פסוק ב:רָצִיתָ ה׳ אַרְצֶךָ וְגוֹ׳. אִם שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹנָם וְכִסִּיתָ חַטָּאתָם, וְאָסַפְתָּ עֶבְרָתְךָ מֵהֶם וַהֲשִׁיבוֹתָ עַצְמְךָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, אָז רָצִיתָ אַרְצֶךָ וְעוֹלָמְךָ מִתְרַצֶּה. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה זֹאת, אֵין אַרְצְךָ וְעוֹלָמְךָ מִתְרַצֶּה:
פסוק ה:שׁוּבֵנוּ. שׁוּב אַתָּה וַהֲשִׁיבֵנוּ (שוחר טוב פה:ג):
פסוק ז:הֲלֹא אַתָּה. סוֹפְךָ שֶׁתָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ, שֶׁהֲרֵי הִבְטַחְתָּנוּ כֵּן עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ (יחזקאל לז):
פסוק ט:אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר. אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מַה יְדַבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁיְּדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ:
פסוק ט:לְכִסְלָה. לְשִׁטּוּת, לַחֲטֹא לְפָנָיו:
פסוק יא:חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ. שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹבְרֵי אֱמֶת, וּמִן הַשָּׁמַיִם יִפְגֹּשׁ בָּהֶם הַחֶסֶד:
פסוק יא:צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. הַצְּדָקָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים, וְהַשָּׁלוֹם מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִהְיוּ נוֹשְׁקִין זֶה לָזֶה, כְּלוֹמַר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיה לב:יז):
פסוק יב:אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְגוֹ׳. כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹבְרִים אֱמֶת, וְיַשְׁקִיפוּ מִן הַשָּׁמַיִם צְדָקָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים בָּאָרֶץ:
פסוק יג:גַּם ה׳ יִתֵּן הַטּוֹב. ״יִפְתַּח אוֹצָרוֹ אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מָטָר״ (דברים כח:יב), כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַרְצוֹ אֶת יְבוּלָהּ:
פסוק יד:וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. וְיָשֵׂם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצֶּדֶק בְּדַרְכֵי פְּעָמָיו שֶׁיִּתְנַהֵג בָּהֶם אֶת בָּנָיו:
