תנ"ך על הפרק - תהילים מח - שיר מזמור לבני קורח – שירה ואז זמרה / הרב שמשון דוד פינקוס ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים מח

615 / 929
היום

הפרק

שִׁ֥יר מִ֝זְמוֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח׃גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד בְּעִ֥יר אֱ֝לֹהֵ֗ינוּ הַר־קָדְשֽׁוֹ׃יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשׂ֪וֹשׂ כָּל־הָ֫אָ֥רֶץ הַר־צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב׃אֱלֹהִ֥ים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב׃כִּֽי־הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נֽוֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃הֵ֣מָּה רָ֭אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ׃רְ֭עָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם חִ֝֗יל כַּיּוֹלֵֽדָה׃בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ ׀ כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ בְּעִיר־יְהוָ֣ה צְ֭בָאוֹת בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ אֱלֹ֘הִ֤ים יְכוֹנְנֶ֖הָ עַד־עוֹלָ֣ם סֶֽלָה׃דִּמִּ֣ינוּ אֱלֹהִ֣ים חַסְדֶּ֑ךָ בְּ֝קֶ֗רֶב הֵיכָלֶֽךָ׃כְּשִׁמְךָ֤ אֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶ֑רֶץ צֶ֝֗דֶק מָלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃יִשְׂמַ֤ח ׀ הַר־צִיּ֗וֹן תָּ֭גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְ֝מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם ׀ לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן׃כִּ֤י זֶ֨ה ׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

הרב שמשון דוד פינקוס ז
מאת:

שיר מזמור לבני קורח – שירה ואז זמרה

הפרק פותח:

שִׁ֥יר מִ֝זְמוֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח׃
(תהילים מח א)

בפרקי תהילים מצויים לשונות 'שירה' ו'זמרה'.

ענין השירה הוא לבטא את שבחי הקב"ה ע"י סיפור דברים [ממוּקד], כגון שירת הים ושירת דבורה וחנה.

ענין הזמרה הוא הניגון וחכמת המוסיקה שהיו הלויים בקיאים בה, (וכמבואר בקדמונים ובהקדמת פאת השולחן בשם הגר"א) שיש בזה חכמה מופלגת ועומק גדול. כאשר האדם בא לבטא רגשי הודאה ושמחה הומה לבו ומתרגש כל כך עד שאינו יכול לבטא הרגשותיו ולבארם במילים, אז מתפרץ הניגון ושר הוא בלי מילים. עוד אופן זמרה הוא אמירת הלל, שאינו מפרט הניסים שעליהם אומר הלל עכשיו, אלא מהלל ומודה לה' באופן כללי.

לכן מצאנו שפעמים שירה קודמת לזמרה, כגון כאן, "שִׁ֥יר מִ֝זְמוֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח", ופעמים זמרה ואז שירה, כגון "מזמור שיר חנוכת הבית". כי לפעמים מתחיל בשירה לומר את הרגשי לבו בהודאה לה', וכאשר מתרכז ומתעצם בשירה מתגברים רגשותיו עוד ועוד, עד שמאבד את היכולת להתבטא ופורץ בזמרה. ופעמים להיפך; כאשר באה לו התעוררות פתאום על ידי איזה מקרה נפלא, הוא אינו יכול לבטא בשפתיו, רק פורץ בזמרה, ובמשך הזמן נרגע במקצת ומתחיל לבטא במילים של שירה את אשר לבו מרגיש.

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך