א לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ ב בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃ ג מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־הַיּֽוֹם׃ ד הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃ ה אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר ׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה׃ ו אָהַ֥בְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָ֗לַע לְשׁ֣וֹן מִרְמָֽה׃ ז גַּם־אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃ ח וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ׃ ט הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃ י וַאֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ יא אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מאירי

המאירי

פסוק א:
למנצח משכיל ר״ל מעורר לתת לב כי אחרית רשע לרע ולאבדון.
פסוק ב:
ואמ׳ בבוא דואג האדומי וכו׳ שהביא דבתו אל שאול שבא בית אחימלך שנתן לו לחם וחרב גלית ושאל לו באלהים הכל כמו שכתוב בס׳ שמואל.
פסוק ג:
מה תתהלל ברעה הגבור כלומ׳ שהתהללת לאדוניך בהבאת דבה רעה עלי והנה חסד אל כל היום להושיע על אף כל רכיל וקורץ והגבור הוא קריאה כמו הקהל חקה אחת לכם (במדבר טו טו) הדור אתם ראו את דבר ה׳ (ירמ׳ ב לא).
פסוק ד:
והוות הוא ענין שבר ואמ׳ תחשוב לשונך עם היות המחשבה מיוחסת רק ללב מצד שעל יד הלשון המחשבה נראית כמאמ׳ הלשון שליח הלב וכמוהו ובתבונות כפיו ינחם (תה׳ סוף עח). ואמ׳ שלשונו תחשוב ותספר הוות והוא כתער מלוטש ר״ל מחודד עושה רמיה ר״ל שאדם חושב לעשות בו מעט ויחתוך בו הרבה וכן היה הענין שעל ידי דבורו נהרגו כהנים שבנוב.
פסוק ה:
אהבת רע מטוב כי יכול היית לומ׳ שאחימלך לא היה יודע שאני בורח וכן האמת שלא היה יודע אבל אתה בחרת שקר מדבר צדק ואמרת שיודע היה ואע״פ שלא נכתב בהדיא שדואג אמר כן על כל פנים כך היה שבהתרעם שאול על הסומכים ידו אמ׳ הוא שאחימלך מהם. ומלת סלה כלומ׳ לכל ימיך נהגת כן.
פסוק ו:
ודברי בלע פי׳ דברי השחתה.
פסוק ז:
וכאשר נתצת עיר הכהנים ר״ל שגרמת נתיצתה גם אל יתצך. ויחתך עם היותו מן הקל יש לפרשו כמו יחתך מלשון פן אחיתך לפניהם (ירמ׳ א יז) ר״ל ישברך וי״א כמו ישרפך וכמוהו כי גחלים אתה חותה על ראשו (משלי כה כג) שפירושו מבעיר. ויסחך יתוצך כענין בית גאים יסח ה׳ (שם טו כה).
פסוק ח:
ויראו צדיקים הנקמה ויוסיפו ביראת האל וישחקו עליו ויאמרו
פסוק ט:
הנה הגבר אשר לא ישים א׳ מעוזו ומבטחו רק שיבטח ברוב עשרו יעוז בהותו ר״ל ברשעתו ובשכר אשר ישכר ויכרית האחרים הנה ראו מה אחריתו.
פסוק י:
ואני אנצל מלשונו ואשאר כזית רענן שלא יבול עלהו ואמ׳ בבית א׳ כלומ׳ שלא אסור מעבודתו כי הוא בטח ברשעו ובעשרו ואני בטחתי בחסד א׳.
פסוק יא:
אודך ה׳ לעולם וכו׳ כי עשית עבר במקום עתיד כלומ׳ כשתעשה זה המשפט ואקוה שמך כי טוב נגד חסידך כלומ׳ שאודיענו תמיד נגד חסידיך.