לאמרי פי - בלשון כי עקר תפלה, כמו: ויפלל לא פיללתי.
פסוק ה:
כי זרים - שאינם מעמו.
פסוק ה:
ועריצים - הם הזיפים.
פסוק ו:
הנה - אמר ר' משה: אין טעם אדני בסמכי נפשי שהוא אחד מהסומכים, רק טעמו הוא לבדו כנגד כל הסומכים. ולפי דעתי: שהתפלל, שהשם ידינהו ממבקשי רעתו ויעזור לאשר יסמכוהו ולא ילשינוהו.
פסוק ז:
ישיב הרע - שחשבו לעשות לי השם ישיבנו להם.
פסוק ז:
וטעם באמתך – כי הם עומדים על דמים והולכי רכיל ומבקשים להרגני חנם.