פסוק ג:אלהים בשמך הושיעני, תושיע לי מצד שמך שאתה מושיע חוסים, ותדין דיני מיד אויבי מצד גבורתך, התשועה מצד החסד, והדין מצד הגבורה:
פסוק ד:אלהים שמע תפלתי, וגם האזינה ליתר הדברים שאומר עם התפלה:
פסוק ה:כי זרים קמו עלי, הם הזיפים שהם זרים ואינם קרובי שאול, ועדת עריצים הם שאול וגבוריו, שהם בקשו נפשי להרגני, לא בדין רק מצד שהם עריצים, ולא שמו אלהים לנגדם, לא שמו על לב שאלהים הוא מתנגד להם בדבר הזה שהוא נגד רצון אלהים, סלה סיום הענין:
פסוק ו:הנה אלהים עזר לי בעצמי, וגם ה' בסומכי נפשי שהם אנשי דוד וסומכיו ועוזריו, וגם ה' יצטרף להיות ג"כ עמהם לסמכני:
פסוק ז:ישוב, גם ישלם לאויבי, א. כדי שישיב הרע לשררי לשלם להם כרעתם, ב. באמתך הצמיתם מצד אמתת הבטחתך שהבטחת לי את המלוכה:
פסוק ח:(ח-ט) בנדבה, ואזבחה לך בנדבת לב ואודה שמך ה' כי טוב, במה שאז כאשר עטרו שאול ואנשיו על דוד ואנשיו לתפשם בא מלאך אל שאול ואמר לו כי פשטו פלשתים על הארץ, וישב שאול מרדוף אחרי דוד, ועי"כ מכל צרה הצילני, ובאיבי ראתה עיני הגם שראיתי באויבי לא הוצרכתי ללחום עמהם ולשפוך דם, רק הצלתני גם מזה, וזה היה אצלו עקר הנס שלא ניצול ע"י מלחמה ושפיכת דם: