פסוק א:שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד,
פסוק ב:נָכוֹן, מוכן לִבִּי לשירה זו, אֱלֹהִים. אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לך, ואַף כְּבוֹדִי, נשמתי, יצטרף לשירה זו.
פסוק ג:כאן פונה המשורר לכלי הנגינה שלו ומבקש: עוּרָה, הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, בנגינתכם בראשית הבוקר אָעִירָה שָּׁחַר.
פסוק ד:והוא חוזר ופונה לה': אוֹדְךָ באוזני העַמִּים, ה', וַאֲזַמֶּרְךָ, אשיר לך בּאוזני הלְאֻמִּים,
פסוק ה:כִּי גָדוֹל ומתנשא מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, חסדך מקיף הכול וגדול מן הכול, וְעַד שְׁחָקִים, מרומים מגיעה אֲמִתֶּךָ, שאתה שומר את בריתך אתנו.
פסוק ו:בקשה: רוּמָה, התרומם והתגלה עַל שָׁמַיִם, אֱלֹהִים, וְיתגלה עַל כָּל הָאָרֶץ, העולם כְּבוֹדֶךָ.
פסוק ז:לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, שאני אחד מהם, מכל רע, הוֹשִׁיעָה אותי ביד יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.
פסוק ח:תהילה על הניצחון: כאשר אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ והבטיח ניצחון, אֶעֱלֹזָה, שמחתי. אֲחַלְּקָה את שְׁכֶם, וְאת עֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, אמדוד כדי לחלקו לנחלות. שבטי ישראל באו לסייע בידי:
פסוק ט:לִי, לעזרתי באו בני גִלְעָד, לִי – בני מְנַשֶּׁה, ומבני אֶפְרַיִם – מָעוֹז רֹאשִׁי, שומרי הראש שלי, מבני יְהוּדָה – מְחֹקְקִי, שרַי. לאויבי אבוז:
פסוק י:מוֹאָב, שאותה אני כובש, דומה לסִיר רַחְצִי. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, בבוז. עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָﬠ, אריע תרועות ניצחון, או: אשבר אותה.
פסוק יא:מִי יֹבִלֵנִי לעִיר מִבְצָר, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם לכבוש אותה?! והתשובה –
פסוק יב:הֲלֹא אֱלֹהִים שבעבר זְנַחְתָּנוּ, וְעל כן לֹא תֵצֵא, יצאת, אֱלֹהִים, בְּצִבְאֹתֵינוּ, ולפיכך נכשלנו. אולם כעת, כאשר חסד ה' אתנו, תשרה ברכה במאמצינו.
פסוק יג:הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת, עזרה להינצל מִצָּר, אויב, והרי שָׁוְא תְּשׁוּעַת, עזרתם של בני אָדָם.
פסוק יד:בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל, וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.