתו ויסכימהו עמך. ואיפשר ג״כ לשיטה זו לפרש בנים תלמידים כמו בני הנביאים, וידוע שתכלית מעלות החכמה היא השפעתו לזולתו וכשבא להזכיר שבחי החכמה אמ׳ דרך קיצור האחרונה שבמדריגות הנה נחלת ה׳ בנים. וכן איפשר לפרש לפי שיטה זו שהוא המעיט וחסר מעלת ההשתדלות והודיע כי לפעמים יד העונש תהיה בו לכל יועיל לו השתדלותו כמו שאירע שהודיעהו בסבת מניעת הבנין ממנו כי דמים רבים שפכת (דה״א כד ח) ואחר שהכל מצד העונש והגמול כן יתן לידידו בלא עמל מדרך הגמול וא״כ טוב להשתדל במה שימנעהו מן העבירות והוא התעסק בדברי תורה והם יהיו לו כחצים ביד גבור למנוע כל הקם עליו מנגוע בו כ״ש כשזכה בו בזמן הבחרות שהוא זמן רתיחת היצר וצריך שמירה מעולה ועם כל זה הזהירו שלא יניח יצרו לעשות חפצו כלל כי אם יתחיל בכך אולי יפותה וימשך אחריו וזהו לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער ואויבים רוצה בו כחות היצר המחטיאות בשער ר״ל לא יבושו כשידברו עמו בשער ר״ל קודם שיכנס לבית כי אולי אם יניחהו ליכנס לא יוכל להוציאו על נקל. וי״מ המזמור על ענין הגלות ואין הדברים מתישבים בפשוטי המקראות.

חזרה לפרק →