למנצח. גם זה המזמור לימות המשיח אחר מלחמת גוג ומגוג:
פסוק ב:
כל אומרים ישראל כל העמים יתקעו כף ושמחו עמנו כבר ידעתם כי הוא האלהים והוא המלך על כל הארץ:
פסוק ג:
כי. הוא על כל והכל תחת ידו והוא נורא:
פסוק ד:
ידבר. ינהג כלומר נהגם מקצה הארץ אל ירושלים:
פסוק ה:
יבחר. מה שהיה מקדם שלנו עתה גם כן בחר אותה לנו והשיבנו אליה, והארץ הזאת היא גאון יעקב ותפארתם כי בו יתפארו על כל הגוים:
פסוק ה:
את גאון. את זה נקוד סגול והוא במאריך בלא מקף שלא כמנהג:
פסוק ה:
אשר אהב. המקום הזה אהבו האל והוא ירושלים:
פסוק ו:
עלה אלהים. יאמרו ישראל כשישירו לאל עלה אלהים בתרועה כלומר עתה נתעלה על הכל:
פסוק ז:
זמרו אלהים. כמו לאלהים וכפל זמרו לחזק:
פסוק ז:
למלכנו. כי עתה בנו נתייחד שמו בעולם והוא מלכנו אבל ביום ההוא יהיה מלך על כל הארץ:
פסוק ז:
משכיל. כל משכיל בין בישראל בין באומות העולם יזמרו לאל יתברך, אע"פ שלכל העמים אמר כל העמים תקעו כף בין משכילים ושאינם משכילים מ"מ תקיעת הכף ונשיאת הקול ברנה שוה לכל אדם אבל לחבר שיר וזמרה אינו אלא למשכילים:
פסוק ט:
מלך. עד עתה מלך אלהים על ישראל לבדם אבל עתה מלך על כל הגוי', וישב על כסא קדשו כמו מלך על כסאו והכל תחתיו:
פסוק י:
נדיבי. הגדולים אשר בכל עם ועם יהיו נאספים עם אלהי אברהם כי הוא הודיעי שמו בעולם תחילה כמו שאומר ויקרא שם אברם בשם ה':