אבן עזרא על תהילים מח

אבן עזרא

🔗 שתף
פסוק א:
שיר מזמור - לא יכולנו להפריש בין שיר מזמור למזמור שיר כמו: מצור החלמיש, מחלמיש צור.
פסוק ב:
גדול ה' ומהולל מאד - גדול זה המזמור להזכירו שבח ירושלם.
פסוק ג:
יפה נוף - מחוז שלשת הנפת על משקל אשר זורה ברחת ולהיותו סעיף או מתנופת אין לו טעם.
פסוק ג:
הר ציון - בצפון ירושלם.
פסוק ג:
מלך רב - גדול, כמו על כל רב ביתו והוא דוד, קרית חנה דוד.
פסוק ד:
אלהים - הטעם אף על פי שיש לו ארמנות רבות, השם הוא משגבה וכבר נודע זה בגבורות שהראה.
פסוק ה:
כי הנה המלכים - שנועדו ובאו עליה.
פסוק ו:
המה - כאשר ראו גבורת השם נבהלו.
פסוק ז:
רעדה - על כן ברחו וזה טעם נחפזו.
פסוק ח:
ברוח - דמה החיל שאחזם כמו רוח קדים, בהיותו בים שישבר האניות.
פסוק ט:
כאשר - אז יאמרו ישראל בדרך נבואה, לשובם אל ירושלם.
פסוק י:
דמינו - אז יאמרו ישראל היינו מחשבים בלבינו ומדמים חסדך שהוא מלא היכלך, או בהיותך בקרב היכלך.
פסוק יא:
כשמך - בהיכלך.
פסוק יא:
ותהלתך – היא צדק מלאה ימינך.
פסוק יב:
ישמח הר ציון - השוכנים בערים סביב ציון, כי ירושלים היא כאם.
פסוק יב:
וטעם למען משפטיך – בעבור שאתה עושה משפט כאשר עשית במלכים שנועדו.
פסוק יג:
סבו - דברי ירושלם לעמים. אמר רבי משה: זה היה בימי דוד. ורבים אמרו: כי זה לימות המשיח.
פסוק יד:
שיתו, לחילה - כמו חומות וחיל.
פסוק יד:
פסגו - הביטו ארמנותיה שהם פסגה.
פסוק טו:
כי עלמות - כמו עולמית, כי הוא עומד עולם ועד, הוא יהיה מנהג לעולם. ובעל המסורת אומר: כי הם שתי מלות והטעם עד מותנו. ורבי משה אמר: שהוא מגזרת עלם ינהגנו תמיד, כמנהג הנערות והטעם כאשר נהגנו בימי נעורינו. ויש אומרים: מגזרת ונעלם דבר, במנהג טוב נעלם מהנבראים.

תהילים מח

א שִׁ֥יר מִ֝זְמוֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח׃ ב גָּ֘ד֤וֹל ה' וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד בְּעִ֥יר א-להינו הַר־קָדְשֽׁוֹ׃ ג יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשׂ֪וֹשׂ כָּל־הָ֫אָ֥רֶץ הַר־צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב׃ ד א-להים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב׃ ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נֽוֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃ ו הֵ֣מָּה רָ֭אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ׃ ז רְ֭עָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם חִ֝֗יל כַּיּוֹלֵֽדָה׃ ח בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃ ט כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ ׀ כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ בְּעִיר־ה' צְ֭בָאוֹת בְּעִ֣יר א-להינו א-להים יְכוֹנְנֶ֖הָ עַד־עוֹלָ֣ם סֶֽלָה׃ י דִּמִּ֣ינוּ א-להים חַסְדֶּ֑ךָ בְּ֝קֶ֗רֶב הֵיכָלֶֽךָ׃ יא כְּשִׁמְךָ֤ א-להים כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶ֑רֶץ צֶ֝֗דֶק מָלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃ יב יִשְׂמַ֤ח ׀ הַר־צִיּ֗וֹן תָּ֭גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְ֝מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃ יג סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃ יד שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם ׀ לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן׃ טו כִּ֤י זֶ֨ה ׀ א-להים א-להינו עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק