פסוק א:משכיל. בו ישכל את העם להזהיר מלשון הרע:
פסוק ג:הגבור. אתה דואג הגבור בתורה מה תשתבח עצמך בהרע שעשית לי בחושבך שמעתה הכל ימנעו מלתת לי צידה ואהיה נלכד ביד שאול:
פסוק ג:חסד. וכי לא ידעת שחסד אל הוא בכל עת וימצאו לי מרחמים:
פסוק ד:תחשוב לשונך. לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך:
פסוק ד:עשה רמיה. שחותך הבשר עם השער וכן אתה כי משנאתך האבדת לכהני נוב:
פסוק ה:שקר. מוסב על מלת אהבת לומר אהבת לדבר שקר מלדבר צדק שהוא דבר המתקיים לעולם:
פסוק ו:דברי בלע. הם לשון הרע הנאמר בבליעה ובחשאי:
פסוק ז:גם אל. כמו שעל ידך נתץ שאול כהני נוב כן גם אותך יתצך האל:
פסוק ז:ושרשך מארץ חיים. ועד עולם מבלי חזרה:
פסוק ח:וייראו. יוסיפו יראת ה׳:
פסוק ח:ועליו. על דואג ילעגו:
פסוק ט:הנה הגבר. יאמרו בלעגם הנה זה הגבר אשר לא שם את אלהים חזקו ובטחונו ראו מה עלתה בו:
פסוק ט:יעוז בהותו. היה מחזק עצמו במה שדבר הוות על כהני נוב כי בזה מצא חן בעיני שאול:
פסוק י:ואני. אבל אני אהיה נשרש בבית אלהים כזית רענן כי אני בטחתי בחסד אלהים עולם ועד ואינני כדואג:
פסוק יא:עשית. כאשר שאלתי:
פסוק יא:ואקוה שמך. אשר תעשה עמדי עוד חסד כי הלא טוב אתה נגד חסידיך ולזה אקוה אשר גם תטיב לי בחסדך: