פסוק ב:דמי - שתיקה, מגזרת: וידום אהרן, אף על פי שהוא משרש אחר.
פסוק ב:וטעם אל – שאתה תקיף שתוכל להושיע.
פסוק ג:כי יהמיון - מגזרת המון, כי ברובם הם הומים עלי.
פסוק ד:יערימו - ערמת סוד.
פסוק ד:וטעם צפוניך – צפונים בסתרך, כנגד סוד.
פסוק ה:מגוי - מהיותם גוי.
פסוק ו:כי נועצו - עצת לב יחדיו.
פסוק ו:וטעם עליך – כי שמך נקרא עליהם.
פסוק ז:אהלי - הטעם אדום - באהליהם או שכנו אהלי אדום שהתחברו אליהם והנה הם העיקר, וככה יושבי צור.
פסוק ז:והגרים - הם ההגריאים שילדה הגר מבעל אחר, ובעבור שהיתה שפחת אברהם התייחסו הבנים אליה, כדרך בנות ברזילי הגלעדי.
פסוק ח:וטעם זרוע – כי תמיד היו עוזרים אותו.
פסוק י:עשה להם כמדין - כאשר עשית למדין במלחמות גדעון.
פסוק י:בנחל קישון - ששם מתו הנסים ממחנה סיסרא: נחל קישון גרפם.
פסוק יא:נשמדו - שב אל מדין ושם המקום שנפלו שם: עין דאר, אולי נקרא כן בעבור שהיה גדעון משם.
פסוק יב:שיתמו - דרך צחות כמו: ותראהו את הילד.
פסוק יג:אשר, נאות - כמו נוות, כי אותיות אהו"י נראות ונעלמות מתחלפות.
פסוק יד:אלהי - בעבור שהזכיר אלהים בלא סימן המדבר, הזכיר אלהי שהוא סימן המדבר ליחדו, על כן אמר: אלהי.
פסוק יד:שיתמו כגלגל - נוסף הגימ"ל כי הוא כאשר יבער הגלל וכגלגל לפני סופה, כי הוא מתגלגל.
פסוק טו:כאש - לפי דעתי: כי תבער פועל יוצא. ואחרים אמרו: כי תבער היער ואיננו נכון.
פסוק טז:כן, בסערך - וסער מתחולל.
פסוק טז:ובסופתך - רוח חזקה.
פסוק יז:מלא - בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים - הנה כנגד זה: קלון.
פסוק יט:וידעו - יש אומר כי יחסר וי"ו מן שמך. והנכון בעיני: שיחסר שי"ן שהוא תחת אשר, וכן הוא: וידעו כי אתה שמך ה' לבדך. וככה: אל תרבו שתדברו גבוהה ונדעה שנרדפה ועליון לנגד קלון.