א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃ ב עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ ג יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃ ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃ ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃ ו שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃ ז יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ ח לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃ ט לְ֭מַעַן בֵּית־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
שיר. אפשר כי שאר המעלות שלא נזכר בהם לדוד חברום המשוררים האחרים ולא נזכרו שמות המחברים, ואשר נאמר בהם לדוד חברם דוד, והמזמור הזה מאמר בני הגלות ומרוב תאותם לבנין בית המקדש יזכרו עלות ישראל לרגלים וידברו על לשון האבות שהיו בזמן הבית, ואמר כל אחד אומר שמחתי:
פסוק ב:
עומדות. העולם הראשונים היו עומדים בשערים ומצפים הבאים אחריהם:
פסוק ב:
ירושלים. אומרים בני הגלות כשהיתה בנויה ירושלים והיה השכינה בתוכה כמה היית מהוללה ואנה תמצא עיר כמוה שחברה לה עדת ישראל יחדיו שלש פעמים בשנה מי ראה עיר כמוה:
פסוק ד:
ששם. כי שם היו עולים שנים עשר שבטים שהיו שבטי יה שומרי מצותיו, וכולם היתה ירושלים מכילה היתה עדות לישראל שהאל יתברך בחר בם להודות לשם ה' על הניסים שהיה מראה להם, וזה אחד מהם, ועוד נס גדול מזה שהיו נקבצים כולם בעזרה עומדים צפופים ומשתחווים רווחים: או פי' עדות לישראל. זה שהיו עולים שם השבטים עדות ומצוה היתה להם לישראל שיעלו להודות לשם ה':
פסוק ה:
כסאות. לשון רבים חד לשכינה וחד למלכות בית דוד:
פסוק ה:
כסאות לבית דוד. היו שם ויהיו שם עוד:
פסוק ו:
שאלו. אומרים בני הגלות שאלו מהאל יתברך שלום ירושלים ושלומה הוא קיבוץ הגליות כי עד אותו העת לא יהיה לה שלום כי נלחמים עליהם הרבה אומות, ואמר אחר כן כנגד ירושלים ישליו אוהביך והם ישראל בגלות שהם מתאבלים על חרבנה:
פסוק ז:
בחילך. החפירה שהיא סביב החומה יקרא חיל: אמר יהי שלום. שישובו ישראל אליך ושוב לא תהיה מלחמה בחילך:
פסוק ז:
וארמנותיך. הם בתי המשגב בוך העיר:
פסוק ח:
למען. אמר כל אחד מבני הגלות למען אחי ישראל שגלו ממך למענם אדברה נא שלום בך שישובו להיות שכנים בך:
פסוק ט:
ועוד למען בית אלהינו. החרב אבקשה מה' יתברך טוב בעבורך.