א מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בִּ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה׃ ב אֱלֹהִ֤ים ׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲ‍ֽשַׁחֲ֫רֶ֥ךָּ צָמְאָ֬ה לְךָ֨ ׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑י בְּאֶֽרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי־מָֽיִם׃ ג כֵּ֭ן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑יךָ לִרְא֥וֹת עֻ֝זְּךָ֗ וּכְבוֹדֶֽךָ׃ ד כִּי־ט֣וֹב חַ֭סְדְּךָ מֵֽחַיִּ֗ים שְׂפָתַ֥י יְשַׁבְּחֽוּנְךָ׃ ה כֵּ֣ן אֲבָרֶכְךָ֣ בְחַיָּ֑י בְּ֝שִׁמְךָ אֶשָּׂ֥א כַפָּֽי׃ ו כְּמ֤וֹ חֵ֣לֶב וָ֭דֶשֶׁן תִּשְׂבַּ֣ע נַפְשִׁ֑י וְשִׂפְתֵ֥י רְ֝נָנ֗וֹת יְהַלֶּל־פִּֽי׃ ז אִם־זְכַרְתִּ֥יךָ עַל־יְצוּעָ֑י בְּ֝אַשְׁמֻר֗וֹת אֶהְגֶּה־בָּֽךְ׃ ח כִּֽי־הָיִ֣יתָ עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י וּבְצֵ֖ל כְּנָפֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃ ט דָּבְקָ֣ה נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֝֗י תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃ י וְהֵ֗מָּה לְ֭שׁוֹאָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י יָ֝בֹ֗אוּ בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ יא יַגִּירֻ֥הוּ עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב מְנָ֖ת שֻׁעָלִ֣ים יִהְיֽוּ׃ יב וְהַמֶּלֶךְ֮ יִשְׂמַ֪ח בֵּאלֹ֫הִ֥ים יִ֭תְהַלֵּל כָּל־הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דֽוֹבְרֵי־שָֽׁקֶר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מאירי

המאירי

פסוק א:
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה הוא מדבר זיף שהיה בורח מפני שאול והיה מתפלל לאל על גלותו וטלטולו וכספו ותשוקתו להנצל מטרדותיו ולבוא בחצירותיו להשלים נפשו והוא שאמ׳
פסוק ב:
א׳ אלי אתה כלומ׳ שלא בטחתי בזולתך ואשחרך ר״ל שאקום בשחרים להתפלל לפניך להפיק רצוני בזה כי צמאה נפשי וכמה בשרי ר״ל תאב מרוב הצרות והמבוכות שהם משל לארץ ציה ועיף בלי מים ועיף שם או תואר כי לפעמים מצאנו ארץ לשון זכר כמו נעתם ארץ (ישע׳ ט יח) ולא נשא אותם הארץ (ברא׳ יג ו).
פסוק ג:
ואמ׳ אח״כ כן בקדש חזיתיך כלומ׳ באמת בתוך עמק המבוכות חשבתי והתבוננתי בך וראיתיך בעין לבי כלומ׳ שלא שכחתיך ולא התיאשתי מעבודתך עם כל הצרות אבל היתה מחשבתי תמיד בך וכספי ותשוקתי לראות עוזך וכבודך ר״ל להתבונן.
פסוק ד:
ואמ׳ כי טוב חסדך מחיים כלומ׳ אין ראוי להתיאש מעבודתך לשום סבה וצער שיארע כי טוב חסדך הצפון ליריאיך מכל חיי העולם הזה ותענוגינו וראוי לבזות בכל צרות או בכל תענוג שבעולם הזה כנגד חסדך הצפון ליראיך ולכן שפתי ישבחונך בתוקף הצרות
פסוק ה:
כן תגיעני לזמן שאברכך בחיי ר״ל בחיים הנצחיים או שמא פירושו שתגיעני שאברכך בתענוג ושלוה והוא משל בעיני כי חיי השלוה נקראו חיים.
פסוק ו:
ואמרו כמו חלב וכו׳ והוא נקשר עם פסוק שאחריו ר״ל
פסוק ז:
אם זכרתיך על יצועי כאשר נזדמן לי שזכרתיך על יצועי ובאשמורות אהגה בך, כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי ר״ל בשירים ובשמחה ושפתי חסר בי״ת וכן אצלי שפה אחת (ברא׳ יא א) ויצועי בלשון רבים כלומ׳ מקום שאני שוכב שם.
פסוק ח:
ואמ׳ כי היית וכו׳ כלומ׳ הדין עלי לעשות כי היית עזרתה לי מכל צר ובחסותי בצל כנפיך ארנן ר״ל שאנצל בבטחוני בך
פסוק ט:
על כן דבקה נפשי אחריך בלא פירוד כי בי תמכה ימינך תמיד לעזרני.
פסוק י:
ואמ׳ על האויבים הרודפים אחריו במצות שאול והמה לשואה וכו׳ כלומ׳ והם אשר לשואה יבקשו נפשי תאלתך להם להביאם בתחתיות הארץ.
פסוק יא:
וחזר על שאול לומר יגירוהו על ידי חרב כלומ׳ שיגירו דמו על ידי חרב ואמ׳ יגירוהו כי זכר הדם במקום כל הגוף כי הוא יסוד כל הגוף ואמ׳ על כלם מנת שועלים יהיו כלומ׳ שיהיו חללי חרב והשועלים ושאר החיות ישבעו מהם ויקחו לחלקם.
פסוק יב:
ואמ׳ על עצמו והמלך ישמח באלהים ועוד יתהלל כל הנשבע בו כלומ׳ המאמין במלכותו כל כך עד שנשבע בו כי יסכר ר״ל יסתם ויאלם פי דוברי שקר האומרים שאפול בידם ולא אצלח למלוכה כי יראו ויבושו מסברם.