צדק ושלום נשקו
דוד אומר:
חֶֽסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃
(תהילים פה יא)
הצדק והשלום משיקים זה לזה. לא יתכן שאדם יגיע לשפוט צדק אם אינו מגלה אהבה עזה לזולתו. בגלל אהבתו העזה לזולת חפץ היה להטיב לו תמיד ואם צריכים להענישו על פי מדת הצדק, דהיינו התורה, לא ימנע מכך כיוון שאת טובתו הוא דורש. מאידך, אדם המעוניין בשלום אמיתי לא יוכל להשיגו בלי צדק, כלומר תורה, כי המלה שלום, פירושה שלמות, ולא תיתכן שלמות אמיתית בלי תורה, כמו שהאב האוהב מאוד ממריץ את הרופא המנתח לכרות איברים בגוף בנו, כדי למצוא מזור לתחלואיו. אם כן צדק ושלום חייבים לצעוד יחד כי אי אפשר לזה בלי זה.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – במדבר'