תפקיד הבנים בפרקנו, ובמקומות אחרים בתהילים
בפרקנו כתוב:
הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְ-הוָ֣ה בָּנִ֑ים שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃ כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֝֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃
(תהילים קכז ג-ד)
זו אינה הפעם היחידה בתהילים בה נזכרים הבנים. ראינו בסוף פרק מ"ה:
תַּ֣חַת אֲ֭בֹתֶיךָ יִהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ תְּשִׁיתֵ֥מוֹ לְ֝שָׂרִ֗ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
(תהילים מה יז)
ונראה גם בפרק הבא:
אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ׃
(תהילים קכח ג)
מכל אחד מהמקורות משתמע ייעוד מיוחד של הבנים מאת אביהם.
בפרקנו מבוטאת מעלת הבנים ופרי הבטן בהיותם לעזר וסיוע עבור האב, בבחינת חִצִּ֥ים הנמצאים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר. כך האב שמח עם בניו כיון שישתמש בהם ויסתייע על ידם לנצח את אויביו.
ובפרק מ"ה, שם נאמר "תַּ֣חַת אֲ֭בֹתֶיךָ יִהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ" – כלומר הבנים ממשיכים את האב, וכמו שהתאונן אברהם אבינו עליו השלום, "ה' א-להים מה תיתן לי, ואנכי הולך ערירי... והנה בן ביתי יורש אותי". זאת אומרת, האב רוצה שנחלתו תהיה אצל בניו.
ובפרק הבא, בו נאמר "בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ", מתבטאת מעלת החביבות והאחווה שיש לאדם עם בניו שהוא משתעשע בהם ובחכמתם.