א יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃ ב נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה׃ ג נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת ׀ יְֽהוָ֗ה נָשְׂא֣וּ נְהָר֣וֹת קוֹלָ֑ם יִשְׂא֖וּ נְהָר֣וֹת דָּכְיָֽם׃ ד מִקֹּל֨וֹת ׀ מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהוָֽה׃ ה עֵֽדֹתֶ֨יךָ ׀ נֶאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵיתְךָ֥ נַאֲוָה־קֹ֑דֶשׁ יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
ה׳‎ מלך. בימי המשיח יאמר הנה ה׳‎ מלך ולבש גאות להתגאה על הכל:
פסוק א:
לבש ה׳‎ עוז. לבש כח והתאזר בו ר״‎ל עתה הראה כוחו:
פסוק א:
אף תכון. אז יכירו הכל כי אף העולם אתה הכנת לבל תהי נוטה לפול:
פסוק ב:
מאז. מאז בראת העולם:
פסוק ב:
מעולם. מטרם בראת העולם אתה הוא:
פסוק ג:
נשאו וגו׳‎. וחוזר ומפרש שנשאו קול על יראיו ליראם ולהפחידם:
פסוק ג:
דכים. שטיפת גליהם:
פסוק ד:
מקולות. אבל יותר מקולות מים וכו׳‎ ויותר מן משברי ים יחזק ה׳‎ היושב במרום ולא יכלו להם:
פסוק ה:
עדותיך. דברי הנביאים המעידים על התשועה המה נאמנים מאוד ויהיה לביתך נוי ויופי קדושה ותתמיד לאורך ימים ולא תחרב עוד: