פסוק א:למנצח. זה המזמור נאמ׳ בנבואה תפלה על זה הגלות הארוך והזכיר בו גאולת גלות
פסוק ב:והוא אמרו רצית ה׳ ארצך כבר ושבת שבות יעקב ר״ל בגלות בבל ושבת הוא יוצא אע״פ שהוא מן הקל כמו השיבות; וי״מ כמו הניחות מלשון בשובה ונחת (ישע׳ ל טו) וכן מפרשים כל פועל קל שבזאת הגזרה כמו ושב ה׳ אלה׳ את שבותך (דברים ל ג) שובה ה׳ רבבות (במדבר י לו) שובנו א׳ ישענו (כאן פס׳ ה) ומלת שבות קרי ביו״ד וכתיב בוא״ו.
פסוק ג:ואמ׳ נשאת עון עמך כלומ׳ שסלחת להם והוצאתם מן הגלות וכסית כל חטאתם סלה ר״ל כל ימיהם
פסוק ד:וכן אספת כל עברתך משל לומ׳ שגנזה שלא להוציאה עליהם וכן השיבות מחרון אפך והנו״ן במקום תי״ו והוא מקור כמו מחרות שאלו היה שם וסמוך לאפך היה לו לומ׳ ושבת מחרון אפך או נפרש השיבות אפך מזרתך
פסוק ה:ואמ׳ שובנו וכו׳ כלומ׳ אחר שעשית להם נס בזמן ההוא שובנו ר״ל הניחנו מרוגז זה הגלות והפר כעסך עמנו ר״ל בטל כעסך שהיה עמנו ודבק בנו זה כמה.
פסוק ו:ואמ׳ להפלגת אורך הגלות עד מתי תאנף בנו ותמשוך אפך כלומ׳ תאריך זמן אפך לדור ודור
פסוק ז:הלא אתה כלומ׳ הלא עליך לשוב לחיותנו מתמותת הגלות ואז עמך ישמחו בך
פסוק ח:ואע״פ שגדולים עונינו מנשוא הראנו מדת חסדך וישעך תתן לנו ובא ישעך בסגול היו״ד כמו אל בקצפך תוכיחני (לעיל לח).
פסוק ט:ואמ׳ אשמעה מה ידבר האל ה׳ כלומ׳ אמ׳ דרך תפלה כאלו כל אחד מתפלל לראות ביאת המשיח בימיו ואומ׳ יגיעני האל שאשמע מהאל כאשר ידבר שלום לעמו וחסידיו ר״ל בעת הגאולה ולא ישובו אחר הגאולה ההיא לכסלה ומלת לכסלה מקור כמו לעשות כסלה לחטוא ולמרוד באל וכל דרך אשר ילך בה האדם מלבד דרך השם היא דרך כסל כמו זה דרכם כסל למו (לעיל מט) או עניינו שלא יפנו אל רהבים ושטי כזב אך יהיה
פסוק י:קרוב ליריאיו ישעו הישע האמתי שהוא הצדק כי רחוק מרשעים ישועה לשכון כבוד בארצנו זה הכבוד לא היה בארצנו בבית שני ואחז״ל ואכבד (כתיב) (חגי א ח) מאי שנא דמחוסר ה״א, אלו ה׳ דברים שבין בה״מ ראשון ושני ואלו הן ארון וכפורת וכרובים אש שכינה [ורוח הקדש] ואורים ותומים. ואך קרוב וכו׳ הוא אצלי תפלה ג״כ לדבר כלומ׳ אך יהיה זמן ישעו ליריאיו לשכון כבוד בארצנו ובבנין בית המקדש או איפשר שבא דרך קיום הדבר כאלו הוא קרוב וכאלו הוא בא כי כן דרך הנבואות.
פסוק יא:ואמ׳ חסד ואמת וגו׳ כלומ׳ שתמלא הארץ דעה ורמז בחסד שלימות המדות מענין גמילות חסדים ובאמת שלימות מעלות השכליות ובצדק ושלום ג״כ רמז שתי השלמיות כי הצדק יורה ענין היושר והדין וענין שלום יורה שלימות אמתי והוא כפל לשון
פסוק יב:ואמ׳ שכל מיני השלימיות ימצאו בדורות ההם והוא אמת מארץ תצמח כלומ׳ שיוציאו שכלם מעט מעט מן הכח אל הפועל כענין צמיחה ואז הצדק נשקף עליהם משמים וגם השם יתן להם הכנה ועזר להמציא להם פתח על זה ויתן להם הטוב והארץ תתן יבולה בהזמנה ובשפע.
פסוק יד:ואמ׳ על המשיח צדק לפניו יהלך כלומ׳ שישוה האל נוכח פניו תמיד ועם זאת המחשבה ישם לדרך פעמיו כלומ׳ לא סוף דבר שיעשה הדבר בכוונה טובה אבל גם בלכתו לדרך לא תסור יראת האל מעל פניו.