א מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בִּ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה׃ ב אֱלֹהִ֤ים ׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲ‍ֽשַׁחֲ֫רֶ֥ךָּ צָמְאָ֬ה לְךָ֨ ׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י בְּאֶֽרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃ ג כֵּ֭ן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑יךָ לִרְא֥וֹת עֻ֝זְּךָ֗ וּכְבוֹדֶֽךָ׃ ד כִּי־ט֣וֹב חַ֭סְדְּךָ מֵֽחַיִּ֗ים שְׂפָתַ֥י יְשַׁבְּחֽוּנְךָ׃ ה כֵּ֣ן אֲבָרֶכְךָ֣ בְחַיָּ֑י בְּ֝שִׁמְךָ אֶשָּׂ֥א כַפָּֽי׃ ו כְּמ֤וֹ חֵ֣לֶב וָ֭דֶשֶׁן תִּשְׂבַּ֣ע נַפְשִׁ֑י וְשִׂפְתֵ֥י רְ֝נָנ֗וֹת יְהַלֶּל־פִּֽי׃ ז אִם־זְכַרְתִּ֥יךָ עַל־יְצוּעָ֑י בְּ֝אַשְׁמֻר֗וֹת אֶהְגֶּה־בָּֽךְ׃ ח כִּֽי־הָיִ֣יתָ עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י וּבְצֵ֖ל כְּנָפֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃ ט דָּבְקָ֣ה נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֝֗י תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃ י וְהֵ֗מָּה לְ֭שׁוֹאָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י יָ֝בֹ֗אוּ בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ יא יַגִּירֻ֥הוּ עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב מְנָ֖ת שֻׁעָלִ֣ים יִהְיֽוּ׃ יב וְהַמֶּלֶךְ֮ יִשְׂמַ֪ח בֵּאלֹ֫הִ֥ים יִ֭תְהַלֵּל כָּל־הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דֽוֹבְרֵי־שָֽׁקֶר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק ב:
אלהים אלי אתה אשחרך. אל"ף אשחרך בגעיא בס"ס:
פסוק ב:
כמה. במפיק הה"א ואין לו חבר במקרא:
פסוק י:
בתחתיות. געיא בס"ס:
פסוק יא:
מנת שעלים. ר' יונה בספר הרקמה כתב מלת מנת עם הזרים שבאו קמוצים בסמיכות וכן ומנת המלך מן רכושו (דברי הימים ב ל״א:ג׳):
פסוק יב:
והמלך ישמח. כפי הנראה בחילופים הוא"ו בגעיא לב"א. וכן מצאתי בספר מדוייק מטוליטולא:
פסוק יב:
כי יסכר. תימא שבמסורת הגדולה ובפ' נח נמסר כל לישנא כתיב סמ"ך בר מן א' כי ישכר פי דוברי שקר וזהו שקר כי בכל הספרים כתוב יסכר בסמך ויראה לי דצריך לומר כל עושה שכר אגמי נפש (ישעיהו י״ט:י׳) וכן בשרשים שרש סכר כתב כי יסכר פי דוברי שקר. ויסכרו מעינות תהום ענין סגירה ומזה הענין אעפ"י שנכתב בשי"ן כל עושה שכר אגמי נפש וגם המאיר נתיב הביאו בשרש סכר ומאי דכתיב התם במסורת ואל אתרא כתיב שי"ן במ"א וסכרו עליהם יועצים צ"ל וסכרים עליהם יועצים עזרא ד':