א לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ ב בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃ ג מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־הַיּֽוֹם׃ ד הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃ ה אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר ׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה׃ ו אָהַ֥בְתָּ כָֽל־דִּבְרֵי־בָ֗לַע לְשׁ֣וֹן מִרְמָֽה׃ ז גַּם־אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃ ח וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ׃ ט הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃ י וַאֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ יא אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
למנצח משכיל - טעם פיוט תחלתו משכיל. והטעם להגיד כי אחרית רשע רעה.
פסוק ב:
בבוא - קיצר הכתוב לספר המעשה, כי ידוע הוא.
פסוק ג:
מה - אומר לנוכח דואג, מה תתהלל ברעה אתה הגבור לעשות רע.
פסוק ג:
וטעם חסד אל כל היום – רק יש להלל חסד אל שהוא כולל אותנו, או טעמו הלא ידעת כי חסד ה' עמי כל היום והעד שאמר באחרונה: בטחתי בחסד אלהים עולם ועד. ויש אומרים: שהוא חסר כ"ף, כחסד ה'.
פסוק ד:
הוות - אמר על הלשון תחשוב, בעבור כי הלשון כמו מליץ ועל ידו תראה המחשבה.
פסוק ד:
וטעם הוות – דברים ההווים כפי מחשבותיך. יש אומרים: כי רמיה, מן: רמה בים. ויש אומרים: מגזרת מרמה, כי השורש אחד.
פסוק ה:
אהבת - יותר. ויש אומרים: תחת, רק בלשון הזה לא מצאנו.
פסוק ה:
שקר - שדבר שידע אחימלך כי בורח היה דוד על כן נהרג.
פסוק ה:
אהבת - הטעם אתה אהבת רע.
פסוק ו:
אהבת, דברי בלע - שיבלעוך וישחיתוך אתה לשון מרמה, על כן אחריו.
פסוק ז:
גם אל - בעבור היותו נעצר לפני השם, על כן אמר: יחתך השם ויסחך מאהלו.
פסוק ז:
ושרשך מארץ חיים סלה - כאשר שרשת משפחת אחימלך.
פסוק ז:
סלה - באמת דרך תפלה, או ברוח הקודש.
פסוק ח:
ויראו צדיקים - ויוסיפו ליראה השם.
פסוק ט:
הנה - ויהיה דואג למשל ויאמרו הנה הגבר שבטח על עשרו.
פסוק ט:
וטעם יעוז בהוותו – כאשר אמר: הוות תחשוב לשונך.
פסוק י:
ואני - שתול בבית השם בעבור היות דואג נעצר, על כן אמר: ויסחך ושרשך מהבנין הכבד. והטעם: להכרית השורש ומבנין הפעול להפך.
פסוק יא:
אודך - כי עשית משפטי מדואג.
פסוק יא:
ואקוה שמך - שתעשה לו כמעשהו, שתנקמני ממנו.