א שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף׃ ב אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ אַל־תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל־תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל׃ ג כִּֽי־הִנֵּ֣ה א֭וֹיְבֶיךָ יֶהֱמָי֑וּן וּ֝מְשַׂנְאֶ֗יךָ נָ֣שְׂאוּ רֹֽאשׁ׃ ד עַֽל־עַ֭מְּךָ יַעֲרִ֣ימוּ ס֑וֹד וְ֝יִתְיָעֲצ֗וּ עַל־צְפוּנֶֽיךָ׃ ה אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד׃ ו כִּ֤י נוֹעֲצ֣וּ לֵ֣ב יַחְדָּ֑ו עָ֝לֶ֗יךָ בְּרִ֣ית יִכְרֹֽתוּ׃ ז אָהֳלֵ֣י אֱ֭דוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִ֗ים מוֹאָ֥ב וְהַגְרִֽים׃ ח גְּבָ֣ל וְ֭עַמּוֹן וַעֲמָלֵ֑ק פְּ֝לֶ֗שֶׁת עִם־יֹ֥שְׁבֵי צֽוֹר׃ ט גַּם־אַ֭שּׁוּר נִלְוָ֣ה עִמָּ֑ם הָ֤י֥וּ זְר֖וֹעַ לִבְנֵי־ל֣וֹט סֶֽלָה׃ י עֲשֵֽׂה־לָהֶ֥ם כְּמִדְיָ֑ן כְּֽסִֽיסְרָ֥א כְ֝יָבִ֗ין בְּנַ֣חַל קִישֽׁוֹן׃ יא נִשְׁמְד֥וּ בְֽעֵין־דֹּ֑אר הָ֥יוּ דֹּ֝֗מֶן לָאֲדָמָֽה׃ יב שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל־נְסִיכֵֽמוֹ׃ יג אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים׃ יד אֱ‍ֽלֹהַ֗י שִׁיתֵ֥מוֹ כַגַּלְגַּ֑ל כְּ֝קַ֗שׁ לִפְנֵי־רֽוּחַ׃ טו כְּאֵ֥שׁ תִּבְעַר־יָ֑עַר וּ֝כְלֶהָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט הָרִֽים׃ טז כֵּ֭ן תִּרְדְּפֵ֣ם בְּסַעֲרֶ֑ךָ וּבְסוּפָתְךָ֥ תְבַהֲלֵֽם׃ יז מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִֽיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהוָֽה׃ יח יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד וְֽיַחְפְּר֥וּ וְיֹאבֵֽדוּ׃ יט וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק ב:
אלהים - כמו שופט.
פסוק ב:
דמי - שתיקה, מגזרת: וידום אהרן, אף על פי שהוא משרש אחר.
פסוק ב:
וטעם אל – שאתה תקיף שתוכל להושיע.
פסוק ג:
כי יהמיון - מגזרת המון, כי ברובם הם הומים עלי.
פסוק ד:
יערימו - ערמת סוד.
פסוק ד:
וטעם צפוניך – צפונים בסתרך, כנגד סוד.
פסוק ה:
אמרו - אלה לאלה.
פסוק ה:
מגוי - מהיותם גוי.
פסוק ו:
כי נועצו - עצת לב יחדיו.
פסוק ו:
וטעם עליך – כי שמך נקרא עליהם.
פסוק ז:
אהלי - הטעם אדום - באהליהם או שכנו אהלי אדום שהתחברו אליהם והנה הם העיקר, וככה יושבי צור.
פסוק ז:
והגרים - הם ההגריאים שילדה הגר מבעל אחר, ובעבור שהיתה שפחת אברהם התייחסו הבנים אליה, כדרך בנות ברזילי הגלעדי.
פסוק ח:
גבל - הם הגבלים.
פסוק ח:
וטעם זרוע – כי תמיד היו עוזרים אותו.
פסוק י:
עשה להם כמדין - כאשר עשית למדין במלחמות גדעון.
פסוק י:
בנחל קישון - ששם מתו הנסים ממחנה סיסרא: נחל קישון גרפם.
פסוק יא:
נשמדו - שב אל מדין ושם המקום שנפלו שם: עין דאר, אולי נקרא כן בעבור שהיה גדעון משם.
פסוק יב:
שיתמו - דרך צחות כמו: ותראהו את הילד.
פסוק יג:
אשר, נאות - כמו נוות, כי אותיות אהו"י נראות ונעלמות מתחלפות.
פסוק יד:
אלהי - בעבור שהזכיר אלהים בלא סימן המדבר, הזכיר אלהי שהוא סימן המדבר ליחדו, על כן אמר: אלהי.
פסוק יד:
שיתמו כגלגל - נוסף הגימ"ל כי הוא כאשר יבער הגלל וכגלגל לפני סופה, כי הוא מתגלגל.
פסוק טו:
כאש - לפי דעתי: כי תבער פועל יוצא. ואחרים אמרו: כי תבער היער ואיננו נכון.
פסוק טו:
ומלת תלהט – לעד.
פסוק טז:
כן, בסערך - וסער מתחולל.
פסוק טז:
ובסופתך - רוח חזקה.
פסוק יז:
מלא - בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים - הנה כנגד זה: קלון.
פסוק יט:
וידעו - יש אומר כי יחסר וי"ו מן שמך. והנכון בעיני: שיחסר שי"ן שהוא תחת אשר, וכן הוא: וידעו כי אתה שמך ה' לבדך. וככה: אל תרבו שתדברו גבוהה ונדעה שנרדפה ועליון לנגד קלון.