פסוק א:ה' מלך גאות לבש - בעבור היות משפט המלכים ללבוש בגדי מלכות אמרו דרך משל, כי השם גאות לבש פועל עבר כמו אהב וכאשר לבש השם העוז התאזר כמתאזר להראות כחו ותהיה מלת עז משרתת עם לבש ועם מלת התאזר.
פסוק א:וטעם אף תכון תבל – כי בגאות השם וכוחו עמדה בתוך הגלגל הגדול, כנקודה בתוך עגולה ולא תמוט.
פסוק ב:נכון - ובעבור שהזכיר הארץ כי היא העומדת בכח השם ועל מוצקה, שהיא הנקודה האמצעית והיא בעצמה נקודת כסא הכבוד, שהיא הקו הסובב, על כן: נכון כסאך מאז ובעבור שהזכיר כי כסאו עומד, אמר: ומעולם אתה - קדמון ואין ראשית לך, כאילו אמר: מעולם אתה יושב על הכסא.
פסוק ג:נשאו - אחר שהזכיר הארץ והשמים הזכיר הימים והנהרות שהם הולכים תמיד, זה הוא: נשאו נהרות קולם.
פסוק ג:דכים - הם המשברים והטעם שוה[ כי אחר היותם דכים ינשאו בחפץ הבורא בשלוח מלאכיו שהם הרוחות.
פסוק ד:מקולות מים רבים - יותר מקולות מים רבים שהם אדירים, שהם משברי ים יותר אדיר, השם במרום וזה לאות כי לגלגלים קולות, וכן כתוב ביחזקאל: כקול מים רבים ואלה הקולות לא ישמעו החרשים, כאשר לא יביטו העורים מעשה השם נוראים.
פסוק ה:עדותיך - כדרך השמים מספרים כבוד אל, כי יותר נאמנים הם עדיך, שהם עדות מעדות השמים והארץ והים, על כן הוסיף מאד. והטעם: כי עדות אלה הנוראים הנאמנים ועדותיך יותר.
פסוק ה:וטעם לביתך - שהוא כנגד כסא הכבוד מרום מראשון מקום מקדשינו.
פסוק ה:לאורך ימים - בעבור כי כסא הכבוד עומד לנצח או תפלת המשורר שיאריך בית השם ימים רבים.
