א לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ ב בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃ ג מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־הַיּֽוֹם׃ ד הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃ ה אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר ׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה׃ ו אָהַ֥בְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָ֗לַע לְשׁ֣וֹן מִרְמָֽה׃ ז גַּם־אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃ ח וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ׃ ט הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃ י וַאֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ יא אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
לַמְנַצֵּחַ, מַשְׂכִּיל, כינוי למזמור, אולי על שם הלקח הנמצא בו, לְדָוִד,
פסוק ב:
בְּבוֹא דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל וַיֹּאמֶר לוֹ: "בָּא דָוִד אֶל בֵּית אֲחִימֶלֶךְ". בעקבות הלשנה זו הושמדו לאחר זמן כמעט כל אנשי בית אחימלך על לא עוול בכפם.
פסוק ג:
מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה, דואג הַגִּבּוֹר, שהיה משריו וגיבוריו של המלך שאול?! אל לך להתפאר ברעה כי כנגדה יש חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם.
פסוק ד:
הַוּוֹת, רעות תַּחְשֹׁב בלְשׁוֹנֶךָ. לשונך מזיקה כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ, מושחז שעֹשֵׂה רְמִיָּה, שמלאכתו נראית חלקה עד שהוא חותך את בשרו של המשתמש בו.
פסוק ה:
אָהַבְתָּ רָע יותר מִטּוֹב; שֶׁקֶר אהבת יותר מאשר לדַּבֵּר צֶדֶק. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן.
פסוק ו:
אָהַבְתָּ כָל דִּבְרֵי בָלַע, השמצות ולְשׁוֹן מִרְמָה.
פסוק ז:
ועל כן גַּם אֵל יִתָּצְךָ, ישבר אותך לָנֶצַח, יַחְתְּךָ, ישבור או יגרוף אותך וְיִסָּחֲךָ, יהרוס, יעקור אותך מֵאֹהֶל, וְשֵׁרֶשְׁךָ, יעקור אותך מן השורש מֵאֶרֶץ חַיִּים. סֶלָה.
פסוק ח:
וְיִרְאוּ צַדִּיקִים במפלתו של המלשין הרשע ומצד אחד הם יִירָאוּ בראותם כמה קשה עונשו, ומצד שני עָלָיו יִשְׂחָקוּ:
פסוק ט:
הִנֵּה הַגֶּבֶר אשר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ, יישען על כוחו של אלוקים, ובמקום זה יִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ, יָעֹז, ימצא לעצמו מבטח ומקלט בְּהַוָּתוֹ, ברעתו.
פסוק י:
אדם זה, שכל כך בטח בעצמו ובכוחו, נעקר משורש, ואילו אֲנִי, שכנגדי דיבר הגיבור, ובי רצה לפגוע, אשאר כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים, בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים לעוֹלָם וָעֶד, ויצאתי בלי פגע.
פסוק יא:
אוֹדְךָ, ה', לְעוֹלָם, כִּי עָשִׂיתָ דברים אלה אתי, וַאֲקַוֶּה לשִׁמְךָ כִי טוֹב הוא, כך אעשה תמיד נֶגֶד, לעינֵי חֲסִידֶיךָ.