פסוק א:אל תשחת. ר״ל בזה המזמור יתרצה לה׳ לבל ישחית את ישראל בהיותם בגולה:
פסוק ב:הודינו. בכל עת אנו מודים לה׳:
פסוק ב:וקרוב שמך. וכן בכל עת קרוב לנו שמך להציל ולהושיע:
פסוק ב:ספרו. ר״ל כאשר אבותינו ספרו נפלאותיך:
פסוק ג:כי אקח מועד. ר״ל לא אשפוט מישרים באקראי לבד כ״א אקח זמן קבוע על הדבר:
פסוק ד:נמוגים. כשלא רצו העובדי כוכבים לקבל התורה והיו נמוגים מוסדי הארץ וכל יושביה כי היו קרובים לחזור לתוהו ובוהו:
פסוק ד:אנכי. הנה אנכי תכנתי עמודי הארץ להשאר על עומדם עד עולם כי אני קבלתי התורה:
פסוק ה:אמרתי. לזה אמרתי לרשעי עובדי כוכבים אל תרשיעו את ישראל להעבירם מה׳ ומתורתו כי פן יוחזר העולם לתוהו:
פסוק ה:אל תרימו קרן. על ישראל להחטיאם:
פסוק ו:אל תרימו. אל תתגאו עם התרוממות ואל תדברו כלפי מעלה בחוזק הצואר ר״ל בגאוה רבה:
פסוק ז:כי לא. וכו׳ הרים ר״ל ההרמה לא באה לכם מרוח מוצא השמש ולא ממערב ולא ממדבר כי איננה באה מאליה:
פסוק ח:שופט. הכל בא במשפט לפי הדין ישפיל את זה וירים את זה:
פסוק ט:כי כוס. אל תחשבו שעד עולם תהיו בהרמה לא כן הוא כי מוכן הוא ביד ה׳ כוס עם יין משובח ממולא במזיגה לפי הראוי (המשיל הפורעניות לשתיית היין המבלבל דעת האדם):
פסוק ט:ויגר מזה. מהכוס הזה יזיל וישפוך לפי הרשעים:
פסוק ט:אך שמריה. סרס המקרא לומר אך כל רשעי ארץ ימצו וישתו כל הכוס עם השמרים אבל לא הצדיקים:
פסוק י:ואני. אבל אני אגיד לעולם צדקתו אשר יעשה עמנו:
פסוק יא:וכל קרני. אז יתן הכח בידי ואכרית כל ממשלות הרשעים ולא תרומם עוד כי מעתה תרוממנה קרנות הצדיק וממשלתו: