א שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהוָ֤ה ׀ לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֤וְא ׀ עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהוָ֥ה לֹֽא־יִשְׁמָר־עִ֝֗יר שָׁ֤וְא ׀ שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃ ב שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם ׀ מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃ ג הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃ ד כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃ ה אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה. אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִתשָׁוְא, לחינם עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, כי הבית יתמוטט. אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִירשָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר, שכן ההגנה על אותה עיר לא תועיל, והעיר תיפרץ.
פסוק ב:
כך הוא גם בחיים הכלכליים: שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, המשתדלים להתחיל בעבודתם מוקדם, וגם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, הממשיכים לעבוד עוד ועוד, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, האוכלים את לחמם בעצב, בטרדות ובתכניות למען העתיד. המאמצים המתמידים להצליח ולשגשג עלולים שלא לשאת פֵּרות. לעומת זאת, כֵּן יִתֵּן ה' לִידִידוֹ, לאוהבו שֵׁנָא, שינה. ה' מאפשר לאדם הבוטח בו שחייו יעלו יפה והוא יישן במנוחה.
פסוק ג:
הדבר נכון גם ביחס לשאר מתנות ה': הִנֵּה נַחֲלַת ה', מה שה' מנחיל לבני האדם הם בָּנִים, השָׂכָר שהם מקבלים ממנו הוא פְּרִי הַבָּטֶן, הילדים.
פסוק ד:
כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן גם בְּנֵי הַנְּעוּרִים, היוצרים את העתיד. והוא ממשיך בדימוי החצים:
פסוק ה:
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ, הכלי שבו מונחים החצים, מֵהֶם. מאושר מי שהתברך בילדים רבים. מי שזכו לזרע רב לֹא יֵבֹשׁוּ, יתביישו כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר, הן במלחמה ממשית הן בדיונים פנימיים בשער העיר הם ירגישו חזקים יותר.