א שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף׃ ב אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ אַל־תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל־תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל׃ ג כִּֽי־הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ׃ ד עַֽל־עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל־צְפוּנֶֽיךָ׃ ה אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד׃ ו כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ׃ ז אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים׃ ח גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם־יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר׃ ט גַּם־אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי־ל֣וֹט סֶֽלָה׃ י עֲשֵֽׂה־לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן׃ יא נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין־דֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹּ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה׃ יב שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל־נְסִיכֵֽמוֹ׃ יג אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים׃ יד אֱ‍ֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ׃ טו כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר־יָ֑עַר וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים׃ טז כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ וּבְסוּפָתְךָ֥ תְבַהֲלֵֽם׃ יז מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה׃ יח יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ׃ יט וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ב:
דמי. ענין שתיקה כמו לך דומיה תהלה (לעיל סה):
פסוק ב:
תשקוט. ענין מנוחה:
פסוק ג:
יהמיו. מל׳ המיה:
פסוק ד:
יערימו. מל׳ ערמה:
פסוק ה:
ונכחידם. ענין כריתה כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט):
פסוק ט:
נלוה. ענין חבור כמו הפעם ילוה אישי (בראשית כ״ט:ל״ד):
פסוק יא:
דומן. זבל ואשפה כמו כדומן על פני השדה (מ״ב ט):
פסוק יב:
נסיכמו. ענין שררה כמו נסיכי סיחון (יהושע י״ג):
פסוק יג:
נירשה. מל׳ ירושה:
פסוק יג:
נאות. מדור:
פסוק יד:
שיתמו. ענין שימה:
פסוק יד:
כקש. הוא תבן הדק:
פסוק טו:
וכלהבה. שלהבת:
פסוק טו:
תלהט. ענין שריפה כמו אש לוהט (לקמן קד):
פסוק טז:
בסערך ובסופתך. ענין רוח חזקה וגדולה:
פסוק יז:
קלון. ענין בזיון והוא מל׳ קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד) כי המתבייש פניו מאדימות כאילו נשרף באש, או הוא מל׳ קלות:
פסוק יח:
ויחפרו. ענין בושה כמו וחפרה הלבנה (ישעיה כ״ד):